כך מגלה, שלמה קלדרון, נשיא לשכת מבקרי הפנים בישראל, בכינוס לשכת מבקרי הפנים, באוניברסיטת בר אילן: יש מקום לקדם חקיקה בנושא לפיה, חושף השחיתות, ידווח למבקר, אבל יישאר אנונימי ◄ דר’ אבני, מבקר אוניברסיטת בן גוריון: משרד המשפטים לא מיישם החוק
800 חושפי שחיתויות בישראל, לא מצאו עוד עבודה לאחר החשיפה
באוניברסיטת בר אילן התקיים אמש כנס לשכת מבקרי הפנים,לראשונה לאחר הפסקה של 12 שנה. השנה יוחד הכינוס לנושא; “הביקורת הפנימית במוסדות להשכלה גבוהה והחופש האקדמי – בין התנגשות להרמוניה”.
בכנס השתתפו המבקרים הפנימיים של כמה מוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ובהם אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, ועוד.
מר חיים גליק, מנכ”ל אוניברסיטת בר-אילן, נשא דברים בפתח הכנס; “תפקיד המבקר חייב להיות חלק אינטגראלי בתהליך קבלת ההחלטות בכל גוף שהוא, לרבות מוסד אקדמי”.
אמר גליק; “תפקיד המבקר, הינו מהותי ומי שאינו מבין זאת חושף את עצמו לתקלות שעלולות לבוא. זאת כיוון שההחלטות שיש לקחת, הינן לעיתים קשות ומורכבות ועלולות להביא לקיצורי דרך”.
מר שלמה קלדרון, נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, ציין בפתח הכנס את המצב העגום הקיים כיום בישראל, שבו “חושף שחיתות” עלול להיות נתון לרדיפה אישית ולהרס חייו המקצועיים.
קלדרון, גילה, כי כ-800 חושפי שחיתויות בשנים האחרונות בארץ לא מצאו עבודה לאחר שחשפו את השחיתות בחברה או בגוף שבו עבדו.
הוא ציין, כי בניגוד למצבו החוקי של המבקר, המוגן מפני פגיעה בו, אין חושף השחיתות כיום בישראל, מוגן בדרך כלשהי. לדבריו, יש מקום לקדם חקיקה בנושא לפיה, חושף השחיתות, ידווח למבקר, אבל יישאר אנונימי.
בהתייחסו לנושא יום העיון, ציין מר קלדרון, כי אין קשר בין חופש אקדמי לבין ביקורת פנימית, זאת כיוון שחופש אקדמי, אינו מונע ביקורת.
מר קלדרון, בישר לנוכחים, כי ייתכן ובשנה הקרובה אוניברסיטת בר-אילן, תהייה הראשונה מבין המוסדות האקדמיים הגבוהים, אשר בה, ניתן, יהיה ללמוד לקבלת תואר דוקטורט בביקורת, תהליך שעדיין אינו סופי.
דר’ רון אבני, מבקר אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, נשא את הרצאת הפתיחה בכנס, בנושא; “הביקורת הפנימית באוניברסיטאות והחופש האקדמי- בין התנגשות להרמוניה”.
ד”ר אבני, ציין, כי; “קיים בישראל, חוק “עידוד טוהר מידות במגזר הציבורי” לפיו כל חושף צריך לקבל תעודת הערכה על חשיפה ראויה, אולם דווקא משרד המשפטים, אשר צריך להמליץ בכל שנה לנשיא על שני חושפי שחיתות, לא מיישם את החוק”.
ד”ר אבני, אמר, כי אפשרית סתירה בין חופש אקדמי לבין ביקורת שכן, לפי החוק בישראל, בכל מוסד ציבורי, חייבת להתקיים ביקורת למעט מוסדות להשכלה גבוהה אשר אינם חייבים בביקורת פנימית, כדי שלא תהייה סתירה עם “חוק החופש האקדמי”.
דר אבני, הוסיף עם זאת, כי האוניברסיטאות בארץ, מרצונן, החליטו לקיים מנגנון ביקורת פנימית.
בין הנואמים בכינוס, היו; ד”ר ערן ורדי, מנהל הרשות למחקר ופיתוח ב-אוניברסיטה העברית ירושלים, בנושא ניהול מחקרים במוסדות להשכלה גבוהה, מר רורן גרוף, מנהל אגף תפנית חטיבת מערכות עסקיות בחברת מטריקס בנושא: ERP, בשירות הביקורת הפנימית, עו”ד עדנה הראל, ראש תחום (בפועל) יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בנושא; החלת דיני המכרזים על המוסדות להשכלה גבוהה.
את הכנס חתם; “שולחן עגול” בנושא ועדת הביקורת והמבקר הפנימי – בין הצורך לבקר והחופש האקדמי, אותו הנחה, מר אהוד אמינפור, CISA, יו”ר המועצה המקצועית, לשכת המבקרים הפנימיים ישראל.
