בנק ישראל, החליט, להותיר את הריבית ללא שינוי ולסיים את תוכנית רכישות האג”ח כמתוכנן מאזנת בין הכוחות לעלית מחירים, הצפויים להתמתן לאחר העליות החד פעמיות הצפויות במחירים, לבין ההערכה שהמשק טרם יצא מהמיתון.
בנק ישראל הריבית לחודש אוגוסט 2009 תישאר ללא שינוי
בנק ישראל, מסר, היום (שני), כי ריבית בנק ישראל לאוגוסט 2009, תישאר ללא שינוי, ותעמוד על 0.5%. כמו כן, ב-5/8/09 יסיים בנק ישראל את התוכנית לרכישות אג”ח ממשלתיות. מנתוני האינפלציה, עולה, כי: מדד המחירים לצרכן ליוני, עלה ב-0.9% – מעל לתחזיות שנעו בטווח של 0.3% עד 0.5%.
מתחילת השנה, עלה המדד ב-2.1%, וזאת בעיקר עקב העליות של מחירי הדיור והאנרגיה, אלה עלו מתחילת השנה ב-2.8% וב-8.1%, בהתאמה. המדד ללא דיור ואנרגיה עלה מתחילת השנה ב-1.3%. שיעור האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים הוא 3.6%.
התחזיות לאינפלציה ולריבית: בימים שלפני פרסום מדד יוני, עמדו הציפיות לאינפלציה (ל-12 חודשים קדימה) של החזאים ואלו הנמדדות משוק ההון על 2.5% ו-2.0%, בהתאמה, ולאחר פרסום מדד יוני עלו התחזיות ל-2.8% ו-2.6%, בהתאמה.
בחודשיים הקרובים צפויים מדדים גבוהים – בעיקר בגלל עליות מחירים הצפויות כתוצאה משינויים במיסוי ובמחירים שבפיקוח. ממוצעי תחזיות החזאים לחודשים יולי ואוגוסט הם עליות של 0.8% ו-0.5%, בהתאמה. בהתאם לתחזיות אלה, האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים צפויה להישאר באזור הגבול העליון של היעד במשך רוב החודשים הבאים.
במקביל לעלייה בתחזיות החזאים ושוק ההון לאינפלציה לאחר פרסום מדד יוני, עלו גם תחזיותיהם לריבית בנק ישראל. אמנם לא חזוי שינוי בריבית אוגוסט, אך ממוצעי תחזיות החזאים ושוק ההון לריבית בנק ישראל לסוף 2009 ולעוד שנה הן כ-1% וכ-2%, בהתאמה.
▼ הפעילות הריאלית: האינדיקטורים והנתונים שנוספו בחודש האחרון מחזקים את ההערכה בדבר האטה ואף בלימה של הירידה בפעילות ברביע השני. חלק מהאינדיקטורים מלמדים על ציפיות לעלייה בביקושים ובפעילות. סקר החברות של בנק ישראל לרביע השני מציג מאזן נטו שלילי, אך גבוה במידה משמעותית מזה שנרשם ברביע הראשון – 11%- בסקר הנוכחי לעומת 41%- בסקר הקודם.
המדד המשולב של בנק ישראל ליוני, עלה ב-0.2% – עלייתו הראשונה מזה כשנה. המדד המשולב לחודש יוני הושפע מהנתונים החיוביים של סחר החוץ. מדד מנהלי הרכש, עלה לראשונה מזה כשנה ורבע מעל קו ה- 50%. העליות של החודשים האחרונים של מדדי אמון הצרכנים, נמשכו גם החודש.
ביוני, נמשכה מגמת ההתמתנות בקצב הירידה של ההכנסות ממסים, הן העקיפים והן הישירים, מגמה שהחלה בחודש מארס. כנגד זאת מבטא המדד המוביל מתוך סקר החברות ציפיות לירידה נוספת של הפעילות ברביע השלישי, אמנם בשיעור מתון משמעותית מזה שנרשם בסקר החברות לרביע הקודם. יש לציין, כי לפי הסקר, צפויה צמיחה חיובית בחלק מהענפים כבר ברביע השלישי של השנה.
▼ שוק העבודה והשכר: סקר המעסיקים לרביע השני מצביע על המשך הירידה של הביקוש לעובדים, אמנם תוך התמתנותה ביחס לרביע הקודם. שיעור האבטלה, על פי נתוני המגמה של הלמ”ס, המשיך לעלות גם בחודש מאי, והגיע ל-8.4%. השכר הריאלי והשכר הנומינלי עלו בחודשים פברואר-אפריל ביחס לשלושת החודשים שקדמו להם ב-0.7% ו-2.7%, בהתאמה (במונחים שנתיים מנוכי עונתיות).
גביית מס הבריאות, בחודשים מאי ויוני, הייתה נמוכה ב-1.7% מאשר בחודשים המקבילים אשתקד ונמוכה ב-2.2% מאשר בפברואר ומארס השנה (במונחים שנתיים מנוכי עונתיות) – נתון שיש בו כדי להצביע על המשך הירידה בשכר ו/או בתעסוקה.
▼ נתוני התקציב: הגירעון הכולל (ללא אשראי) הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב-17.7 מיליארדי ש”ח, לאחר עודפים גדולים במחציות הראשונות של השנים 2006 עד 2008. גירעון זה הוא בעיקר תוצאת ירידה תלולה של ההכנסות ממסים, שהחלה באמצע 2008. בניכוי תיקוני חקיקה והכנסות חד פעמיות, ההכנסות ממסים במחצית הראשונה של השנה נמוכות ריאלית ב-11.7% מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.
▼ שוק המט”ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-21/6/09, ועד ה-26/7/09 התחזק השקל מול הדולר ב-2.2% ומול האירו ב-0.3%. במונחים של שער החליפין האפקטיבי התחזק השקל בתקופה זו ב-0.9%. התחזקותו של השקל, נבעה בעיקר מהיחלשות הדולר בעולם ותמכו בה אינדיקטורים חיוביים על המשק הישראלי, שהתפרסמו במהלך החודש, ומדד יוני, שהיה גבוה מהתחזיות המוקדמות.
▼ שוק ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-21/6/09, ועד ה-26/7/09 עלו מדדי המניות ת”א 25 ו-ת”א 100 בכ-11%, והגיעו לרמה של ערב החרפת המשבר, בספטמבר 2008. מגמת עליות נרשמה גם ברוב מדדי המניות המובילים בעולם. התשואה על אג”ח ממשלתית לא-צמודה של ממשלת ישראל ל-10 שנים ירדה ב-0.11 נקודת אחוז, לרמה של 5.4%, והתשואה על אג”ח של ממשלת ארה”ב ל-10 שנים ירדה בשיעור דומה, ל–3.66%.
כך, בסיכומה של התקופה שבין 21/6/09 ל-26/7/09, נותר המירווח בין התשואות כמעט ללא שינוי ברמה של כ-1.7 נקודות אחוז. גם בתקופה זו נרשמו בשוק האג”ח הקונצרניות עליות מחירים וירידה של התשואות הגלומות. במדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 נרשמו עליות של 1.5% ו-2.6%, בהתאמה. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, נותרה ללא שינוי. בפרמיית ה-CDS של מדינות רבות נרשמו ירידות קלות.
▼ כמות הכסף: ב-12 החודשים האחרונים עלו אמצעי התשלום – M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו”ש) ב-56%, והמצרף המוניטרי (M2 M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-18%. העלייה הגבוהה של M1, נבעה בעיקר מהסטה של פיקדונות לזמן קצוב לפיקדונות עו”ש, בהשפעת הריבית הנמוכה המשולמת על הפיקדונות הנכללים במצרף M2. קצב העלייה השנתית של המצרף M1 התמתן בחודשיים האחרונים.
▼ המשק העולמי: נתונים התומכים בהערכות כי המיתון עומד לקראת סיום המשיכו להגיע גם החודש. עונת הדוחות הכספיים, שנפתחה באופן חיובי, ונתוני מקרו מעודדים הגבירו את ההערכות האופטימיות בדבר סיום המיתון. המדיניות המרחיבה של בנקים מרכזיים וממשלות בעולם הפכו זהירות יותר: קצב הורדות הריבית הואט, ונשמעו רמיזות להפסקת השימוש בצעדים הלא-שגרתיים. עם זאת, בהודעת הסיכום של ועידת ה-8G הכריזו המשתתפים כי מצבה של הכלכלה העולמית עדיין אינו מצדיק צמצום של התוכניות הקיימות.
התייצבות מחירי הסחורות והאנרגיה וההערכה שהם לא יוסיפו לעלות בשיעורים חדים מצד אחד והתמתנות החששות להמשך המיתון עמוק מהצד האחר התבטאו ברוב המשקים המובילים בציפיות לאינפלציה מתונה. בשווקים הפיננסיים נרשמו בשבועיים האחרונים עליות חדות של שערי המניות והאג”ח הקונצרניות.
הגורמים העיקריים להחלטה;
ההחלטה להותיר את ריבית אוגוסט, ללא שינוי תוך המשך הרכישות בשוק המט”ח, יחד עם ההחלטה לסיים את תוכנית רכישות האג”ח הממשלתיות, תורמות לחיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם השלכות המשבר הכלכלי העולמי.
● בעקבות מדד יוני, הגבוה, האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים האחרונים הגיעה ל- 3.6% והצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים התקרבו לגבול העליון של היעד. גם בחודשיים הקרובים צפויות העליות במדדי המחירים להיות גבוהות, בעיקר בגלל העלאת ה-מע”מ ושינוים במחירים המפוקחים. יחד עם זאת, פער התוצר וה-אבטלה מהווים כוחות למיתון עליות המחירים בתקופה שלאחר מכן.
● נתונים ואינדיקציות מסקרים על הפעילות הכלכלית שהתקבלו החודש, מחזקים את ההערכה לפיה הירידה בתוצר מתמתנת ואולי אף נבלמה. גם השיפור המהיר בשווקים הפיננסיים תומך בהתאוששות בפעילות הכלכלית. אולם, עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בתפנית בעיקר נוכח אי הוודאות לגבי ההתפתחויות במשק העולמי.
● בנקים מרכזיים רבים בעולם ממשיכים לשמור על רמות ריבית נמוכות וממשיכים להפעיל את הכלים המוניטאריים הנוספים שהופעלו.
במצב זה, החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי ולסיים את תוכנית רכישות האג”ח כמתוכנן מאזנת בין הכוחות לעלית מחירים, הצפויים להתמתן לאחר העליות החד פעמיות הצפויות במחירים, לבין ההערכה שהמשק טרם יצא מן המיתון.
בנק ישרא
Add Comment