הביצות ובריכות החורף שאפיינו בעבר את אזור מישור החוף כמעט ונעלמו ב-150 השנים האחרונות ורק 18% מהן עדיין קיימות כיום ◄ לאור ההצלחה של הקמת אגמון החולה. ממליצים החוקרים לשקם ולהגן סטטוטורית על מספר בריכות חורף וביצות שנוקזו בעבר לאורך מישור החוף
האוניברסיטה העברית, מציגה מחקר: לאן נעלמו בריכות החורף והביצות במישור החוף?
לתשומת לבם של ראשי הערים; נתניה, חדרה, הקבלנים, והרשויות בישראל – ביצות ובריכות חורף שאפיינו בעבר את מישור החוף והעמקים של ישראל, כמעט ונעלמו ב-150 השנים האחרונות. גידול האוכלוסייה בישראל, הוביל להסבת בתי גידול טבעיים רבים לשטחים חקלאיים ולשטחים בנויים ולתחרות בין צרכי הטבע לצרכי האדם על משאבי המים.
מחקרם של ד”ר נעם לוין מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ופרופ’ אביטל גזית וד”ר אלדד אלרון מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב שהתפרסם לאחרונה, העלה, כי מתוך 192 ביצות ובריכות חורף שהיו קיימות במישור החוף המרכזי באמצע המאה ה-19, רק 18% (35 במספר) עדיין קיימות כיום.
במחקר, שפורסם בכתב העת; Landscape and Urban Planning מופו לראשונה מספר הביצות והבריכות במישור החוף, בין חדרה בצפון לאשקלון בדרום, ושטחם נמדד. לצורך המיפוי השתמשו החוקרים במגוון מפות היסטוריות כמו מפת המצור של נפוליון על יפו מ-1799, מפת (Palestine Exploration Fund (P.E.F הבריטית מ-1880, מפות בריטיות מתקופת המנדט, צילומי אוויר ממלחמת העולם הראשונה והשנייה, וכן הדמאות לוויין וצילומי אוויר בני זמננו. במחקר שולבו גם מערכות מידע גיאוגרפיות וטכניקות סטטיסטיות מתחום האקולוגיה על מנת להעריך את היקף הביצות ובריכות החורף.
תוצאות המחקר, הראו, כי 82% מ-בריכות החורף והביצות שהיו קיימות באזור זה עד המאה ה-19 על פי מקורות היסטוריים אינן קיימות עוד. להערכת החוקרים, במאה ה-19, מספרן של בריכות החורף והביצות לפני שהן נוקזו או נהרסו, היה קרוב ל-600. בנוסף לצמצום מספרן, פעילות האדם הביאה להקטנה דרמטית בשטחן.
המחקר, העלה, כי בעבר שטח הבריכות והביצות בשנים גשומות, היה גדול משמעותית משטחן כיום. אם בעבר שטחן הכולל בעונת החורף היה 27.6 קמ”ר לערך בעונת החורף, כיום, שטחן הכולל עומד על 2.4 קמ”ר לערך, כלומר צמצום של מעל 90% מהשטח.
בעבר כמעט כל הבריכות והביצות לאורך מישור החוף, היו במרחק של פחות מקילומטר אחד זה מזה, אך כיום הן מרוחקות זו מזו פי שניים או יותר ומקוטעות על ידי כבישים ושטח בנוי, דבר המקטין את אפשרות המעבר ביניהם של מינים המתקיימים בבריכות חורף כדוגמת דו-חיים.
הצמצום במספר בתי הגידול הלחים בישראל ובשטחם והקיטוע ביניהם, הביאו להכחדה של לפחות מין אחד של דו-חיים שהיה אנדמי לארץ (עגול לשון שחור גחון, בעקבות ייבוש החולה) ושל 22 מיני צמחים מהארץ.
“בריכות החורף והביצות שעדיין נותרו במישור החוף, הן קטנות ומוקפות שטחים בנויים וכבישים”, אומר ד”ר לוין; “רק כ-14 בריכות חורף וביצות לאורך מישור החוף המרכזי, נמצאות בתחום שמורות קבע קיימות או מתוכננות”.
החוקרים, מציינים, כי המצב החמור של בריכות החורף והביצות בארץ מדגיש את הצורך הדחוף בתכנית להגנה על אלו שעוד נותרו.
“לאור ההצלחה של הקמת אגמון החולה. אנו ממליצים לשקם ולהגן סטטוטורית על מספר בריכות חורף וביצות שנוקזו בעבר לאורך מישור החוף, הן למטרות של שמירת טבע, כגון; הקטנת הבידוד המרחבי והן כעוגן לתיירות אקולוגית”. סיכם ד”ר נעם לוין מהמחלקה לגיאוגרפיה ב-אוניברסיטה העברית, ירשלים.
Add Comment