חבלין, טוען, כי על הממשלה שלא עמדה בהסכמים עם החקלאים לאשר את הבקשה על מנת להציל את חקלאי הערבה מקטסטרופה כלכלית. כמו כן, לדבריו, המדובר בפתרון זמני שיש בו כדי להקל על המצוקה הקשה אך לא לפתור את הבעיה הכללית.
חקלאי הערבה, הגישו בקשה להארכת היתרי העסקה ל-146 עובדים תאילנדים
חקלאי הערבה התיכונה, הגישו היום (ג’) בקשה בהולה לשרים: ישי, בן אליעזר ושמחון, להארכת היתרי העסקה לעובדים התאילנדים בחקלאות מעבר לחמש שנים – להצלת היבול בשדות. הבקשה מתייחסת להארכת היתרים ל- 146 עובדים תאילנדים העובדים בשדות בערבה, אשר במידה ויעזבו את ישראל לא יהיה מי שיקטוף את היבול החקלאי. המדובר בסה”כ על הארכה של חודשים ספורים עד לסיום העונה החקלאית הבוערת בחודש אפריל 2010.
הבקשה, הוגשה בעצה אחת עם משרד החקלאות, מתוך רצון לסייע במציאת פיתרון דחוף, לחקלאים בערבה התיכונה, הנמצאים בתחילתה של עונת קטיף הפלפלים לייצוא ובמצב קריטי של חוסר ידיים עובדות המעמיד את קטיף הפלפלים לייצוא בסכנה ממשית. כעת, על מנת שהבקשה תאושר, נדרשים השרים: פואד ואלי ישי לאשר את הבקשה.
חיים חבלין, יו”ר הועדה החקלאית בערבה התיכונה, אומר, כי; “במידה ולא תאושר הבקשה יגרמו לחקלאים נזקים כלכליים קשים ביותר, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, וכי הבקשה מתייחסת למציאת פתרון בהול לזמן אמת, בו אין בנמצא פתרון אחר בשל אי עמידה בהסכמים בין הממשלה לחקלאים על הבאת עובדים זרים לחקלאות.
חבלין, טוען, כי על הממשלה שלא עמדה בהסכמים עם החקלאים לאשר את הבקשה על מנת להציל את חקלאי הערבה מקטסטרופה כלכלית. כמו כן, לדבריו, המדובר בפתרון זמני שיש בו כדי להקל על המצוקה הקשה אך לא לפתור את הבעיה הכללית.
חבלין, אף ציין, כי; “ממלא מקום ראש הממשלה ושר הפנים, ח”כ אלי ישי, ושר הת”מת בן אליעזר, פועלים למציאת פתרון לחקלאי הערבה התיכונה והחקלאים מודים להם על כך”.
חוק הכניסה לישראל, קובע, כי; “שר הפנים, רשאי להאריך רישיון לעובד זר, או להעניק לעובד זר, אשרה ורישיון חדשים, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה, אם נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק או לחברה”. לטענת החקלאים, התרומה שתצמח לכלכלה בישראל כתוצאה מהשארת העובדים בישראל לתקופה קצרה של מספר חודשים הינה משמעותית ביותר.
בנוסף, נקבע במפורש בדו”ח הוועדה הבין-משרדית בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ’ צבי אקשטיין, כי; “באזורי הספר המרוחקים, אשר הערבה התיכונה נכללת בהם, להעסקת עובדים זרים במשקים חקלאיים יש השפעה מועטה בלבד על אפשרויות התעסוקה ועל השכר של עובדים מקומיים.
יתרה מכך, וועדת אקשטיין, קבעה חד משמעית, כי בשל הריחוק מריכוזי אוכלוסין, תנאי מזג אוויר קשים, תדירות נמוכה של תחבורה ציבורית, ושעות עבודה ממושכות בעונות הבוערות, עובדים מקומיים אינם מעוניינים לעבוד בתחום החקלאות בספר המרוחק.
במאי 2009, נחתם הסכם משולש בין משרדי האוצר, החקלאות וכן, התאחדות חקלאי ישראל. עיקרי ההסכם: מתווה פוחת מ-28,500 עובדים זרים היום ל-19,800 עובדים זרים בשנת 2015, ובתנאי שתתאפשר כניסת עובדים זרים מיידית לחקלאות. אך, הממשלה אינה עומדת בהסכם! והשמיים נותרו סגורים”.
בערבה התיכונה, 7 ישובים, המגדלים על שטח כולל של 25 אלף דונם; ירקות, פרחים ותבלינים המיועדים ליצוא. 60% מהייצוא הטרי החקלאי של מדינת ישראל מגיע מ-480 המשקים החקלאיים בערבה. כ-400 טון מהיבול בערבה התיכונה נתרם בכל שנה לעמותת “שולחן לשולחן” ולנזקקים.
היקף היצור כיום עומד על יותר מ 100,000 טון, הנמצאים בשלב זה בסכנת חיסול, באין ידיים עובדות לקטיף!
בנוסף תהיה פגיעה חמורה בשווקי הייצוא ובעסקים הקשורים לחקלאות, כדוגמת: מובילי התוצרת החקלאית, מפעלי הפלסטיק והאריזה, מפעלי השקיה, דשנים ועוד. כל אלו יאלצו אף הם להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעים החקלאים בעל-כורחם.
• היכנסו ל-אתר המאבק
Add Comment