פרופ’ שטרן, אוניברסיטת בר-אילן: “מהי התשובה ההלכתית לאיך מתנהגים למיעוטים לאומיים? מהי ההגדרה של גר תושב? בתחום לא פחות חשוב של חיים ריבוניים, לא קרה כאן כלום, אז מה תעשה מדינה יהודית עם המיעוטים שלה?
פרופ’ ידידיה שטרן: היהדות האורתודוכסית מיעטה להגיב בפסיקות הלכתיות להתעוררות הציונית
באוניברסיטת בר-אילן, נערך אמש (ג’) יום עיון מיוחד ’ציונות במבחן הזמן: אידיאולוגיה, חזון ומציאות’. הכינוס, דן בשורה של נושאים מרכזיים הנתונים במחלוקת אקדמית וציבורית כגון מהי הלאומיות היהודית? האם היא מייצגת עם היסטורי או שהיא מייצגת מסורת מומצאת? וכן על היחס בין הלאומיות היהודית למסורת היהודית על הסמלים והזיכרון שהציונות נשענת עליהם ועל שאלת הרלוונטיות של האתוס הציוני.
פרופ’ יצחק קונפורטי מן המחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן וממארגני יום העיון פתח את הכינוס.
“בשיח הישראלי כיום קיימות שתי פרדיגמות בעייתיות ביחס לשאלת מהותה של הציונות; האחת היא ההנחה המודרניסטית הרדיקלית שאינה רואה כל ייחוד והמשכיות בתולדות ישראל, והאחרת ההפוכה ה”אולטרא – לאומית” הרואה לאומיות היהודית חלק מהיסטוריה קדושה שכלל לא ניתן להבינה בתוך ההקשר ההיסטורי הכללי.
זו הראשונה, מתעלמת לחלוטין מן ההיבטים הסובייקטיביים הפנימיים שהובילו ללאומיות היהודית, והאחרונה מזהה כל מגע בין עם ישראל לסביבתו כאיום על עצם הזהות היהודית” – אמר פרופ’ קונפורטי.
פרופ’ דב שוורץ מן המחלקה לפילוסופיה וראש המחלקה למוסיקה באוניברסיטת בר- אילן, עסק בגישתה של הציונות הדתית ל-ציונות. וכן; “התפישה של אחריות לאומית של הציונות הדתית שהייתה לבסיס תיאולוגי של התנועה גרמה לה לתמוך בתנועה הציונית. האחריות הלאומית מקיפה לא רק את היהודים בא”י אלא גם את יהודי התפוצות”.
פרופ’ יוסי כץ מהמחלקה לגיאוגרפיה בבר-אילן, גינה את הרפורמה שנעשית בימים אלה ב-’מנהל מקרקעי ישראל’; “מדינת ישראל, נמצאת בתהליך מתמשך של התרחקות מהערכים הציוניים. לדוגמה, זה מכבר השיח הכללי לא עוסק בקולקטיב אלא באינדווידואל”.
פרופ’ כץ, הוסיף; “להתרחקות מהערכים הציוניים תורמים לא מעט מוסדות המדינה עצמם ודומה שלשיאם הגיעו הדברים לאחרונה עם החלטתה של הממשלה על רפורמה שתכליתה להפריט את מקרקעי ישראל. בעלות המדינה על למעלה מ- 90 אחוז מקרקעותיה הינו אתוס ציוני מובהק ומושרש מאז ראשיתה של הציונות.
ניפוצו של אתוס זה, כהמשך להתרחקותה של המדינה ומוסדותיה מהערכים הציוניים, עלול לזרז את הפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. לשון אחר; תנאי לשרידותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא שמירת הערכים הציוניים”.
פרופ’ ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים ב”בר-אילן” ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה דן בקשר שבין הלכה לציונות; “בפועל, היהדות לגווניה והאורתודוכסיה בפרט הגיבו לתנועה הציונית, אך הן מיעטו להגיב באמצעות פסיקות הלכתיות והוראות עשה ואל תעשה קונקרטיות” – אמר פרופ’ שטרן.
“האם יש בקרב פוסקי ההלכה של הציונות הדתית תשובה לגבי מהי שיטת המשטר הראויה במדינת ישראל? האם באמת ניתן לומר איך צריך לקיים את המדינה ע”פ ההלכה? או האם זו עמדה הלכתית שלא מתעסקים בתשובות לשאלות כמו מהי שיטת המשטר הראויה?”.
פרופ’ שטרן, ציין, שורת נושאים שלא באים לידי ביטוי בדיון ההלכתי האקטואלי בסדר היום הציבורי. “מהי התשובה ההלכתית לאיך מתנהגים למיעוטים לאומיים? מהי ההגדרה של גר תושב? בתחום לא פחות חשוב של חיים ריבוניים, לא קרה כאן כלום, אז מה תעשה מדינה יהודית עם המיעוטים שלה?
“יש דיסוננס אדיר בין העולם הריאלי שלנו להלכה שלנו אינני סובר חלילה שההלכה או הרבנים צריכים לפנות את מקומם או שהציונות איננה ראויה, אלא שנדרשת התעוררות הלכתית משמעותית שתחליט אסטרטגית, האם אנחנו רוצים לעסוק בנושאים הללו או לא. וזו החלטה שצריכה להיות מוסכמת על פוסקי הציונות הדתית ואם מחליטים שכן, אז צריך להתחיל לעסוק בכך.”
עוד השתתפו בכינוס: הרב פרופ’ בן ציון רוזנפלד ראש המחלקה לתולדות ישראל, פרופ’ מיכאל לסקר, פרופ’ חדוה בן ישראל, פרופ’ אלון גל, פרופ’ גרשון בקון, פרופ’ מרגלית שילה, פרופ’ דן מיכמן, פרופ’ אביבה חלמיש, פרופ’ אלה בלפר, פרופ’ אשר כהן, וד”ר עוזי רבהון.
Add Comment