מר בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל: “אני מבקש לברך את אזרחי ישראל, בני העדה המוסלמית והעדה הדרוזית, החוגגים בימים אלה את חג הקורבן, עיד אל אד’חא”, באיחול “כולו עם ואינתו בח’יר” (בכל שנה אתם בטוב), ולומר שאנחנו לא מוותרים על השלום.
ראש הממשלה ברך את המוסלמים בישראל לרגל חג הקורבן, עיד אל אד’חא
בנימין נתניהו, ראש הממשלה של מדינת ישראל, פרסם בסוף השבוע את דבר ברכת הממשלה לרגל חג הקורבן, עיד אל אד’חא, החג מוסלמי, המציין את המועד לקיום החג’ (ערבית: حجّ) העלייה לרגל השנתית הגדולה ביותר בעולם כיום למכה.
מר נתניהו, ראש הממשלה, כתב בדברי ברכתו, כי; “בסיוריי ברחבי הארץ, אני פוגש את הנוער והדור הצעיר, בני המגזר הלא יהודי – אני רואה את הברק בעיניים, אני פוגש את הרצון להשתלב, אני מתרשם מהרצון ללמוד, להתפתח ולצמוח”.
“ממשלת ישראל, פעלה בראשותי, מאז תחילת כהונתה, ותמשיך לפעול כך שלכל אחד מהצעירים והצעירות האלה תהיה את האפשרות להתקדם בחייו, לרכוש השכלה, לפתח קריירה, להתפרנס ולפרנס בכבוד, ולחיות ברווחה תוך הגשמה עצמית.
אנחנו נמשיך לפתח את החינוך, התשתיות והרווחה במגזר הלא יהודי, כי אני מאמין שפיתוח כלכלי מאסיבי של המגזר תורם לא רק לבני המגזר הלא יהודי, אלא לכל אזרחי מדינת ישראל”.
“אני מבקש לסיים באיחול; “כולו עם ואינתו בח’יר” (בכל שנה אתם בטוב), ולומר שאנחנו לא מוותרים על השלום. נמשיך לקדם את השלום עם בני העם הפלסטיני, שכנינו. נמשיך לעשות זאת כדי שבשנה הבאה, נוכל לקבל את פני השלום המיוחל בזרועות פתוחות – חג שמח”.
◄ חג הקורבן
חג הקורבן (ערבית: عيد الاضحى, תעתיק מדויק: עיד אלאצֿחא), המכונה גם “החג הגדול”, הוא חג מוסלמי, המציין את המועד לקיום החג’, העלייה לרגל. הוא נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד’ו אל-חיג’ה, הוא החודש האחרון ב-לוח המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים.
מוסלמים, מכינים בשר כבש לסעודת חג הקורבן, עיד אל אד’חא
העלייה לרגל, עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן, מציין את אחד השיאים בטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת טלה כקורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים.
מקובל לקשר חג זה לסיפור “עקדת ישמעאל”, המקביל לסיפור “עקדת יצחק” המופיע במקרא (בספר ה-קוראן, מסופר על עקדת אברהם את בנו.
הפרשנות המוסלמית, קובעת, כי אותו הבן היה ישמעאל). שם החג, “חג הקורבן”, נובע גם הוא מן הקשר לסיפור העקידה בקוראן ובמסורת המוסלמית.
בקוראן, מסופר, כי הנביא אברהם, המאמין באלוהים, חלם חלום בו הוא שוחט את בנו (ישמעאל, לפי המסורת המוסלמית) ומעלה אותו כקורבן לאלוהים. הוא סיפר לבנו על החלום, והבן השיב לאביו שעליו לראות בחלומו ציווי אלוהי, ולהקריב אותו לעולה.
הנביא אברהם, מיהר להגשים את החלום שחלם, הלך להר ערפאת, וביקש לשחוט את בנו כדי להוכיח את חוזק אמונתו באלוהים. אלוהים, ראה זאת ושלח לו כבש, אותו שחט אברהם במקום את בנו.
◄ מקור החג
יש הטוענים, כי מקורותיו הקדומים של החג במסורות פגאניות קדומות, של העלאת ילדים כקורבן אדם (מסורת אשר מוזכרת גם במקרא כהעלאת ילדים למולך). עם התפתחות התרבות והופעת הדתות המונותאיסטיות, השוללות הקרבת קורבנות אדם, הוחלף הקורבן האנושי בבעל חיים ומסורת החג, נמשכה במתכונת חדשה זו.
בסיפור “עקדת ישמעאל” מיוצג תהליך הסטורי זה בהחלפת קורבן הבן בקורבן כבשה. בחג זה, כמצוין בקוראן, אף גוזרים את שיער הכבשים והילדים, מחליפים ביניהם ושורפים את שיער הכבשים.
◄ מנהגי החג
● עליה למכה, בה התרחש סיפור העקידה, לפי המתואר בקוראן.
● תפילת חג ביומו הראשון של החג.
● קניית בגדים חדשים לכל המשפחה, וחגיגות משפחתיות וקהילתיות.
● קריאת פסוקים מהקוראן בבתי הקברות.
● שחיטת כבש (או בהמה אחרת) והכנת בשרו כמאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים, כדי שיוכלו גם הם לחגוג את החג.
רוב המוסלמים, נוהגים לאכול בחג בשר, לזכר הקורבן, אולם יש משפחות שמכינות בו ממתקים, כמו; עוגות עגולות ממולאות בתמרים, כעכים ממולאים בשקדים ובוטנים, עוגות שמנת וכו’.
על חג הקורבן, עיד אל אד’חא, מתוך ויקיפדיה.
