דרכים חד-מסלוליות קטלניות פי שניים וחצי מדרכים דו – מסלוליות וגובות 60% מהרוגי תאונות הדרכים ◄ חומרת התאונות בדרכים החד מסלוליות גבוהה יותר ◄ תאונות חזיתיות נפוצות יותר בדרכים חד מסלוליות ◄ שדרוג הכבישים, יחזיר העלות הכלכלית
דו”ח אור ירוק: שדרוג כבישים חד מסלוליים מסוכנים, יחסוך 34 הרוגים בשנה
שדרוג כבישים חד מסלוליים מסוכנים, יחסוך 34 הרוגים בשנה, ויחזיר את העלות הכלכלית, כך עולה מדו”ח שהוכן עבור עמותת “אור ירוק”, אשר נועד להעריך את רמת הבטיחות של הדרכים החד מסלוליות בישראל בין השנים 2006-2008, ולבחון את האפשרות לשדרג אותן לדרכים דו מסלוליות.
המחקר, נערך בהתבסס על אמת ידועה, כי דרכים חד מסלוליות הן דרכים מסוכנות. העובדה כי בכל נתיב קיים רק מסלול אחד, הופכת דרכים אלו לצרות יותר מדרכים דו מסלוליות, ובנוסף, נמנעת לעיתים קרובות האפשרות לבנות בהן מעקה הפרדה בין הנתיבים בשל החשש להאטה משמעותית של התנועה בדרך. שני מאפיינים אלו, קובע הדו”ח; כביש צר והיעדר מעקות הפרדה, תורמים לרמת הקטלניות של הדרכים החד מסלוליות. תשתית דרך זו, אינה סלחנית לטעויות המשתמשים בה, וכל סטייה מן הנתיב עלולה להסתיים בתאונה חזיתית קשה.
בבדיקת מספר ההרוגים ביחס לנסועה (נסועה היא מספר הקילומטרים שנוסעים כלי רכב באותה דרך), נמצא, כי בדרכים דו מסלוליות, עמד מספר ההרוגים בשנים האחרונות על 4.4 לכל מיליארד ק”מ של נסועה, ואילו בדרכים החד מסלוליות, עמד מספר ההרוגים על 11.3 למיליארד נסועה. יוצא, איפוא, כי “מדד הקטלניות” של הדרכים החד מסלוליות, גבוה ביותר מפי שניים וחצי ממדד הקטלניות של הדרכים הדו מסלוליות.
בנוסף, למרות שבדרכים הדו מסלוליות עובר קרוב למחצית מנפח התנועה בישראל, הן מרכזות רק 35% מהרוגי תאונות הדרכים. בדרכים החד מסלוליות, המצב הפוך; אף שחלקם בנפח התנועה עומד על כ- 30%, הן מרכזות קרוב ל- 60% מהרוגי התאונות – פי שניים מחלקם היחסי בנפח התנועה.
בישראל, יש 2,932 ק”מ של דרכים חד-מסלוליות שבהן נרשמות 85 תאונות קטלניות בממוצע בשנה, ו-741 ק”מ של דרכים מקומיות (בעלות 4 ספרות) שבהן נרשמו 18 תאונות קטלניות בממוצע בשנה.
★ עלותה של תאונת דרכים קטלנית למשק היא – 6,318,549 ₪
יתר על כן, הדו”ח, חושף, כי למעלה מ-28% מן התאונות המתרחשות בדרכים חד מסלוליות, הן תאונות דרכים חמורות (קשות או קטלניות). לעומת זאת, בדרכים הדו מסלוליות עומד שיעור התאונות החמורות על 19% בלבד מכלל התאונות המתרחשות בהן. בכך, למעשה, גבוהה חומרת התאונות המאפיינת את הדרכים החד מסלוליות בכ- 50%, מזו המאפיינת את הדרכים הדו מסלוליות.
כמו-כן, בדרכים חד מסלוליות מתרחשות יותר תאונות חזיתיות, הנחשבות לסוג תאונות מסוכן ורב נפגעים. בתאונות חזית – חזית מוכפלת עוצמת ההתנגשות, המורכבת ממהירות נסיעתם של שני כלי רכב אחד אל השני. בנוסף, מאופיינות לרוב תאונות דרכים אלו בריבוי נפגעים, שכן בשונה מתאונות עצמיות, שבהן מעורב כלי רכב אחד, מעורבים בהם שני כלי רכב או יותר.
מבדיקת סוג התאונות אשר אירעו בשנים 2006 – 2008, עולה, כי בדרכים החד מסלוליות, שיעור התאונות מסוג חזית – צד עומד על 32% מתוך כלל התאונות בדרכים אלו – כשליש יותר משיעור התאונות מסוג זה בדרכים הדו מסלוליות (22%). שיעור התאונות מסוג חזית – חזית בדרכים החד מסלוליות עומד על כ-14% – פי 10 משיעורן בדרכים הדו מסלוליות, העומד על כ-1.5%.
על פי מסקנות הדו”ח, של עמותת “אור ירוק”, מומלץ לשדרג 43 קטעי כביש, המוגדרים ’כבישים אדומים’, לדרך דו מסלולית ושנפח התנועה בהם עולה על 10,000 כלי רכב ביממה. אורכם הכולל של קטעי כביש אלו הינו 267 ק”מ, אשר בעקבות שדרוגם צפוי חיסכון של 21 הרוגים בשנה. כן, צפוי חיסכון שנתי של 19 תאונות קטלניות, 56 תאונות קשות ו– 360 תאונות קלות עם נפגעים (רשימת קטעי הכביש מופיעה בנספח מס’ 1, ראה טבלה כאן למטה).
כמו-כן, מומלץ לשדרג 8 קטעי דרכים מקומיות לדרך דו מסלולית. גם כאן מדובר בכבישים אדומים אשר נפח התנועה בהם עולה על 10,000 כלי רכב ביממה ואורכם הכולל, הינו 29 ק”מ, אשר בעקבות שדרוגם צפוי חיסכון של 2 הרוגים בשנה.
★ כביש צר והיעדר מעקות הפרדה, תורמים לרמת הקטלניות של הדרכים החד מסלוליות
כן, צפוי חיסכון שנתי של 2 תאונות קטלניות, 5 תאונות קשות ו– 71 תאונות קלות עם נפגעים (רשימת קטעי הדרכים המקומיות מופיעה בנספח מס’ 2, ראה טבלה כאן למטה).
אחת הטענות המועלות כנגד שדרוג הכבישים החד מסלוליים לדו מסלוליים, הינה הכדאיות הכלכלית ביחס לנפח התנועה. הדו”ח, מגלה, כי גם באספקט הכלכלי, ההשקעה הכספית בשדרוג הדרכים מחזירה את עצמה.
עלותה של תאונת דרכים קטלנית למשק, היא; 6,318,549 ש”ח, של תאונה קשה; 888,104 ש”ח ושל תאונה קלה; 48,324 ש”ח (על פי מנ”ב, החברה הלאומית לדרכים, 2008).
התועלת הצפויה בשדרוג הדרכים לדרכים דו- מסלוליות, אינה מסתכמת, אפוא, בחיסכון בחיי אדם בלבד, אלא גם בחיסכון ניכר למשק, המצדיק כשלעצמו את ההשקעה הכספית בשדרוג. כך, למשל, שדרוג קטע כביש מס’ 4 שבין צומת פוריידיס לצומת בנימינה, יחסוך למשק למעלה מתשעה מליון ש”ח בשנה, דהיינו; יותר ממיליון ש”ח לק”מ. גם שדרוג כביש מס’ 79 בקטע שבין צומת המוביל לצומת סומך יחסוך למשק למעלה ממיליון ש”ח לקילומטר ובסה”כ קרוב ל- 12 מליון ש”ח.
אך על אף שמשיקולי עלות מול תועלת, מומלץ להתמקד בקטעי הכביש המוזכרים לעיל, יש לזכור שאין אלו הדרכים החד מסלוליות היחידות שראוי לשדרג. הטיפול בקטעים המומלצים, מבטיח אמנם יעילות מרבית מבחינת מספר התאונות הקטלניות שנחסך לק”מ כביש, ומדד יעילות זה אכן, יורד בהדרגה ככל שמדובר בחלופה “ארוכה יותר” לטיפול.
“עם זאת, טיפול כולל בדרכים החד מסלוליות – לפחות בטווח הארוך, יחסוך הרוגים נוספים; אם ישודרגו כבישים באורך 928 ק”מ לדרכים דו מסלוליות, יביא הדבר לחיסכון של 30 תאונות קטלניות בממוצע בשנה, ולהפחתה שנתית של 34 הרוגים – קרוב ל-10% מסך ההרוגים השנתי כיום במדינת ישראל”. קובע דו”ח “אור ירוק”.
<!–UpgradingDangerousRoads.tab_01-12-09_01.htm–>
Add Comment