השר בן אליעזר וראש משלחת נציבות האיחוד האירופי נפגשו בנושא ◄ ראש משלחת האיחוד: בתחום המחקר ישראל במעמד שווה לשאר מדינות האיחוד ◄ השר בן אליעזר: התעשייה הישראלית מצטיינת ביכולת טכנולוגית – יש חשיבות בצירוף ישראל לפרויקט ה”סזאר”
משרד התמ”ת: נציבות האיחוד האירופי וישראל יפעלו להרחבת השת”פ הכלכלי
שר התמ”ת, בנימין (פואד) בן אליעזר נפגש בסוף השבוע האחרון עם ראש משלחת נציבות האיחוד האירופי לישראל, מר רמירו סיבריאן אוזל (Ramiro Cibrian Uzal). השניים, שוחחו בנושאים מדיניים-אזוריים וכן בנושאים מקצועיים של המשרד ושיתופי פעולה כלכליים עם אירופה. השר בן אליעזר, הודה לשליח האירופי על מאמציו הרבים למען שיפור היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי, והשניים סיכמו על המשך שיתוף פעולה בנושאים עליהם מופקד המשרד. בפגישה השתתף גם בועז הירש, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד.
בין הנושאים המרכזיים שעלו בפגישה; “שילוב חברות ישראליות בפרויקט סזאר – SESAR – מודרניזציה של מערכות הבקרה האווירית”. השר בן אליעזר, אמר, כי; “התעשייה הישראלית מצטיינת ביכולת טכנולוגית מרשימה ועל כן, אנו רואים חשיבות רבה בהצטרפות לפרויקט זה. אנו זקוקים לתמיכת הנציבות האירופית על מנת להביא לשילוב חברות ישראליות בפרויקט ויצירת הקשר בין החברים בסזאר והחברות הישראליות”.
מינהל סחר-חוץ, בשיתוף עם נציבות האיחוד האירופי, בוחן אפשרות של שילוב חברות ישראליות בפרויקט SESAR – פרויקט אירופי ועתיר תקציבים למודרניזציה של מערכות הבקרה האווירית. הפרויקט, הינו יוזמה של נציבות האיחוד האירופי אשר עיקרה הובלת פיתוח ובניית הדור הבא של מערכות ניהול ובקרת תעופה במטוסים ועל הקרקע, זאת לאור הגידול המהיר בהיקף התנועה האווירית באירופה, שעתידה להכפיל עצמה ב-20 השנים הבאות, ולאור אתגרי הבטיחות, היעילות ואיכות הסביבה העומדים בפני הענף.
ישראל, הינה המדינה הלא אירופית הראשונה אשר האיחוד האירופי, מקיים עימה מגעים בקשר להשתתפות בפרויקט ענק זה, והדבר מלמד על הפוטנציאל אשר האיחוד האירופי מייחס ליכולות הטכנולוגיות של ישראל.
“הרעיון המתגבש כעת הינו ליצור קונסורציום של חברות ישראליות קטנות וגדולות שיצטרף לפרויקט ויאפשר לחברות לזכות במכרזים. המימון של פרויקטים במו”פ יהיה בחלקו מן הא”א, בחלקו ממשרד התמ”ת ובחלקו מן התעשייה. בשלב הראשון, אנו צופים פרויקטים של כ- 8-10 מיליון יורו לתעשייה הישראלית שתשתתף”. אמר השר בן אליעזר.
הנושא השני שעלה בפגישה בין השר בן אליעזר וראש משלחת נציבות האיחוד האירופי, הוא; “תכנית המסגרת למו”פ האירופית”.
ראש המשלחת, מר רמירו סיבריאן אוזל, ציין, כי בתחום המחקר ישראל במעמד שווה לשאר מדינות האיחוד וציין לשבח את שיתוף הפעולה עם המדען הראשי.
ישראל, שותפה לתכניות המו”פ של האיחוד והיא המדינה היחידה מבין מדינות הים התיכון במעמד זה. בתחילת פברואר 2007 נחתם בראשי תיבות הסכם להצטרפותה של ישראל לתכנית המסגרת השביעית. התכנית תתפרש על פני 7 שנים (2007-2013) עם תקציב של כ-7.4 מיליארד אירו.
כן, דנו השר בן אליעזר וראש משלחת נציבות האיחוד האירופי, בנושא; “העמקת הליברליזציה בסחר במוצרי חקלאות ומזון מעובד”.
השר בן אליעזר, אמר, כי הוא; “מייחס חשיבות רבה להשלמת ההליכים הפורמאליים לקראת כניסתו לתוקף ויישומו של ההסכם בהקדם. אני מאמין שההסכם ייפתח בפני החברות הישראליות והאירופיות אפשרויות רבות להרחבה הדדית של הסחר”.
ראש המשלחת, ציין, כי הוא צופה שההליכים לקראת כניסתו לתוקף של ההסכם יסתיימו בחודשים הקרובים.
הסכם האסוציאציה בין ישראל והאיחוד האירופי מפרט הטבות מכסיות מסוימות במוצרי מזון ו-חקלאות. לפני כשנה (יולי 2008) חתמו בראשי תיבות משלחות האיחוד האירופי וישראל על הסכם היסטורי בתחום המזון המעובד והחקלאות. ההסכם החדש מביא לליברליזציה הדדית של מעל 95% בסחר במזון מעובד עליו מוטלים היטלים, בין ישראל לאיחוד האירופי.
לשוק האירופי, חשיבות רבה עקב היותו השוק הגדול ביותר של ישראל ליצוא מוצרי חקלאות ומזון מעובד: כ- 75% מסך היצוא של ישראל לכלל העולם בתחום זה מופנה לשוקי האיחוד האירופי.
ישראל, מייצאת לאיחוד האירופי מוצרי חקלאות טרייה ומזון בשווי של כמיליארד יורו, ומייבאת מוצרי חקלאות ומזון מהאיחוד האירופי בשווי של כחצי מיליארד יורו. ההסכם החדש, צפוי להגדיל את נפח הייצוא הישראלי לאיחוד האירופי בכ-150 מיליון יורו, ייצוא המשתייך ברובו לענף התעשיות המסורתיות. יצואנים ויבואנים ישראלים רבים מחכים בציפייה לכניסתו לתוקף של ההסכם.
עוד עלה בין השר בן אליעזר וראש משלחת נציבות האיחוד האירופי, נושא; “הסכם להכרה הדדית בגופי בדיקות והתאמה”. השר בן אליעזר; אמר, בעניין זה, כי; “אנו מברכים על ההתקדמות במשא ומתן ומקווים שבסבב המשא ומתן הבא, שיתקיים במחצית השניה של יוני, ניתן יהיה להסכים על הנוסח הסופי של ההסכם”.
ראש המשלחת, ציין את חשיבות הליך ההרמוניזציה של החקיקה הישראלית בתחום הליכי ייצור נאות של תרופות והביע את שביעות רצונו מהתקדמות המו”מ. מזה שנים ישראל מקיימת דיונים עם האיחוד במטרה לחתום על הסכם להכרה הדדית בגופי בדיקות והתאמה.
ישראל, זיהתה שלושה סקטורים כשלב ראשון להכרה: מכשירי לחץ, מכשור רפואי ו-Good Manufacturing Practice לתרופות (GMP – תקן לתהליך ייצור התרופות). השגת הסכם ACAA בסקטורים אלו יאפשר למכוני בדיקה ומעבדות מאושרים בישראל להפיק אישורי עמידה בתקנים, אשר יוכרו באירופה. בכך יסיר ההסכם מכשולים לסחר ויוזיל משמעותית את הייצוא.
ההסכם מבוסס על אימוץ בישראל של עיקרי התקנות והתשתית החוקית האירופית בתחומים אלה – תוך שמירת האפשרות לישראל לייבא גם על פי תקנים בינלאומיים אחרים (הכוונה בעיקר לארה”ב). יצוין, כי חלק גדול מהתקינה הנהוגה בארץ, הינו אירופי ממילא (או בינלאומי)”.
“לעת עתה, הושלמה עבודת התאמת החקיקה בתחום ה-GMP לתרופות, על בסיס זה נפתח מו”מ רשמי להסכם הכללי ולנספח הדן בGMP בסוף 2008. המו”מ מנוהל על ידי משרד התמ”ת בשיתוף עם נציגי משרד הבריאות – אגף הרוקחות. אנו מקווים לסיים המו”מ עד קיץ 2009”.
ישראל היא המדינה הראשונה מבין מדינות ה-ENP, איתה פתח האיחוד האירופי במו”מ על הסכם מסוג זה. (מדינות ה-ENP, הן מדינות המשתתפות בתהליך השכנות האירופי שמטרתו השבחת היחסים עם מדינות שלא יכולות להצטרף לארגון). יצוין, כי לישראל, יש כבר הסכם להכרה הדדית עם האיחוד בתחום של תהליכי בדיקות מעבדה – GLP.
▼ יחסי המסחר בין ישראל-האיחוד האירופי
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול של ישראל. הסחר גדל בהתמדה ובשנת 2008 הסתכם היצוא לאיחוד ב 17.78 מיליארד דולר, והיבוא הגיע ל- 22.5 מיליארד דולר. הגירעון הצטמצם בשנים האחרונות וב2008 עמד על 4.7 מיליארד דולר. זהו שוק הכולל 27 מדינות, 460 מיליון צרכנים, עם כוח קניה ממוצע של כ 23 אלף יורו לנפש. מדובר בשוק הקרוב ביותר לישראל מבחינה גיאוגרפית – ואף תרבותית והיסטורית.
הסחר בסחורות מהווה היבט אחד, אם כי חשוב מאוד, ממערכת קשרי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי המקיפה תחומים ונושאים רבים כמו סחר בשירותים, וקשרים בתחום המחקר התעשייתי ושת”פ בתחום החלל (גליליאו). התעשייה הישראלית מושפעת יותר ויותר מחקיקת האיחוד, ויש רצון רב בארץ להשתלב בפרויקטים של האיחוד לרבות בתחום הביטחוני.
קשרי הסחר והכלכלה בין הצדדים מבוססים על הסכם ההתאגדות (אסוציאציה) שנחתם ב- 1995 (ונכנס לתוקף לאחר הליכי אישרור ממושכים רק במאי 2000). ההסכם הוא במהותו הסכם לאזור סחר חופשי (החליף את ההסכם עם “השוק המשותף” משנת 1975), אשר הורחב באמצעות סעיפים המאפשרים מו”מ נוסף בשירותים, חקלאות ועוד, סעיפי שת”פ בתחומים שונים כגון מו”פ, תקינה, תיירות, וסעיף שמירה על זכויות אדם ( אותו הכניס האיחוד לכל ההסכמים שהוא חותם).
בסוף שנת 2004, סוכמה “תכנית פעולה” במסגרת ה- ENP (Policy European Neighborhood) שמהווה מסגרת לדיאלוג ל- 4 שנים עם האיחוד לצורך הרחבת ההסכם או העמקתו בשורה<
Add Comment