אפשר וצריך לפעול באמצעות חקיקה צרכנית ממשית, שתהיה מלווה באכיפה יעילה. סיוע לכיוון הזה עשוי לבוא מהתובנות החדשות שהאזרח הקטן, נחשף אליהם לאחרונה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ◄ האם יש תקווה לשיפור מעמדו של הצרכן הישראלי?
אנטומיה של שירות גרוע לצרכן – הטור האישי של צביקה לוין
ההיבט הצרכני בחייו של האזרח הקטן הוא כבד משקל ובעל השלכות נרחבות על כל שאר היבטי חייו. ארבעה דברים עיקריים גורמים להתדרדרות המהירה במצבו של האזרח הקטן כצרכן: רצונם של היצרנים ונותני השירותים למקסם רווחים, יחסי הכוחות בין היצרנים ונותני השירותים ובין האזרח הקטן, אדישותו ואוזלת ידו של האזרח הקטן, האווירה של לית דין ולית דיין בכלל ובמערכת בתי-המשפט בפרט;
• רצונם של היצרנים ונותני השירותים למקסם רווחים, בתוקפנות, בקשיחות ובאופן אנטי-צרכני מובהק או לחילופין פשוט לשרוד.
• יחסי הכוחות בין היצרנים ונותני השירותים ובין האזרח הקטן הם כאלה, שחלק הארי של האזרחים מהווים לא יותר מאשר משאב בשוק עבדים מודרני. מצב זה מאפשר לבעלי המניות ולהנהלות של ארגונים רבים לכפות על או למצער לאפשר לעובדיהם לספק מידע כוזב, להעלים מידע, לחייב לקוחות וכד’ או בקיצור, לעשות באזרח הקטן כראות עיניהם, ובלבד שהכסף יזרום מכיסי הצרכנים אל בעלי המניות והמנהלים.
העובדים, בהיעדר היצע של עבודות המאפשרות קיום בכבוד, נותנים את ידם למגוון של מהלכי מכירה פסולים, שקרוב לוודאי שלא היו מעלים בדעתם שהם מסוגלים לעשותם, אלמלא חששם לאבד את מטה לחמם. גם העובדה שהם עצמם צרכנים בתחומים רבים אחרים ושגם הם מקבלים שירות דומה לזה הניתן על ידם, אין בה כדי למנוע אותם מלהוציא אל הפועל את מדיניותם של אדוניהם.
• אדישותו ואוזלת ידו של האזרח הקטן, בכל הקשור להגנה על האינטרסים שלו עצמו. אדישות ואוזלת יד הנובעות משחיקה קשה של כל מוטיבציה לפעול לטובת עצמו, מצידם של הרשויות השלטוניות, היצרנים ונותני השירותים וכל מי שרק יכול להכניס את ידו לכיסו של האזרח הקטן.
• האווירה של לית דין ולית דיין בכלל ובמערכת בתי-המשפט בפרט. מתלונות הצרכנים, המגיעות אלינו, מצטיירת תמונה מדאיגה של ייאוש עמוק של האזרח ממערכת בתי-המשפט. האזרח הקטן, חש שלא זו שבית-המשפט אינו מגן עליו, אלא שהוא עוד נוהג בכפפות של משי ברבים מאלה הפוגעים בגופו, רווחתו וכספו.
מה צריך לעשות כדי להביא לשינוי המגמה? מה צריך לעשות כדי להפוך את האזרח הקטן לגורם שיש להתחשב בו, ולא רק בתקופות שלפני בחירות לכנסת? במצב העניינים הנוכחי, איני רואה כל דרך להביא לשינוי בשני הגורמים הראשונים הנ”ל. אלה מצויים בידיהם של בעלי הון, שמאופן ההתנהלות שלהם כלפי הצרכנים ברור לחלוטין שהשינוי לא יבוא מהם.
לפיכך, אפשר וצריך לפעול באמצעות “חקיקה צרכנית” ממשית, שתהיה מלווה באכיפה יעילה. סיוע לכיוון הזה עשוי לבוא מהתובנות החדשות שהאזרח הקטן, נחשף אליהם לאחרונה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי.
אמצעי נוסף העומד לרשות האזרח הקטן הוא התארגנות במסגרות צרכניות. יחד זה כוח. במסגרות כאלה הרוב האדיש יוכל להמשיך “להיות אדיש” ועצם חברותו במסגרת, תאפשר לקומץ המשוגעים לדבר לעשות את המלחמה הנחוצה. מסגרות צרכניות כאלה תוכלנה להפעיל לחצים יעילים על חברי הכנסת, במטרה להוביל לחקיקה שתהפוך את האזרח הקטן, כצרכן, לשותף משמעותי בעולם הצרכנות.
על מנת לאפשר את הקמתן של מסגרות צרכניות כנ”ל, המשוגעים לדבר, חייבים להוכיח לחבריהם האדישים שאימוץ כללי התנהגות של צרכנות נבונה פשוט משתלם. וזה בדיוק מה שאנחנו ב”יחד זה כוח”, ארגון צרכנים חברתי, עושים. האם יש תקווה לשיפור מעמדו של הצרכן הישראלי? בהחלט. אלא שזה מחייב ליכוד כוחות, כי רק יחד זה כוח.
__________
* הכותב צביקה לוין, משמש מנכ”ל “יחד זה כוח” – ארגון צרכנים חברתי בע”מ.
Add Comment