לין: מדוע שרגא ברוש, נטל על עצמו את תפקיד דובר ההסתדרות ומדוע הוא זה שמסביר חוקים שאינם פרי יוזמתו אלא יוזמת ההסתדרות ◄ חבילת חוקי העבודה טומנת בחובה פגיעה מהותית בזכויות היסוד של המעסיקים
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין: שרגא ברוש פועל בניגוד לאינטרסים המובהקים של המגזר העסקי
“שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, פועל ישירות בניגוד לאינטרסים המובהקים של המגזר העסקי. אין צורך להיות מומחה לדיני עבודה, כדי להבין שחבילת חוקי העבודה המוצעת היא פגיעה ישירה וקשה בעתידו של המגזר העסקי בישראל” – כך אמר הבוקר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, במפגש עם קבוצת מנהלים בכירים שקיים, לקראת הדיונים בוועדות הכנסת ותחילת החקיקה בחבילת חוקי העבודה, שאושרו ב”פורום השולחן העגול”, במסגרת עסקת החבילה בהסכמתו של מר שרגא ברוש.
לדברי לין, “חבילת חוקי העבודה” טומנת בחובה פגיעה מהותית בזכויות היסוד של המעסיקים: מתן אפשרות ל-נציג ההסתדרות להיכנס פיזית אל תוך העסק או המפעל, ללא כל הגבלה באשר למספר הביקורים ואפילו מדי יום, על מנת לארגן את העובדים; הטלת עונשים כבדים על מעסיקים של 50,000 שקלים ו- 200,000 שקלים שימנעו מנציג ההסתדרות, להיכנס לעסק מעצימה פגיעה זו – זוהי פגיעה מהותית בזכות הקניין של המעסיקים.
כמו כן, הדגיש לין, כי; “הטלת חובה על מעסיק לנהל משא ומתן עם ארגון עובדים יציג, כלומר ההסתדרות, שוללת באופן מובהק את חופש החוזים המוכר במשפט הישראלי”.
“פעם ראשונה במשפט הישראלי שמטילים חובה על ישות משפטית לנהל משא ומתן על הסכם בניגוד לרצונה. זהו תקדים חמור המקעקע את יסודות חופש החוזים והוא משולב לראשונה בחקיקה הישראלית. הסנקציה של שנתיים מאסר על אי ביצוע חובה זו היא דרקונית ומעידה על חוסר האחריות מצד אלה שגיבשו את הצעות החוק”.
לין, ציין, עוד, כי; “ברוש, נתן ידו להרחבה מסיבית של המשפט הפלילי בתחום דיני העבודה ולמגמה של הפיכת דיני העבודה לחלק מהמשפט הפלילי. “בחבילת החוקים, מצויים קנסות של 50,000 שקלים ו– 200,000 שקלים על מעסיק שמנע כניסה של נציג הסתדרות לעסק; קנס של 67,000 שקלים על מעסיק שיסטה מתשלום שכר מינימום ענפי; הטלת חצי שנת מאסר על מעסיק שהלין שכר ואפילו שלא באשמתו; מאסר של שנתיים על מעסיק שלא עמד בחובת ניהול משא ומתן עם ההסתדרות.
עוד ציין, לין, כי ב”חבילת דיני העבודה” המוצעת מרחיבים את נטל הדיונים המשפטיים בתחום יחסי העבודה.
“במקום לעודד עובדים להגיש תביעות לאחר שנוצרת עילת התביעה, ברוש, נתן את ידו לחקיקה המאריכה את תקופת ההתיישנות משנה אחת לשלוש שנים, בתביעות של הפרת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. כבר היום, העומס המוטל על המגזר העסקי כתוצאה מהגשת תביעות, מוצדקות או לא מוצדקות, של עובדים כנגד מעסיקים הוא כבד ביותר. בשנת 2008, הוגשו לא פחות מ- 58,000 תביעות!” – הדגיש לין.
במיוחד הביע לין, תמיהה מדוע שרגא ברוש, נטל על עצמו את תפקיד דובר ההסתדרות ומדוע הוא זה שמסביר חוקים שאינם פרי יוזמתו אלא יוזמת ההסתדרות.
לין, ציין, כי; “שגיאתו הגדולה של שרגא ברוש היא בכך שכאשר עופר עיני, הציע, במסגרת הדיונים על עסקת החבילה, 13 תיקונים בדיני עבודה, שלא היה להם שום קשר לחיזוק הצמיחה, הוא היה צריך כנציג המגזר העסקי לבלום הצעות אלה אך כשל מלעשות זאת. בשלב זה במקום להודות בטעותו ולהצטרף לייצוג האינטרסים של המעסיקים, ברוש, ממשיך לטעון כאילו לחבילת חוקים זו אין כל משמעות”.
Add Comment