חיפה, עלולה להיות ’מטרופולין קצה’ נסוג של הליבה הלאומית – קובע פרופ’ ברוך קיפניס

– זאת ללא מחויבות ממשלתית לקיים את מדיניות הפיתוח המרחבי של ישראל – קובע פרופ’ קיפניס, המסכם 4 עשורי מחקר שיוצג בכנס היובל של האגודה הישראלית לגיאוגרפיה, היום שני, אוניברסיטת חיפה ◄ הגירת הצעירים מחיפה, הסימן הבולט ביותר בתסמונת הנסיגה שלה

חיפה, עלולה להיות ’מטרופולין קצה’ נסוג של הליבה הלאומית – קובע פרופ’ ברוך קיפניס

חיפה, קרובה היום להיות ’מטרופולין קצה’ בפריפריה של הליבה הלאומית, כך עולה ממאמר חדש של פרופ’ ברוך קיפניס מאוניברסיטת חיפה, המסכם ארבעה עשורי מחקר, ויוצג באוניברסיטת חיפה בכנס היובל של האגודה הישראלית לגיאוגרפיה, שייערך היום (ב’). “חיפה, נמצאת בסינדרום נסיגה הנמשך משנות ה- 50 ועד לימינו. בשנות ה-90 נתגלו אומנם סימנים, כי חיפה, נחלצת מהנסיגה אך היום, לאחר עשור, נתברר כי סינדרום הנסיגה עדין בעיצומו”, כותב פרופ’ קיפניס.

לדבריו, הגירת הצעירים מחיפה היא הסימן הבולט ביותר בתסמונת הנסיגה שלה ובמיצוב תדמיתה כפריפריה. זאת בניגוד לתל אביב שם האוכלוסייה הצעירה נמצאת במגמת עליה. מהנתונים, עולה, כי בין השנים 2001 – 2008, חל בעיר חיפה, קיטון בכל קבוצות הגיל הצעירות ומנגד גידול מהיר בעיר תל אביב, במיוחד בקבוצות הגיל 25 – 34. בקבוצת הגיל 65+ דווקא חל בחיפה גידול של 1.3%, ואילו בעיר תל אביב, שהיה לה בעשור הקודם תדמית של עיר מזדקנת, חלה בעשור הנוכחי, ירידה חדה של 8% בקבוצת גיל זו.

נתון נוסף המתאר את שליטתה של תל אביב רבתי הוא תפרוסת תעשיות ההיי-טק. למרות שבחיפה, פועל גלעין מרשים של תעשיות העילית ובהן מרכזי המחקר של חברת IBM, וחברת אינטל, הנתונים מלמדים, כי נוכחות מפעלי תעשיות ההיי-טק בחיפה, אינה גבוהה. לדוגמה, בעיר חיפה, מצויות רק 3.5% ממפעלי תעשיות ההיי-טק וכשמצרפים גם את אזור יוקנעם, מדובר על נוכחות של רק כ-6.6% מהמפעלי תעשיית העילית בישראל.

בעיר תל אביב, לעומת זאת, פועלים 16% ממפעלי תעשיות העילית ובמטרופולין תל אביב כולו, המשתרע בין אשדוד לעיר נתניה, פועלים 52% ממפעלי התעשיות המתקדמות של ישראל.

הבדלים דומים ניתן למצוא במספר המועסקים בתעשיות אלה; במחוזות המרכז ותל אביב עובדים כ- 75% מעובדי חברות ההזנק ו-64% מעובדי תעשיות העילית. משקלה של חיפה במאזן העובדים, נמוך מאד.

עוד עולה, מן הנתונים, כי הגידול באחוז העובדים במשלח יד אקדמי גבוה בעיר תל אביב, בהרבה מזה של חיפה; בעיר תל אביב, חל גידול במשלחי יד ניהוליים בעוד שבחיפה, חל קיטון במקצועות אלה; העיסוק היחיד שבו בחיפה, יש גידול רב יותר מאשר בתל אביב הוא במגזר העובדים “הלא מקצועיים”, שעל פי פרופ’ קיפניס, מלמד על גידול ב-’אבטלה המבנית’ ובמחסור במשרות במקצועות יצרניים, כולל בשירותים יצרניים.

הבדלים משמעותיים לטובת תל אביב, עולים גם מניתוח מחירי הנדל”ן, בהיצע השירותים הרפואיים, ובמספר ומעמד משרדי הפרסום, רואי חשבון, עורכי דין וכד’.

כדי למנוע מחיפה, להפוך לעיר בספר הליבה ובשערי הפריפריה הגלילית יש לשנות את התפיסה התכנונית שיצרה מדינה עם ’ראש ענק וגוף מצומק’ ולדבוק בתפיסה התכנונית התומכת בפיתוח מערך עירוני שבו תל אביב היא עיר העוגן העיקרי, אולם חיפה, כמו גם באר שבע, משמשות כעוגן מטרופוליני משני המשלימות את תל אביב ולא מתחרות בה.

פרופ’ קיפניס, קובע, עוד, כי; “לא די בהצהרות על תמיכה בפיתוח חיפה לעוגן המטרופוליני של צפון ישראל, אלא גם לגבות את ההצהרות במעשים ובהם פיתוח המערכת התחבורתית – רכבת וכבישים מהירים – שתנקז את מרחבי הגליל ישירות לחיפה; להקים נמל תעופה בינלאומי שיסייע במיצוב מעמדה של חיפה כמוקד תיירות ובעיקר לתיירות עסקית; לשדרג את נמל חיפה, למעמד של נמל מוביל בחופה המזרחי של הים התיכון, ועוד.

מדיניות זו היא בסתירה לזו הקיימת התומכת בפיתוח מערכת כבישים ורכבות ה”עוקפת” את חיפה והמיועדת להוליך מהגליל לנגב כשבפועל הן תחזקנה את תלותן של הפריפריה הדרומית והצפונית במרכז. גם התוכניות לפיתוח נמל תעופה בינלאומי ושדרוג נמל חיפה, אינן מתקדמות, בלשון המעטה.

“ללא שינוי כוון הן במישור הלאומי והן במישור המקומי, תונצח הפריפריאליות של חיפה, והיא תיהפך בעתיד הלא רחוק ל-’עיר קצה’ של הליבה”, מסכם פרופ’ קיפניס.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח