נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר: עברנו את החלק הקשה של המשבר הפיננסי

במחירים המפוקחים, תהיה השפעה אינפלציונית בחודשים יולי -אוגוסט… אנו נושפע בעיקר ממה שיקרה במשק העולמי ושם המצב משתפר ◄ מתוך עיקרי דבריו של נגיד בנק ישראל פרופ’ סטנלי פישר במושב במסגרת פורום קיסריה היום

נגיד בנק ישראל, פרופ סטנלי פישר: עברנו את החלק הקשה של המשבר הפיננסי

נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר, אמר היום בנאום שנשא במסגרת “פורום קיסריה” המתקיים בעיר אילת, כי המשק העולמי עבר את שיא המשבר הפיננסי. המשבר הריאלי עדיין בתהליך התפתחות – גם בעולם וגם בארץ, לפיכך, צפויה עלייה באבטלה והצמיחה השלילית תימשך ברוב המדינות. מנגד, מדינות אסיה ושווקים מתעוררים נוספים מתמודדים טוב יותר עם המשבר הריאלי לעומת מדינות אחרות.

כאמור, עברנו את החלק הקשה של המשבר הפיננסי, השווקים משתפרים, הבורסה, עולה. אולם, בצד הריאלי המצב מורכב יותר. עדיין לא רואים את השיפור. אנו מצפים שזה יקרה, אך חשוב, לזכור, כי אנו נושפע בעיקר ממה שיקרה במשק העולמי ושם המצב משתפר.

המשבר הפיננסי, אשר החל בעולם המפותח, משפיע, בין היתר, על מערכות הבנקאות במדינות פחות מפותחות ומדינות מתעוררות. ברוסיה ובברזיל, למשל, יש בעיות לא פשוטות במערכת הבנקאית, על רקע זה, ברור, כי גם בישראל, קיים הכרח בשמירה על המערכת הבנקאית.

על ההשלכות של מה שקרה בכל משקי העולם בנושא הרגולציה וארגון מערכות הפיקוח, אומר הנגיד, כי אלה ישפיעו על הרפורמות בתחומים אלה בשנים הבאות.

פרופ’ סטנלי פישר, ממשיך ומציין, בנאומו, כי; “בארה”ב ובאנגליה, כבר החלו ברפורמות רגולטוריות, למרות שלדעתי זה מוקדם מדי, ויש צורך להמתין עד שנבין יותר לעומק את הגורמים וקשרי הגומלין בין המערכות השונות וחלקם בהתפתחות המשבר”.

בתגובה למשבר מדינות רבות נקטו ב”מדיניות פיסקאלית” מרחיבה. בישראל ההרחבה הפיסקאלית לא עוברת את הרמה הנגזרת מהמייצבים האוטומטיים וההוצאה הממשלתית קטנה ביחס לתכנון הקודם. תוספת זאת ממומנת באמצעות העלאת מסים. בגלל שבמחצית הראשונה של השנה לא היה תקציב מאושר, השתמשה הממשלה בתקציב של 1/12 שהוא קטן יותר מהתוואי הנגזר מהתקציב שאושר בממשלה.

ביצוע התקציב במחצית השנייה של השנה, יהווה הרחבה פיסקאלית מסוימת. כך, הוצאות הממשלה יגדלו בקצב של 6% במחצית השנייה של השנה.

הנגיד, ציין, כי הוא מקווה שהאוצר, יבצע את כל ההוצאות שתוכננו על ידו – דבר שעשוי לתת תמריץ חשוב לפעילות בארץ”.

בנוגע למדיניות המוניטארית. אמר נגיד בנק ישראל, כי; “לעליה בשיעור המע”מ ולשינויים צפויים במחירים המפוקחים תהיה השפעה אינפלציונית בחודשים יולי-אוגוסט. יחד עם זאת, בהחלטות הריבית הצפויות אנו נמשיך להתמקד בצפיות לאינפלציה לשנה קדימה שנמצאות בתוך יעד האינפלציה של בין 1% ל-3%.

אנו בוחנים כל העת את האיום האינפלציוני, נוכח שתיים מהמטרות שלנו: שמירה על יציבות מחירים ותמיכה בתעסוקה ובצמיחה. בהתאם לכך, צמצום ההרחבה המוניטרית, יעשה באופן הדרגתי ובעיתוי המתאים ולא מוקדם ממה שצריך. יחד עם זאת צריך, להדגיש, כי אין לנו כוונה לעבור מהמצב הנוכחי למצב של אינפלציה.

חוק בנק ישראל – למרות העיסוק המוגבר בנושא מיקום הפיקוח על שכר עובדי בנק ישראל, רובו של חוק בנק ישראל עוסק בנושאים אחרים החשובים מאוד למשק הישראלי.

נדגיש חמישה מהנושאים החשובים שבחוק: הגדרה ברורה של מטרות ויעדי בנק ישראל; הקמת ועדה מוניטרית שתקבל את ההחלטות המוניטריות לעומת המצב הנוכחי בו סמכות זאת מרוכזת בידי הנגיד; הקמת מועצה מנהלית במקום שכל הניהול יהיה בידי הנגיד; החוק מגדיר את סמכות הבנק כמלווה של מוצא האחרון (ממ”א) לבנקים ולמוסדות פיננסיים שאינם בנקים;

נגיד בנק ישראל, מבהיר בנאומו, כי; “החוק מגדיר באופן ברור מה יהיו תחומי הפעילות של בנק ישראל ושל משרד האוצר בשווקים, שיתוף הפעולה בין שני הגופים הללו, אופן ההתייעצות בין בנק ישראל למשרד האוצר. כך, צפויה לרדת רמת החיכוך בינינו לבין האוצר”.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח