גידול משמעותי בשנה האחרונה, בהופעת המחלה בכלבים משוטטים (14 כלבים) וכלבים ביתיים (7 כלבים) הנדבקים מחיות בר ◄ השירותים הווטרינרים, של משרד החקלאות, קוראים לבעלי הכלבים להקפיד לחסנם נגד כלבת מדי שנה (על פי חוק) ולהקפיד לטייל עימם עם רצועה
משרד הבריאות בשת”פ עם משרד החקלאות, מכריזים: כלבת בצפון הארץ
עכשיו זה רשמי, צפון הארץ, מוכה מחלת כלבת. משרד הבריאות בשת”פ עם משרד החקלאות, יצאו היום (חמישי) בהודעה והתראה לנוכח התפרצות הכלבת, בחודשים האחרונים, זאת לאחר מספר שנים בהן מס’ מקרי הכלבת בישראל, נשמר קבוע יחסית.
משרד הבריאות ומשרד החקלאות, מציינים, כי; “מתחילת שנת 2009, התגלו בישראל, נכון להיום, 32 (!) מקרים שונים של בעלי חיים הנגועים בכלבת, מתוכם 21 כלבים (המספרים נכונים לחודש ספטמבר 2009).
לאחרונה, מספר המקרים המתגלים, עולה ברמה כמעט יום-יומית! רוב המקרים, התגלו בצפונה של ארץ ישראל, חלקם בסמיכות לגבולות עם סוריה ולבנון, חלקם בלב הגליל ו- 4 בעיר צפת. כתוצאה מכך, ננשכו למעלה ממאה אנשים, שנאלצו לקבל זריקות למניעת התפתחות המחלה.
לשם השוואה, בשנת 2008, כולה התגלו בישראל; 12 מקרי כלבת, בשנת 2007 התגלו 15 מקרי כלבת ובשנת 2006, התגלו 9 מקרים של המחלה.
הכלבת, אשר מקורה בחיות בר, בוערה מאוכלוסיות אלה במסגרת “פרויקט החיסון האוראלי” של שועלים ו-תנים, שנעשה במשותף על ידי השירותים הווטרינריים ב-משרד החקלאות ומטעם רשות הטבע והגנים.
בשנה האחרונה, אנו עדים לגידול משמעותי בהופעת המחלה בכלבים משוטטים (14 כלבים) וכלבים ביתיים (7 כלבים) הנדבקים מחיות בר.
השרותים הווטרינרים, של משרד החקלאות, קוראים לבעלי הכלבים להקפיד לחסנם נגד כלבת מדי שנה (על פי חוק) ולהקפיד לטייל עימם עם רצועה. שחרור כלבים באופן חופשי, עלול להביאם במגע עם בעלי חיים אחרים החולים בכלבת, ובכך להכניס את המחלה הביתה, באמצעות הכלב הביתי ולסכן את בני המשפחה.
בשנת 2007, הכריזו לראשונה ארגון הבריאות העולמי (WHO), הארגון למחלות מדבקות (CDC) והארגון למחלות בעלי חיים (OIE) על יום משותף למלחמה במחלת הכלבת תחת הכותרת; “בואו נעשה ממחלת הכלבת היסטוריה” להעלאת המודעות למחלה ולדרכים למניעתה. עוד ארבעה ימים, ב- 28.09.2009, יתקיים “יום הכלבת העולמי השלישי”.
פרטים נוספים ומידע עדכני על המחלה, ניתן למצוא באתר האינטרנט של השרותים הווטרינרים במשרד החקלאות, בכתובת המשרד ובאתר משרד הבריאות.
כלבת – כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול
מחלת הכלבת ידועה ונפוצה בכל חלקי העולם מאז שחר ההיסטוריה האנושית. המחלה הינה חשוכת מרפא ונגרמת על ידי נגיף. מרגע הופעת סימנים קליניים ראשונים בבני אדם או בבעלי חיים, אין אפשרות להציל את החולה, והמוות הינו ודאי ומוחלט. נגיף הכלבת פוגע בכל היונקים, ומועבר ברוק, בעיקר על ידי נשיכה. הסימנים של המחלה שונים ממין בעל חיים למשנהו ומתאפיינים בשינויי התנהגות.
ניתן למנוע את המחלה בבעלי חיים באמצעות חיסון הניתן מבעוד מועד, ובבני אדם באמצעות חיסון לאחר חשיפה לנגיף. ישראל והמדינות השכנות נגועות במחלת הכלבת. אי לכך, יש צורך לטפל במאות אנשים אשר נושכו או נחשפו למגע עם בעלי חיים נגועים או חשודים כנגועים במחלת הכלבת.
בשנת 2008 התגלו בישראל 14 מקרים של המחלה, בשנת 2007 התגלו בישראל 6 מקרים שונים של בעלי חיים הנגועים בכלבת, כולם בצפון הארץ. שלושה מתוכם בכלבים, מקרה אחד בתן, אחד בשועל ואחד בנמייה. בשנת 2006 התגלו בישראל 9 מקרים של המחלה.
במהלך 9 שנותיה הראשונות של המדינה, בין השנים 1948-1957, מתו בישראל 23 בני אדם ממחלת הכלבת. מאז שהוחל בשנת 1958 בפעולות מניעה מיוחדות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, אשר כללו שילוב של חיסון חובה בכלבים ומניעת שוטטות בעלי-חיים, אירעו 4 מקרי הדבקה נוספים, כולם לפני שנת 1971, שניים, מהם בתחומי הקו הירוק, ו-2 אחרים מיד לאחר מלחמת ששת הימים בשטחים.
כל 10 דקות(!) מת בן אדם בעולם ממחלת הכלבת
כעבור 25 שנים ללא מקרי כלבת באדם, במשך שנה בין חודש דצמבר בשנת 1996 לחודש דצמבר בשנת 1997 מתו ממחלת הכלבת 3 בני אדם שלא קיבלו טיפול הולם בזמן – חייל ברמת הגולן, ילדה מקלנסווה וגבר מהכפר ג’דיידה שליד עכו אשר ננשכו על ידי חיות לא מזוהות בעת שנתם בלילה.
כל שלושת המקרים אובחנו כחיוביים בבדיקות שנעשו במעבדות המכון הווטרינרי בבית דגן. בשנת 2003 נפטרה מכלבת אישה שננשכה על ידי חתול באזור ירוחם. אף במקרה זה לא ניתן טיפול מונע אחרי הנשיכה.
כל יונק עלול להידבק במחלת הכלבת. באזורנו נפגעים ממנה בעיקר בעלי חיים משלושה, סוגים; חיות בית (כלבים וחתולים), בהמות (פרות, צאן וסוסים), חיות בר (שועלים, תנים, זאבים, נמיות וגיריות).
בישראל השועלים מהווים מאגר לנגיף ולכן הם המפיצים העיקרים למחלת הכלבת בשנים האחרונות. כלבת במכרסמים או בעטלפים נדירה ביותר, ועד עתה לא אובחנו מקרי כלבת בבעלי חיים כאלה בישראל.
מחלת הכלבת הנה מחלה סופנית המופיעה במגוון צורות, ואין מקרה אחד דומה למשנהו. נגיף מחלת הכלבת מצוי בבלוטות הרוק של חיה הנגועה בכלבת. בעזרת נשיכה הרוק מועבר לפצע שנוצר. במקרים נדירים יכולה הכלבת לעבור על ידי התעטשות או התזת רוק מבעל חיים נגוע לפצעים פתוחים או ריריות עיניים, פה ואף.
לאחר מכן הנגיף נע באיטיות במערכת העצבים ועושה דרכו אל המוח. כאשר הוא מגיע למוח גורם הנגיף להופעת סימני מחלה ולמוות תוך ימים ספורים. במקרה של חשש להדבקה ניתנים לבני-אדם סדרה של זריקות חיסון, המגינות מפני המשך התפתחותה של המחלה.
בימים הראשונים של המחלה, חל שינוי בהתנהגות בעל החיים. במהלכו הופכות חיות שהן ידידותיות בדרך כלל לתוקפניות, ולהיפך. במהלך תקופת המחלה לוקים בעלי חיים נגועים בטירוף, נעים למרחקים, נושכים בדרכם חפצים דוממים, בעלי חיים אחרים ובני אדם. שיתוק שרירים הפוגע בבית הבליעה גורם לשינוי הקול ולהופעת ריר קצפי בפה.
בשלבים הסופיים החיות אינן מגיבות לגירויים ובהדרגה לוקות בשיתוק ובהמשך בהתכווצויות עד מוות. המחלה הינה סופנית. בעלי חיים המפתחים את הסימנים הקליניים של המחלה ימותו תוך ארבעה ימים.
ניתן למנוע את המחלה בבעלי חיים באמצעות חיסון הניתן מבעוד מועד
בשל היות המחלה חשוכת מרפא, השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות נוקטים פעולות למניעת התפשטותה, בהן חובת חיסון שנתי נגד כלבת לכל כלב מגיל 3 חודשים, איסוף כלבים משוטטים ופיזור שנתי של חיסון אוראלי של פיתיון המכיל תרכיב חי
Add Comment