מבנק ישראל, נמסר, כי ריבית בנק ישראל, לחודש יולי 2009, תישאר ללא שינוי ותעמוד על 0.5% ◄ אינדיקטורים לצריכה הפרטית מצביעים על התייצבותה ברביע השני של השנה, לאחר ירידה של כ-3.5%, במונחים שנתיים, בשני הרביעים הקודמים.
בנק ישראל: הריבית לחודש יולי 2009 תישאר ללא שינוי
מנתוני האינפלציה, עולה, כי מדד המחירים לצרכן, לחודש מאי, עלה ב-0.4%, שיעור התואם את התחזיות המוקדמות של החזאים. מתחילת השנה עלה המדד ב-1.2%. לראשונה מאז דצמבר 2007 נכנסה האינפלציה, בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, לתחום היעד, וכעת שיעורה 2.8%.
◄ התחזיות לאינפלציה ולריבית: ממוצעי תחזיות החזאים לחודשים יוני ויולי הם לעלייה של 0.4% ו-0.6%, בהתאמה. בעקבות עליות חד-פעמיות של המחירים הנובעות, בין היתר, משינויים במיסוי ובמחירים המפוקחים ובתוכם מחירי המים, צפוי, כי האינפלציה, בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, תנוע סמוך לגבול העליון של היעד במשך החודשיים הקרובים, אך תרד לאחר מכן.
הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים כפי שהן נמדדות משוק ההון, נותרו בחודש יוני ברמת החודש הקודם: 1.9%, סמוך למרכז היעד. לעומת זאת עלו תחזיות החזאים בחודש זה והן עומדות כעת על 2.3%, לעומת 1.9% בחודש מאי. במקביל לעלייה בתחזיותיהם לגבי האינפלציה, העלו החזאים את תחזיותיהם לריבית בנק ישראל באמצע 2010 ל-2%, בממוצע, לעומת תחזית של 1.3% לחודש מאי. משוק ההון נגזרת ריבית של 2.5% בעוד שנה. ריבית בנק ישראל לחודש יולי, הן לפי החזאים, בממוצע, והן לפי שוק ההון, לא צפויה להשתנות.
◄ הפעילות הריאלית: חלק מהנתונים שהתקבלו בחודש האחרון מחזקים את ההערכה בדבר התמתנות הירידה המתמשכת בפעילות הריאלית, שאפיינה את הרביע האחרון של 2008 ואת הרביע הראשון של 2009. נתונים ראשונים מתוך סקר החברות לרביע השני, מציגים תמונה של התמתנות הירידה בפעילות: מאזן הנטו של סך הפעילות במגזר העסקי, ירד בשיעור מתון, לאחר שני רביעים של ירידות חדות.
אינדיקטורים לצריכה הפרטית מצביעים על התייצבותה ברביע השני של השנה, לאחר ירידה של כ-3.5%, במונחים שנתיים, בשני הרביעים הקודמים. גם בסחר החוץ מסתמנת בחודשיים האחרונים התמתנות של הירידות ביצוא וביבוא. בחודשיים האחרונים, נרשמה עליה במדד מנהלי הרכש.
קצב הירידה בגביית המסים, הואט גם בחודש מאי, בהמשך להתפתחות במארס ובאפריל. ואולם, המדד המשולב למצב המשק מצביע על המשך ההרעה בפעילות: בחודש מאי הוא ירד ב-0.5% – המשך לירידה של 0.7% באפריל ולאחר ירידות חדות יותר בחודשים שקדמו לו.
◄ שוק העבודה והשכר: שיעור האבטלה עלה, זה הרביע השלישי ברציפות, והגיע ברביע הראשון ל-7.6%. נתון מגמת האבטלה של הלמ”ס לחודש אפריל הגיע ל- 7.8%. שיעור האבטלה צפוי להמשיך לעלות ברביעים הקרובים. השכר הריאלי והשכר הנומינלי עלו ברביע הראשון בכ-3% ביחס לרביע הקודם (במונחים שנתיים מנוכי עונתיות), לאחר ירידות של השכר הריאלי בשלושת הרביעים הקודמים. גביית מס הבריאות בחודשים אפריל ומאי הייתה נמוכה ב-0.5% מאשר בחודשים המקבילים אשתקד ונמוכה ב-5.2% מאשר בפברואר ומארס השנה (במונחים שנתיים מנוכי עונתיות) – נתון שיש בו כדי להצביע על המשך הירידה בשכר ובתעסוקה.
נתוני התקציב: הגירעון הכולל (ללא אשראי) הסתכם בחמשת החודשים הראשונים של 2009 ב-10.5 מיליארדי ש”ח, לעומת עודף של 6 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון הגבוה משקף את הירידה התלולה של ההכנסות ממסים. בחודש מאי, המשיכה הממשלה, לפעול ללא תקציב מאושר. סך ההוצאה בחמשת החודשים הראשונים היה נמוך מהמותר במצב זה (1/12). ההוצאות נמוכות ב-7.8 מיליארדי ש”ח מהרמה המתיישבת עם ביצוע מלא של התקציב, על פי הצעת התקציב שהוגשה לכנסת.
◄ שוק המט”ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/5/09, ועד ה-21/6/09 נשאר שער השקל מול הדולר ומול האירו כמעט ללא שינוי – התחזקות של כ- 0.05% ו-0.10%, בהתאמה. במונחים של שער החליפין האפקטיבי התחזק השקל ב-0.2%. בהשוואה עולמית לכלל התקופה שבין 24/5/09 ל-21/6/09 הייתה מגמת ההתחזקות של השקל מול הדולר מתונה ביחס למטבעות אחרים. יחד עם זאת התאפיינו שערי החליפין של השקל מול הדולר ומול האירו בתנודתיות גבוהה.
◄ שוק ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/5/09, ועד ה-21/6/09 ירד מדד המניות ת”א 25 ב-0.6% ואילו מדד ת”א 100 עלה ב-1.3%, המגמה במדד ת”א 25, הייתה בניגוד למגמה ברוב מדדי המניות המובילים בעולם. התשואה על אג”ח ממשלתית לא-צמודה של ממשלת ישראל ל-10 שנים עלתה ב-5 נ.ב. לרמה של 5.52%, והתשואות על אג”ח של ממשלת ארה”ב ל-10 שנים עלו ב-34 נקודות בסיס, לרמה של 3.78%. כך, בסיכומה של התקופה שבין 24/5/09 ל-21/6/09 הצטמצם המירווח בין התשואות לרמה של כ-175 נקודות בסיס. בשוק האג”ח הקונצרניות ירדו התשואות.
במדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40, נרשמו עליות של כ-3.3% ו-6%, בהתאמה. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, עלתה החודש מ-1.4% ל-1.7% – בניגוד למגמה בחודשים הקודמים. עלייה של מירווחי ה-CDS, נרשמה גם במדינות אחרות בעולם.
כמות הכסף: ב-12 החודשים האחרונים עלו אמצעי התשלום – M1 (המזומן שבידי הציבור+ פיקדונות העו”ש) ב-54%, והמצרף המוניטרי M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-18%. העלייה הגבוהה ב-M1 נובעת בעיקר מהסטה של פיקדונות לזמן קצוב לפיקדונות עו”ש, בהשפעת הריבית הנמוכה המשולמת על הפיקדונות הנכללים במצרף M2.
◄ המשק העולמי: מתחזקים הסימנים שלפיהם המיתון העולמי מתקרב לנקודת השפל שלו. קצב ההתדרדרות הואט, ובחלק מהאינדיקטורים נרשם שיפור. ואולם, רמת הביקושים עדיין נמוכה מאוד, וכן גם הסחר העולמי, ואי-ודאות אופפת את עוצמתה ומהלכה של ההתאוששות. קרן המטבע, עדכנה כלפי מעלה את התחזית שלה לגבי הצמיחה העולמית בשנת 2010 – מ-1.9% ל-2.4% – והותירה את התחזית לשנת 2009 על התכווצות של 1.3%. בשווקים הפיננסיים, בלטה עלייה בתשואות האג”ח הארוכות, מגמה שהובלה ע”י ארה”ב והשפיעה על מרבית המשקים.
הגורם העיקרי לכך הוא הגרעונות הגדולים והצורך במימונם בעיקר בארה”ב אך גם במדינות אחרות. במקביל, הביקוש לאג”ח קטן בשל התאוששות המערכת הפיננסית ושובו של התיאבון ללקיחת סיכונים. למעשה, נראה, כי המשקיעים חוזרים לחפש תשואות גבוהות יותר בנכסים מסוכנים יותר, דבר שבא לידי ביטוי בהצטמצמות מרווחים, עליית מדדי השווקים המתעוררים, מדדי המניות ונכסי הסיכון. מחירי הנפט והסחורות עלו עלייה חדה מתחילת השנה.
ההערכה המרכזית, היא, כי הלחצים האינפלציוניים, הנובעים מכך יקוזזו על ידי פער התוצר העולמי הגדול, וכי סביבת האינפלציה תישאר נמוכה הן ב-2009 והן ב-2010. המדיניות המוניטרית המשיכה להיות מרחיבה במרבית הבנקים המרכזיים. נמשכו הפחתות ריבית במשקים בהם הריבית עדיין לא הגיעה לסביבות האפס ובאחרים נמשכה הרחבה כמותית.
▼ הגורמים העיקריים להחלטה
הותרת ריבית יולי ללא שינוי ברמתה הנמוכה יחד עם הצעדים הנוספים המשלימים שנוקט בהם בנק ישראל של רכישות בשוק המט”ח ובשוק האג”ח הממשלתיות, תורמים לחיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הכלכלי העולמי על המשק הישראלי. החלטה זו תומכת בהשגת יעד האינפלציה, בפעילות הכלכלית הריאלית וביציבות המערכת הפיננסית.
• האינפלציה נמצאת בתוך היעד ולפי תחזיות החזאים ושוק ההון היא צפויה להישאר בתוך היעד בשנה הקרובה. יש לציין כי, שינויים במיסוי ובמחירים המפוקחים צפויים להשפיע באופן חד פעמי על רמת המחירים ולפיכך להשאיר את האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית סמוך לגבול העליון בחודשיים הקרובים. לאחר מכן, לפי התחזיות, תחזור האינפלציה לקירבת מרכז היעד.
• נתונים על הפעילות הריאלית בישראל, מחזקים את ההערכה לפיה הירידה בתוצר מתחילה להתמתן. יחד עם זאת הפעילות הריאלית צפויה להמשיך להתכווץ בחודשים הקרובים תוך המשך העליה בשיעור האבטלה. המשך המדיניות המוניטרית המרחיבה תומך בהחזרת הצמיחה החיובית למשק.
• בנקים מרכזיים רבים בעולם ממשיכים לשמור על רמו
Add Comment