נזכור את יצחק רבין אשר מגיל צעיר, נשא נשק להגנת עמו ולהקמת מדינת ישראל ולשמירה עליה, והקדיש את חייו לביטחון ישראל והמדינה ורצה בכל מעודו להביא שלום לארץ ◄ הממשלה הנוכחית מבקשת לחדש את תהליך השלום, ולמרבה הצער, אנו נתקלים בסרבנות פלסטינית
שר החינוך, גדעון סער בעצרת רבין: עבריינות אידיאולוגית מסוכנת לדמוקרטיה
מערכת החינוך, ציינה היום (חמישי, ה-29.10.09,) את יום הזיכרון הממלכתי ה-14 להירצחו של ראש הממשלה, יצחק רבין, ז”ל. יום הזיכרון התקיים בבתי הספר, בסימן של; “עידוד למעורבות חברתית ואזרחית”. בתי הספר, התאפיינו בשורה של פעילויות – סדנאות, דיונים בכיתות ועריכת טקסי זיכרון. כאמור, הפעילויות התקיימו בסימן נושא המעורבות, וכן בשאלת פערי הדורות, והצורך להתעורר אל מול האתגרים החברתיים והאזרחיים שעמדו ועדיין עומדים לפתחה של החברה הישראלית.
כמו- כן, לקראת ציונו של היום, הפיץ שר החינוך מר גדעון סער, מכתב לבתי הספר בו הוא ציין, כי: “… יום הזיכרון ליצחק רבין, מהווה הזדמנות לדון באתגרים ובהתלבטויות המעסיקים את העוסקים בחינוך בהביטם על החברה הישראלית, ובדרך זו לציינו בצורה ראויה ומכובדת.
עצרת הנוער הממלכתית לזכר הירצחו של יצחק רבין ז”ל במעמדו של שר החינוך, ח”כ גדעון סער. באולם סמולארש באוניברסיטת תל אביב.
בעצרת, השתתפו; נציגי מועצות התלמידים והנוער, נציגי מנהיגות צעירה ונציגי תנועות הנוער מרחבי הארץ.
השר גדעון סער, אמר, כי; “אני מקווה, כי הדיון בחדרי המורים ובכיתות הבהיר את מחויבותו של כל אחד מאיתנו לחברה הישראלית, מחויבות שיש לבטאה, כאמור, בין היתר בעשייה חברתית ובשמירה על כללי שיח דמוקרטיים, סוגיות הנוגעות במהותו של יום הזיכרון ליצחק רבין”.
◄ להלן דברי שר החינוך בעצרת לזכרו של יצחק רבין
“יד’ שנים, חלפו מאז נרצח ראש ממשלת ישראל על ידי בן עוולה. יצחק רבין, מופת של אדם שהקדיש את עצמו לשירות עמו ומולדתו, התנדב בנעוריו בפלמ”ח ופיקד על חטיבת הראל במלחמת השחרור, אשר לחמה בקרבות העזים בדרך לירושלים. שר הביטחון, וראש ממשלת ישראל עד נשימתו האחרונה, ואלה, לא רק התפקידים השונים וההיסטוריים שמילא יצחק רבין בתולדות מדינת ישראל.
הפרטים הביוגרפים אינם אומרים הכל. ביצחק רבין, בעבע להט גדול לשנות את פני המדינה ולהבטיח את עתידה, הדבר בא לידי ביטוי בחתירה לשלום, כשם שבא לידי ביטוי בהבנה של הנחיצות בהשקעה בחינוך. מנהיגות שגילמה ערכים שאנו רוצים לראות בכלל ובמנהיגים שלנו בפרט, אחריות אמינות, ויושר. זה מה שמבדיל בין מנהיגים לפוליטיקאים. אנחנו שנולדנו כאן בישראל קיבלנו לידינו אוצר, חלום של דורות.
לעיתים, הוא מובן לנו מאליו. דורות של יהודים, חלמו על ריבונות יהודי, אנחנו מחויבים לשמור על ישראל ועל ביטחונה ולהבטיח את עתידה.
השאלות היו ונותרו כבדות ומורכבות: איך נגיע לשלום, איך נבטיח את עתיד ישראל, אילו המטרות שמשותפות לכולנו. יש ויכוח קשה מאד בינינו על הדרך להשיגן, ויכוח שנוגע בדברים הכי יקרים לנו. כולם רוצים להבטיח את עתיד ילדינו ולשמור על מדינת ישראל ועל בטחונה מפני אויבים רבים הרוצים להשמידה, רבים מהם מצהירים על כך בגלוי.
ויכוח שנוגע לחבלי ארץ ישראל, המקומות שאנו קוראים בספר הספרים, ויכוח איך להגיע לשלום. מותר וצריך לומר, השלום אינו יכול להתבסס על אשליה, ההגעה לשלום איננה תלויה, למרבה הצער רק בנו וברצוננו. הממשלה הנוכחית מבקשת לחדש את תהליך השלום, ולמרבה הצער, אנו נתקלים בסרבנות פלסטינית, מטעמים פוליטיים, לחדש את המשא ומתן.
בואו נדבר על הויכוח, בתוכנו, כל אחד בטוח שהוא צודק ושדרכו נכונה ושל חברו היא שגויה. הויכוח קשה אולי, ובלתי אפשרי להשתמש רק במילים מתקתקות. יש שני דברים שאי אפשר לקבל וצריך להיאבק נגדם;
1. הדה-לגיטימציה של הדעה האחרת ושלילה של הדעה המנוגדת לדעתך.
נקודת המוצא, צריכה להיות שכולם רוצים בטובת המדינה. מי שמטיח בחברו את המילה בוגד, מטיל ספק בתום הלב ומבצע פעולה של דה לגיטימציה, שזה דבר שאי אפשר לקבל, ולמרבה הצער חטאו בו אנשים מכל המחנות הפוליטיים.
2. העמדת דעה פוליטית אידיאולוגית אחת כזאת או אחרת מעל החוק ומעל הדמוקרטיה.
אין דעה אידיאולוגית או פוליטית שעומדת מעל החוק ומתירה הפרת חוק או פגיעה בדמוקרטיה. לפעמים, הרוב שוגה וזה יכול לקרות, אבל אין דרך אחרת בחברה לקבל החלטות וצריך לחנך לכך. החוק הוא הדבק שמחזיק את כולנו ביחד. הוא איננו המלצה לקיום רק כאשר אתה מסכים איתו. ואין דעה שבשמה מותר לנהוג באלימות. עבריינות אידיאולוגית מסוכנת לדמוקרטיה.
אנו צריכים לשים דגש על המאבק באלימות, אנו חיים בחברה עם הרבה אלימות אבל אסור לנו להיכנע לאלימות. צריך לגלות אפס סובלנות כלפי אלימות בכל מעגלי החיים.
נזכור את יצחק רבין אשר מגיל צעיר, נשא נשק להגנת עמו ולהקמת מדינת ישראל ולשמירה עליה, והקדיש את חייו לביטחון ישראל והמדינה, ורצה בכל מעודו להביא שלום לארץ.
נזכור שהגורל שלנו הוא אחד, נזכור את הרצח כרגע של שפל של החברה הישראלית, שאסור לנו חלילה להגיע אליו שוב, נזכור שכדי לשמור על כל מה שיקר לנו, על מדינת ישראל ועל המשטר הדמוקרטי, צריך להיאבק ואסור לקבל דבר כמובן מאליו.
יהיה זכרו ברוך.
Add Comment