הועדה לקידום באקדמיה גיבשה שורת המלצות בהם: להביא, בתוך 5 שנים, את שיעורן בקרב הסגל הבכיר לפחות ל-50% בדרגת מרצה ומרצה בכיר ועד לפחות 30% בדרגת פרופ’ חבר ולפחות- 20% פרופ’ מן המניין. מנין השנים ב”שעון” הקביעות האקדמית של נשים יוארך בשנה אחת לפחות
אוניברסיטת בן-גוריון פועלת לקידום מעמדן של נשים בסגל האקדמי במוסד
אוניברסיטת בן-גוריון פועלת לקידום מעמדן של נשים בסגל האקדמי הזוטר והבכיר באוניברסיטה ולהשוואת תנאים והזדמנויות של נשים המעוניינות בקריירה אקדמית, לאלה של גברים באותה הסביבה. ועדת אד-הוק, שהוקמה על ידי הוועדה המרכזת של האוניברסיטה, גיבשה שורה של המלצות לקידום נשים במוסד. בראש הועדה עמד סגן הנשיאה למחקר ופיתוח, פרופ’ מוטי הרשקוביץ.
נשיאת האוניברסיטה, פרופ’ רבקה כרמי; “אוניברסיטאות בארץ ובעולם, לוקחות על עצמן טיפול פעיל ויוזם בעניין קידומן והתפתחותן של נשים באקדמיה מתוך מטרה להתקדם לקראת שוויון בשיעור הנשים בסגל האקדמי בכל הדרגות.
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החותרת למצוינות אקדמית, אבל גם לשוויון ופלורליזם, נרתמת לנושא לא רק בדיבור אלא הלכה למעשה ומקבלת על עצמה עמדה של הובלה והנהגה בנושא זה”.
הועדה אספה נתונים ובדקה את מצבן האקדמי של הנשים בסגל הזוטר בפקולטות השונות של אוניברסיטת בן-גוריון, ולמדה לגבי דרכי פעולתם והמלצותיהן של וועדות לקידום מעמד האישה באקדמיה באוניברסיטאות בארץ ובעולם. לאור המידע שנאסף, דנה הוועדה בכובד ראש בסוגיות ובגורמים השונים התורמים לשיעורן הנמוך של יחסית של נשים באקדמיה כמו גם בהתקדמותן ומעמדן.
זוהו צרכים ספציפיים הנובעים בעיקר מהצורך של נשים לאזן קריירה וחיי משפחה בתקופות קצובות זמן כמו דוקטורט ובמיוחד בתחילת הדרך באקדמיה ועד לקביעות.
במסגרת הוועדה, זוהו צרכים הדורשים נקיטת צעדים קונקרטיים (כספיים, תקנונים) לפתרונם וכאלה הנוגעים ליצירת אווירה כללית “ידידותית ו”מפרגנת” יותר לנשים.
יצוין, כי בבואה לסכם את המלצותיה, עמד לנגד עינה של הוועדה קריטריון מרכזי ברור והוא השמירה על המצוינות האקדמית.
◄ להלן המלצות הוועדה;
הוועדה המרכזת תאשר את מחויבותה כגוף המנהל האקדמי של האוניברסיטה לקידום מעמדן של נשים באוניברסיטת בן-גוריון מתוך שאיפה להביא, בתוך 5 שנים, את שיעורן בקרב הסגל הבכיר לפחות ל-50% בדרגת מרצה ו-מרצה בכיר ועד לפחות 30% בדרגת פרופ’ חבר ולפחות – 20% פרופ’ מן המניין.
ינקטו צעדים להגברת מודעות ותובנות בקרב אנשי סגל אקדמי בכיר המעורבים בקידומן והתפתחותן של נשים, לחסמים שזוהו בעבודות מחקר בארץ ובעולם בדרכן של נשים באקדמיה, על מנת לשנות גישות ולפעול להגברת ה-שוויוניות.
הפעולות שיינקטו בתהליך ההשוואה המתקנת, יפורסמו באתר האוניברסיטה ובנוסף יובאו לידיעת הנשים בחוזר מיוחד שיופץ לפרקים ע”י פורום נשים באקדמיה.
יוחל לאלתר בהקמת מעון יום ו-“שמרטפייה” שיופעלו כנדרש מצרכי האימהות.
▼ סגל בכיר
עד השוואה מלאה, ייעשה מאמץ להגדיל חברות נשים בוועדות האוניברסיטה והפקולטות לפחות ל-30% (על-פי מודל חוק הדירקטוריוניות במגזר הציבורי). לשם כך תינקט;
● מדיניות פרו אקטיבית לאיתור מועמדות לבחירה ולעידוד הגשת מועמדותן.
● תקבע מערכת תמריצים מיוחדת למחלקות לקליטת נשים לסגל וזאת מבלי לוותר על איכות אקדמית גבוהה.
● תוקם קרן תחרותית פנימית מיועדת לעידוד מחקר והתפתחות אקדמית של נשים בשנים הראשונות לקריירה האקדמית שלהן.
● במנהלת המחקר, יוקם שירות ייעודי לנשים בשנים הראשונות לקריירה האקדמית שלהן להכוונה למחקר, בין השאר תוך ניצול ידע וניסיון של חברות/חברי סגל בדימוס שיתנדבו לשמש כ-מנטוריות/ם.
● כל דיקן, ימציא דו”ח שנתי לרקטור על מצב קידומן האקדמי של נשים בפקולטה הרלבנטית.
● מנין השנים ב”שעון” הקביעות האקדמית של נשים, יוארך בשנה אחת לפחות.
● ככל שניתן, יוקל עומס ההוראה לאמהות לילדים צעירים. במידה והקלה כזאת תעמיס ביתר את תקציב המחלקה יינתן לכך מענה ברמת האוניברסיטה.
▼ סגל זוטר
● התקופה ה”נורמטיבית” להגשת עבודת דוקטורט (ולא רק אישור ההצעה) תוארך בשנה לגבי נשים שהרו ו/או ילדו (5 במקום 4 שנים). בשנה נוספת זו, תהיה הסטודנטית זכאית למלגה נורמטיבית.
● ככל שניתן לא ישובצו דוקטורנטיות לאמהות לילדים צעירים להוראה בשעות אחה”צ.
● לדוקטורנטיות מצטיינות (מקומיות או חיצוניות) בעלות פוטנציאל לגיוס לסגל האוניברסיטה תוענק מלגת בתר-דוקטורט אטרקטיבית לשימוש בארץ או בחו”ל – תוקם קרן ייעודית שתממן מלגה זו.
● ינוהל מעקב מגדרי אחרי הצלחות נשים בקבלת מלגות הצטיינות כמו עמיתי קרייטמן ומלגות נגב, תוך ניתוח מצב לדרכי פעולה במידה ויסתבר חוסר שוויון.
