אות יקיר “בית לוחמי הגטאות” למקסי ליברטי, המתעד ומנציח ימי המרד בגטו וורשה

מאי 1943: אסיר 145922 מקסי ליברטי, בן למשפחה ממרוקו, נשלח לנקות, לטשטש ולהשכיח זכר מרד גטו ורשה, לאחר דיכוי המרד שיזמו הלוחמים, שלימים הקימו את בית לוחמי הגטאות ◄ אפריל 2009: אנשי בית לוחמי הגטאות ובהם לוחמי המרד, מעניקים לו את אות יקיר הבית

אות יקיר “בית לוחמי הגטאות” למקסי ליברטי, המתעד ומנציח ימי המרד בגטו וורשה

מפגש הגורלות בין מקסי ליברטי, בן למשפחה יוצאת מרוקו לבין לוחמי גטו ורשה, החל במאי 1943 ולא חדל מלהתקיים עד עצם היום הזה. מחר (יום ג’) יעניק בית לוחמי הגטאות, מוזיאון השואה הראשון בעולם, שהוקם בידי מורדי גטו ורשה, את אות יקיר הבית למקסי ליברטי, איש עסקים אמיד מצרפת, שאימץ אל ליבו את בית לוחמי הגטאות והפך אותו לחלק ממצוות החיים שלו: להזכיר ולספר לעולם את שאירע באירופה בשנים ההן.

מעט רקע על סיפורו הלא ייאמן של מרדושה מקסי ליברטי, אסיר מס’ 145922, הבכור מבין 14 הילדים של משפחה יהודית יוצאת מרוקו, שנתפס ב-1943 בעיר ליון, צרפת בעקבות ביקורת מסמכים.

הוא נכלא בכלא פורט מונלוק כשהוא בן 18 ומאסרו הופך למסכת גיהינום מבית מדרשם של הנאצים. הוא מועבר למחנה דרנסי ומשם למחנה אושוויץ-בירקנאו. חייו ניצלים פעם אחרת פעם בשרשרת נסים של תאמן, עד שגורלו נפגש לראשונה עם המושג; “גטו ורשה”.

מקסי, נלקח עם קבוצת אסירים לנקות או למעשה לטשטש את חורבות הגטו שחרב בעקבות המרד אשר יזמו מקימי בית לוחמי הגטאות – הבית לו הוא תורם כעת ביד נדיבה כל-כך.

לאחר שהשלים את משימת ניקוי “הגטו המורד”, הוא נדחף אל שורות צעדת המוות מוורשה לקובנה וחייו ניצלים שוב.

לאחר ששרד את הבלתי נתפס, הגיע לפסגות ההצלחה

לאחר מכן, הוא צועד בצעדות מוות נוספות, אל מחנות דכאו, קאופרינג ואלאך, אך הוא שורד שוב ושוב גם את המחנות האלו.

לאחר המלחמה שב אל ביתו, התאושש, עשה חיל בעולם העסקים, הפך לאיש עסקים אמיד בתחום הטקסטיל והאופנה והחל לתרום ל”בית לוחמי הגטאות”.

בעבר תרם את הכסף שנדרש לבניית חדר ’יזכור’ במוזיאון, ובימים אלו העניק תרומה המאפשרת את שיפוץ והרחבת האודיטוריום.

נדין חסון מנהלת מחלקת צרפת ואירופה ב”בית לוחמי הגטאות”, אומרת, כי: “מקסי ליברטי, בן משה ואיטה, הוא דוגמא לניצול שואה שבחר בחיים.

אלמלא כן, הוא לא היה שורד את כל מה שזימן לו הגורל באירופה של ימי השואה. אלא שגם חייו שלאחר השואה הם המנון בלתי פוסק לחיים ולשמחה לצד ציווי עליון של עדות והנצחה.

לאחר ששרד את הבלתי נתפס, את הבלתי ניתן להביע במילים, הגיע לפסגות של הצלחה והוא מקדיש רוב ימיו כדי להוות עדות חיה לפשעי הנאצים וכדי לטפח זיכרון חי של אחיו שלא שרדו את אותה דרך בה עבר”.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח