בנק ישראל, מתחיל לפרסם נתונים חדשים על האשראי במשק התפתחות החוב של המגזר העסקי מאז החרפת המשבר העולמי ◄ כל הגידול בחוב לבנקים, חל בחודשים בהם חלה החרפה במשבר הפיננסי (ספטמבר-דצמבר 2008) ובזמן שנעצרו הנפקות האג”ח
בנק ישראל: יתרות החוב של המגזר העסקי הסתכמו בסוף אפריל 2009 בכ-735 מיליארד שקלים
החטיבה למידע ולסטטיסטיקה של בנק ישראל, מתחילה היום (רביעי) בפרסום נתונים חדשים על האשראי במשק. “מצרפי האשראי” החדשים, מציגים את יתרות החוב הכולל של הסקטור העסקי, של משקי הבית ושל הממשלה לכל הגופים והסקטורים המלווים ובכל המכשירים והאפיקים לגיוס חוב. יתרות חוב אלה משקפות את ערך החוב מנקודת מבטם של הסקטורים הלווים. זאת להבדיל מנתוני יתרות האשראי אשר היו קיימים כבר קודם לכן באתר, המשקפים את ערך האשראי מנקודת מבטם של המלווים.
נתוני האשראי, הקיימים, מושפעים משינויים בערך השוק של החוב (באג”ח), ומהפרשות לחובות מסופקים (באשראי בנקאי). לעומת זאת, היקף החוב של הלווים אינו תלוי בשווי השוק של האג”ח שהנפיקו או בערך החוב בספרי המלווים. שני הסוגים של “מצרפי האשראי” מושפעים משינויים בשערי החליפין ובמדדי המחירים.
לאור השינויים החדים במחירי האג”ח בשוק, מאז החרפת המשבר העולמי בספטמבר 2008 ולאור הגידול המהיר בהפרשות לחובות מסופקים, ניתוח ההתפתחויות באשראי במשק, יכול להיעשות בצורה טובה יותר בעזרת הנתונים החדשים, המוצגים בתדירות גבוהה יותר – חודשית. ניתוח קצר מעין זה לגבי החוב הכולל של הסקטור העסקי מוצג בהודעה זו.
הלוחות עם הנתונים החדשים בצירוף הסברים עליהם מוצגים באתר בנק ישראל או שניתן לקבלן בפניה אל ת.ד 780, ירושלים 91007 טל’ 02-6552712/3 או באצמעות פקס’ 02-6669771.
ממצאים עיקריים מניתוח ההתפתחויות בחוב של המגזר העסקי
• מספטמבר 2008 ועד אפריל 2009, עת החריף המשבר הפיננסי העולמי, נמשך הגידול בחוב של המגזר העסקי, אך בקצב מתון; החוב גדל בתקופה זו בקצב שנתי של כ- 1.9% בהשוואה ל- 7.7% בשמונת החודשים הראשונים של 2008 ול- 11% בשנת 2007.
• החוב של המגזר העסקי לבנקים ולתושבי חוץ, גדל בתקופה זו, ב-19 מיליארדי שקלים , ואילו יתרת האג”ח (סחיר ולא סחיר) התכווצה ב-11 מיליארדי שקלים, על רקע העצירה בהנפקות והמשך פירעונות.
• מתחילת שנת 2009, התחדשו ההנפקות של אגרות חוב של חברות במקביל לעצירה בגידול בחוב של המגזר העסקי לבנקים.
• הריבית על האשראי הבנקאי במגזר השקלי הלא צמוד, ירדה בכ- 3.2 נקודות אחוז מאז אוקטובר 2008 ועד אפריל 2009 – במקביל להפחתת ריבית בנק ישראל, אך בשיעור מתון יותר. בפער בין הריבית על אשראי לריבית על פיקדונות חלה ירידה מתונה.
יתרות החוב של המגזר העסקי, הסתכמה בסוף אפריל 2009 בכ- 735 מיליארד שקלים – גידול של כ- 9 מיליארד שקלים, מאז סוף אוגוסט 2008, עת החריף המשבר העולמי וגברו השלכותיו על המשק הישראלי.
קצב הגידול בחוב של הסקטור העסקי, בתקופה זו היה נמוך בהשוואה לתקופות קודמות: קצב שנתי של 1.9%, בהשוואה לקצב גידול שנתי של 7.7% מתחילת 2008 ועד סוף אוגוסט 2008, ול- 11% בשנת 2007.
יש לציין, כי ההתמתנות בקצב הגידול בחוב של הסקטור העסקי, התרחשה במקביל להתמתנות בצמיחה במשק בפועל, וגם בציפיות לצמיחתו בעתיד הקרוב: כך למשל, בתקופה הנסקרת פחת אומדן קצב הגידול השנתי בתוצר בכ-2.2 נקודות אחוז (מקצב שנתי של כ- 5% באוגוסט 2008 לכ-2.8% באפריל 2009).
נכון לסוף אפריל 2009 כ- 56% מהחוב של הסקטור העסקי הינו למערכת הבנקאות בישראל, והחלק הנותר מתחלק בין חוב לגופים ומלווים אחרים בארץ (כ-24%, בעיקר אג”ח חברות סחיר ו-לא-סחיר בארץ וקבלת הלוואות מהמשקיעים המוסדיים) לבין החוב של הסקטור העסקי לתושבי חוץ (כ-18%, הלוואות ואג”ח).
ניתוח נתוני החוב ע”י כלכלני החטיבה למידע ולסטטיסטיקה, מעלה, כי בתקופה הנסקרת, גדל החוב של המגזר העסקי לבנקים בכ-11 מיליארדים (4.2%, בחישוב שנתי), והחוב לתושבי חוץ ב-7 מיליארדים (9.3%), זאת, במקביל לירידה בגיוס באמצעות אג”ח חברות בארץ (סחיר ולא-סחיר) שיתרתן פחתה בכ-11 מיליארדים (9%-).
הגידול ביתרת החוב לבנקים ולתושבי חוץ הושפע מאוד מהפיחות הניכר של השקל מול הדולר בתקופה הנסקרת (כ-16%); בניכוי השפעת הפיחות ירדו יתרות החוב לבנקים ולתושבי חוץ בשיעורים מתונים.
מתחילת שנת 2009 התחדשו ההנפקות של אגרות חוב ע”י המגזר העסקי. במקביל ניכרת עצירה בגידול בחוב לבנקים והמשך עלייה, בחוב לתושבי חוץ בקצב מתון יותר.
גרף 1: החוב של המגזר העסקי, שיעור שינוי שנתיים
החוב לבנקים;
החוב של הסקטור העסקי למערכת הבנקאות בישראל הוא הרכיב העיקרי בחוב של המגזר העסקי (כ-56%), והוא מורכב רובו ככולו מאשראי והלוואות שהעמידו לו הבנקים.
יתרת החוב של המגזר העסקי למערכת הבנקאות גדלה מאז אוגוסט 2008 בכ-11 מיליארדי ש”ח ועמדה באפריל 2009 על 412 מיליארדים. קצב הגידול בחוב בתקופה זו, 4.2% בשיעור שנתי, היה נמוך יחסית לקצב הגידול השנתי בחוב עד אוגוסט 2008 (7.5%), ובשנת 2007 (6%).
יצוין, כי כל הגידול בחוב לבנקים, חל בחודשים בהם חלה החרפה במשבר הפיננסי (ספטמבר-דצמבר 2008) ובזמן שנעצרו הנפקות האג”ח, ואילו מתחילת שנת 2009 לא חל שינוי ביתרת האשראי מבנקים למגזר העסקי.
גם הגידול ביתרת החוב לבנקים, הושפע מהפיחות הניכר בשקל מול הדולר בתקופה הנסקרת; בניכוי השפעת הפיחות על יתרת החוב במט”ח, ירדה יתרת החוב לבנקים, בתקופה זו, בכ-2 מיליארדים.
השפעת “המשבר הפיננסי”, השתקפה בגידול של כ-3.2 מיליארדי שקלים ביתרת ההפרשות של הבנקים לחובות מסופקים במרץ 2009 לעומת יוני 2008; זאת לעומת ירידה רצופה ביתרה ההפרשות מאז דצמבר 2006 ועד יוני 2008. כתוצאה מגידול זה ב”יתרת ההפרשה”, הגידול באשראי ב”ספרי הבנקים”, הסתכם בתקופה הנסקרת בכ-8 מיליארדי שקלים.
אג”ח חברות בארץ;
יתרת החוב של הסקטור העסקי למחזיקי האג”ח הסחיר וה-לא סחיר בארץ (בעיקר משקיעים מוסדיים) פחתה בתקופה הנסקרת (במונחי ערך נקוב) – מסוף אוגוסט 2008 ועד סוף אפריל 2009 – בכ-11 מיליארדי ש”ח (9%-, במונחים שנתיים). לשם השוואה, קצב הגידול ביתרה בשמונת החודשים הראשונים של 2008 היה 9% וב-2007, הגיע ל- 43%.
ההחרפה במשבר הפיננסי באה לידי ביטוי בעצירה מוחלטת של הנפקות של אג”ח חברות במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר 2008, שבאה לאחר תקופת גאות ממושכת ב-שוק האג”ח והנפקות של חברות בהיקפים חסרי תקדים בשנים האחרונות. ב- 2009, התחדשו ההנפקות והן הסתכמו בחודשים ינואר-אפריל בכ-6 מיליארדי שקלים (ללא הנפקות בנקים, ביטוח וזרים). ההנפקות נטו, בניכוי פדיונות, הסתכמו בשליש הראשון של השנה בכ-1.4 מיליארדי ש”ח.
שווי השוק של יתרת האג”ח (הסחיר והלא סחיר בארץ) שהנפיק הסקטור העסקי עמד בסוף חודש אפריל 2009 על 152 מיליארדי ש”ח, ירידה של כ-12%, 21 מיליארדי שקלים, בהשוואה לי
Add Comment