כך עולה ממחקר של האוניברסיטה העברית, שתוצאותיו התפרסמו היום (ד’) במהלך כנס בנושא מניעת נשירה במערכת ההשכלה הגבוהה שיתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים
סטודנט, עברת גיל 30, חלש באנגלית? סיכוייך לנשור מלימודי התואר הראשון גבוהים
“המחיר החברתי” של תופעת הנשירה ממוסדות ההשכלה הגבוהה יקר, משום שהפרטים החיים בחברה יהיו משכילים פחות, דבר שהשלכותיו תהיינה חינוכיות, חברתיות וכלכליות במידות רחבות היקף” – כך מסיקים, ממחקרם פרופ’ גד יאיר, והגב’ ליאת רז-יורוביץ, בו מצאו 11 גורמי סיכון עיקריים לנשירה מלימודים, ואותו חשפו היום (רביעי), במסגרת כנס בנושא מניעת נשירה בהשכלה הגבוהה, המתקיים היום ד’, 18.11.09 באוניברסיטה העברית בירושלים, כחלק מפעילות בנושא שוויון הזדמנויות להשכלה גבוהה של משרד דיקן הסטודנטים.
בכנס הוצגו ממצאי מחקרים שנערכו בנושא במוסדות השונים ונערך דיון אודות הדרכים למנוע נשירה. במהלך הכנס, הוצג חזון המנהיגות הבכירה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בדבר האתגר שמציבה תופעת הנשירה.
הכנס, נערך בהשתתפותם של השר לענייני מיעוטים, פרופ’ אבישי ברוורמן, נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ’ מנחם בן-ששון, רקטור האוניברסיטה העברית פרופ’ שרה סטרומזה, וכן, חוקרים מן השורה הראשונה ובכירים במערכת ההשכלה הגבוהה העוסקים במניעת הנשירה.
פרופ’ גד יאיר, ו-ליאת רז-יורוביץ, שערכו מחקר מצאו 11 גורמי סיכון עיקריים לנשירה מלימודים;
• מין – אחוז הנושרים בקרב גברים גבוה בהשוואה לנשים;
• הגירה – אחוז הנושרים בקרב מי שאינם ילידי הארץ גבוה מזה של ילידי הארץ;
• לאום – אחוז הנושרים לאחר שנה או שנתיים דומה בקרב סטודנטים מהמגזר היהודי והערבי אך אחוז הנושרים לאחר שלוש שנים או יותר, גבוה יותר בקרב המגזר הערבי;
• גיל בעת התחלת התואר – גיל הסטודנט בעת התחלת התואר נמצא בקשר חיובי לסיכוי לנשור מן התואר;
• רמת האנגלית – נמצא קשר שלילי בין אחוז הנושרים מן התואר הראשון לבין רמת האנגלית של הסטודנט בתחילת התואר;
• ניעות בין חוגים בין השנה הראשונה והשנייה של התואר – אחוז הנושרים בקרב מי ששינו את אחד מחוגי הלימוד שלהם גבוה יותר.
הגב’ ליאת רז-יורוביץ: נמצאו 11 גורמי סיכון עיקריים לנשירה מלימודים
לדברי פרופ’ גד יאיר מן המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית; “תופעת נשירת תלמידים במהלך התואר הראשון, מטרידה את מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם כולו. גרירת התואר האקדמי, מעבר למספר מוגבל של שנים, משמעה פגיעה תקציבית במוסדות הלימוד.
נשירה של סטודנטים במהלך לימודיהם, מחייבת את האוניברסיטה לנסות ולהבין האם הדבר נעוץ במאפייניה והאם היא ערוכה למנוע תופעה זו מחד ולהתמודד עמה מאידך.
“המחיר החברתי” של תופעת הנשירה ממוסדות ההשכלה הגבוהה יקר, משום שהפרטים החיים בחברה יהיו משכילים פחות, דבר שהשלכותיו תהיינה חינוכיות, חברתיות וכלכליות במידות רחבות היקף.
לדברי דיקן הסטודנטים פרופ’ אסתי שהמי; “במסגרת דיקנט הסטודנטים, פועלת האוניברסיטה העברית למניעת נשירה ולקידום סטודנטים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל.
מהמחקר, עולה, כי אחד החסמים המרכזיים של סטודנטים אלו היא השפה; אנגלית, דבר שמתבטא במתאם גבוה בין נשירה או גרירת לימודים ורמת האנגלית של הסטודנטים. בקיץ האחרון, הפעלנו פיילוט של קורס קיץ באנגלית ל-65 סטודנטים מהפריפריה וכן, סדנת עידוד ללימודי תואר שני בקרב הסטודנטים. שתי הפעילויות נחלו הצלחה רבה, ואנו מקווים להמשיכן גם במהלך שנת הלימודים הקרובה”.
ד”ר ענת גופן, מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, הציגה מחקר על פיו בקרב הדור הראשון של סטודנטים הלומדים במערכות ההשכלה הגבוהה, מהוות המשפחות לרוב גורם להצלחתה. הערכת ההורים את חשיבות החינוך, אשר לרוב באה לידי ביטוי במעורבותם בתהליך, משפיעה על ערכי הילדים, על שאיפותיהם ועל המוטיבציה שלהם להצליח.
בד בבד, למרות הידע הנרחב בנוגע להיותה של התמיכה המשפחתית גורם קריטי בהצלחתו הלימודית של התלמיד, מתעלמת מדיניות החינוך מהסביבה הביתית ומהשפעותיה, ומתייחסת אליה כאל אילוץ בלבד.
ד”ר גופן, סבורה כי במקום לרתום את המשפחה, ההורים והסביבה הביתית, לטובת הצלחת הילד, מרבית תוכניות ההתערבות לעידוד התלמידים אינן עושות שימוש באחד מהמשאבים העיקריים לטובת הישגים לימודיים וביתיים – ההון המשפחתי, המייצג את המשאבים הטמונים באורח חייה של המשפחה ומשפיעים על עתיד ילדיה, כדוגמת סדרי עדיפויות והשקעת זמן.
פרופ’ גד יאיר: תופעת נשירת תלמידים במהלך התואר הראשון, מטרידה
ציון רגב, מקרן אייסף ישראל, יעסוק בתוכניות התערבות ותוצאותיהן למניעת נשירה במערכות ההשכלה הגבוהה. לדבריו, מתן מלגה או סיוע כלכלי אחר מפחית מעט או בכלל לא את הסיכון לנשירה.
לדבריו, התמודדות עם תחושת הזרות והניכור תמנע את הנשירה. סטודנט המגיע עם קשיים כלכליים, שהוא; “הראשון במשפחה”, המגיע למעמד לימודים אקדמיים, שהזירה האקדמית זרה לו ושנאלץ לעבוד קשה בכדי להגיע ללימודים אקדמיים נמצא בסיכון לנשירה.
במקרה זה, המלגה לא נותנת מענה לתחושת הזרות והניכור שעלולה להפוך לנשירה ברגע שיצוצו קשיים לימודיים, גם אם מינוריים. על כן, דרושה מעטפת אישית וחברתית באמצעות יצירת קבוצת השתייכות, חיזוק הביטחון העצמי ויצירת סביבה מוגנת.
הכנס, מורכב מארבעה מושבים: המושב הראשון, דן בממצאי מחקרים העוסקים בנגישות, מצויינות ונשירה ממוסדות להשכלה גבוהה; המושב השני, יעסוק בתוכניות התערבות ותוצאותיהן; המושב השלישי, יעסוק בהתוויה של מדיניות למניעת נשירה, והמושב רביעי, יתרכז בחזון וביישומה של מניעת הנשירה בהשכלה הגבוהה.
הכנס נערך ביוזמתה ובמימונה של קרן רוזילנד וארת’ור גילברט והתקיים בבית מאירסדורף בקמפוס האוניברסיטה העברית הר הצופים, ירושלים.
Add Comment