הדברים נאמרו בהרצאת הפתיחה בכנס לציון 70 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה שנערך באוני’ בר-אילן; אופי המלחמות המודרניות לא יהיה בין צבאות סדירים גדולים אלא מלחמה בגורמי טרור ◄ פרופ’ קווה: לסכל מבעוד מועד תוכניות הרודנים המחזיקים באידיאולוגית השמדה
פרופ’ ון-קרפלד: ישראל לא פעלה להשמיד נשק הגרעין האירני, כדי להמשיך ולקבל סיוע כספי ונשק
פרופסור מרטין ון-קרפלד מן האוניברסיטה העברית, נשא את הרצאת הפתיחה השבוע, בכינוס, בנושא; “מלחמת העולם השנייה, או כיצד לא ללמוד מההיסטוריה”. פרופ’ ון-קרפלד, טען, כי על סמך מחקריו, הכנסת אלמנט הנשק הגרעיני, לזירה בסוף מלחמת העולם השנייה שינה תהליך של 1,000 שנה של צמיחה וקונסולידציה של צבאות במהלך ההיסטוריה. הפקת הלקחים ממלחמת העולם השנייה, הייתה מוטעית, לדבריו, כיוון שהמדינות המשיכו להתחמש ולהתנהל אסטרטגית, כאילו המלחמה הבאה תהייה בין מדינות גדולות.
בפועל, מאז סוף מלחמת העולם השנייה, כבר לא היו ממש מלחמות בין מדינות גדולות ומעצמות, והסיבה לכך היא השימוש של מדינות גדולות בכוח אלמנט ההרתעה של הנשק הגרעיני אשר בידן, אולם, לדבריו, לקח שנים רבות עד שזה הובן.
פרופ’ ון-קרפלד, טוען, כי; “רוב העולם השתחרר מהקולוניאליות באמצעות מלחמות גרילה וטרור, וכי אופי המלחמות המודרניות לא יהיה בין צבאות סדירים גדולים, אלא מלחמה בגורמי טרור וגרילה”.
בהתייחסו לשאלות מן הקהל, ציין פרופ’ ון-קרפלד, כי כשנלחמים בטרור ובגרילה, כפי שצה”ל, עושה כיום, הבעיה היא דמורליזציה; “אי אפשר להילחם הרבה זמן במי שחלש ממך מבלי שתעבור בעצמך דמורליזציה, החזקים, יחלשו והחלשים, יתחזקו”.
בהתייחסו לשימוש בכוח ההרתעה של נשק גרעיני, הוא ציין, כי מלחמת יום הכיפורים, התרחשה למרות כוח הרתעה זה, כיון שישראל, נהגה במדיניות של עמימות סביב היכולת הגרעינית שלה.
בניגוד לשתי הפעמים, בה ישראל, השמידה את הכורים הגרעיניים בעירק וסוריה במבצע חשאי לחלוטין, הרי שלדעתו, הסיבה שכיום נוקטת ישראל בטקטיקה של “הפחדה” בלבד, בהתייחס לאיום נשק הגרעין האירני ולא פעלה להשמידו כמו בשתי הפעמים הקודמות, נובעת במטרה להמשיך ולקבל סיוע כספי ונשק.
אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למדעי היהדות המחלקה להיסטוריה כללית בשיתוף עם מנהל המכללות והמכינות והקתדרה לחברה ויהדות, קיימו כנס בן יומיים לציון 70 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, ב-23-24 בנובמבר. היום השני של הכינוס, כלל הרצאות שונות של מרצים ומפקדי צה”ל בנושא צבאות, מפקדים, קרבות וזיכרון והשפעת המלחמה, ההרצאה המרכזית הינה בנושא השפעת המלחמה על צה”ל.
דברי פתיחה וברכות, נשאו מר ירח טל, יועץ התקשורת של נשיא אוניברסיטת בר-אילן בשמו של פרופסור קווה, נשיא האוניברסיטה, ותא”ל אילן פרץ, רח”ט יבשה בזרוע היבשה של צה”ל.
פרופסור קווה, ציין בדבריו את חשיבות הכינוס, באומרו, כי זה אחד האמצעים להעמיק את הידע שלנו לגבי אותה תקופת אופל, לנסות להבין את שורשיה ובהסתמך על המסקנות והלקחים לוודא שההיסטוריה לא תחזור על עצמה.
מן הראוי, לדברי פרופ’ קווה, לסכל מבעוד מועד את תוכניותיהם הזדוניות של רודנים המחזיקים באידיאולוגיה של השמדה. מלחמה זו, כמו רבות לפניה, לימדו אותנו, כי עתידם וגורלם של בני אדם ואומות, נקבע על ידי אופיים ואישיותם של פוליטיקאים.
פרופ’ קווה, ציין, כי ישנה חשיבות רבה לכך שהכינוס, אשר מטרתו להרחיב ידע, נעשה בשיתוף צה”ל, לדבריו, היכולת להתמודד ולנצח קשורה ברוחו ובנחישותו של העם, אבל גם בביצור ובחיזוק חייליו. אוניברסיטת בר-אילן, מקנה מטען ערכי וידע רב להבנה טובה יותר על מה ולמה אנו נלחמים ולהנחיל זאת לבנינו – פיקודיהם.
תא”ל אילן פרץ, רח”ט יבשה בזרוע היבשה של צה”ל, ציין בדברי הפתיחה, כי תפקידו של צה”ל להכין את חייליו למלחמה הבאה על בסיס שלושה יסודות; תורה, הדרכה ואימונים.
אוניברסיטת בר-אילן בשיתוף המכללה לפיקוד טקטי של צה”ל (המלט”ק) מכשירות את כל שדירת הפיקוד של היבשה בצה”ל, והכשרה אקדמית זו, הינה הכרחית לצורך יצירת מפקדים טובים יותר.
בדבריו הדגיש תא”ל פרץ את החשיבות של הפקת לקחים ממלחמות קודמות, אך ציין, כי יש לזכור שאף מלחמה אינה כמו קודמתה; “אנו מתכוננים תמיד למלחמה הבאה”.
Add Comment