לרגל שנת דרווין: מה חדש בחקר האבולוציה של האיידס? כיצד ציפורים מיישבות סכסוכים? מה עושים כשהאינטרסים של הפרט ושל הקבוצה מתנגשים? ולמה יש בע”ח ימיים שזוהרים?
150 שנה לפרסום מוצא המינים: יום עיון חגיגי באוניברסיטה העברית לרגל שנת צ’ארלס דרווין
יום עיון בנושא; “מדרווין עד היום” ייערך ב-5 באפריל באוניברסיטה העברית בעיר ירושלים, כחלק מאירועי שנת צ’ארלס דרווין לציון 200 שנה להולדתו ו-150 שנה לפרסום “מוצא המינים”, המתקיימים מטעם הרשות לקהילה ולנוער, המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואבולוציה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, והמרכז הארצי למורי ביולוגיה.
המושב הראשון, ביום העיון יעסוק בחידושים באבולוציה מולקולארית. ד”ר טל פופקו מהמחלקה לאימונולוגיה וחקר התא באוניברסיטת ת”א, ידבר על האבולוציה של נגיף האיידס. לדבריו; “נגיף האיידס (HIV-budding) נחלק למספר תתי מינים, המתקיימים באזורים שונים בעולם, ושאלה מסקרנת ביותר היא האם ההבדלים בין הגנומים של נגיפים מתתי מינים שונים מעידים גם על הבדלים בתפקודם של הנגיפים, או שמא אלו הבדלים אקראיים בלבד”? ד”ר פופקו, ינסה לענות על שאלה זו בהרצאתו.
ד”ר שי מורין מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, יספר על יכולתם של יותר מ-500 מינים של חרקים מזיקים לסגל עמידות לחומרים כימיים שונים. לדבריו; “מצד אחד, העמידות של מינים אלה מאשרת את התיאוריה של דרווין על שרידות המתאימים ביותר. ומצד שני, היא גם מסכנת את בריאות האדם ואת יכולתו החקלאית”.
המושב השני, יעסוק באבולוציה של דגם הגוף בעולם החי. ד”ר רמי רשף מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, יראה כיצד המנגנון של יצירת השינויים באבולוציה בא לידי ביטוי בתהליך ההתפתחות העוברית, וינסה להצביע על הבדלים ושינויים בתוכניות התפתחותיות של בעלי חיים שונים.
ד”ר אריאל צ’יפמן מהמחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה באוניברסיטה העברית, ידון בהבנה החדשה של יחסי הקרבה בין קבוצות שונות של בע”ח. לדבריו, “הבנה זו, המבוססת על כלים חישוביים ומולקולאריים חדשים, מאפשרת ניתוח טוב יותר של התהליכים העיקריים שהובילו ליצירת ההבדלים בין קבוצות בע”ח במהלך האבולוציה ופותחת פתח למחקר מושכל יותר של המנגנונים שהובילו לשינויים”.
המושב השלישי, יעסוק באבולוציה של ההתנהגות. פרופ’ ארנון לוטם מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת ת”א ידבר על היכולת של בע”ח להתאים את התנהגותם לשינויים ועל הדרך בה פועלת הסלקציה על התכונות התנהגותיות השונות. בהרצאתו הוא יתמקד במחקריו על התנהגות של ציפורים – בשאלות כמו כיצד ציפורים מיישבות קונפליקטים, כיצד הן לומדות, ומהי חוכמה של ציפורים.
פרופ’ גיא בלוך מהמחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה באוניברסיטה העברית, ידבר על חברתיות משלושה כיוונים שונים. לדבריו; “נשאל האם ההתנהגות החברתית מהווה “אסטרטגיה אבולוציונית” מוצלחת, כלומר, מה תפקידה של ההתנהגות החברתית בהסתגלות לתנאי הסביבה של בע”ח; ננסה להבין את המנגנונים ההתנהגותיים, הפיזיולוגיים והמולקולאריים העומדים בבסיס ההתנהגות החברתית והחברתיות; ונדבר על פתרונות לקונפליקטים בין האינטרסים של הפרט והקבוצה.
המושב הרביעי, יעסוק באתגרים ובשאלות לא פתורות בחקר האבולוציה. ד”ר לילך הדני מהמחלקה למדעי הצמח באוניברסיטת ת”א תציג גישה תיאורטית לפתרון אחד הפרדוקסים הגדולים ביותר של עולם החי: מדוע יש צורך ברבייה מינית, ובהקשר זה – מדוע כדאי לאורגניזם לאבד מחצית מהגנים שלו במעבר לדור הבא?
ד”ר דני צ’רנוב מהמחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה באוניברסיטה העברית, יתאר תופעה שהתגלתה לאחרונה וסיבותיה עלומות: בע”ח רבים חיים במעמקי הים מכילים חלבונים פלואורסצנטיים הזוהרים בתגובה לאור. לדבריו; “לא ברור למה חלבונים אלה משמשים, שהרי במעמקים שבהם נמצאים בעלי חיים אלו, כלל לא מגיע מספיק אור כדי להפעיל את תגובתם…”.
ההשתתפות כרוכה בתשלום. לפרטים והרשמה: המרכז הארצי למורי הביולוגיה, טלפון: 02-6586532
מי זה צ’ארלס דרווין
צ’ארלס רוברט דרווין (אנגלית: Charles Robert Darwin; 12 בפברואר 1809 – 19 באפריל 1882) היה חוקר טבע אנגלי, נודע כאספן וגיאולוג, שהציע שכל המינים החיים התפתחו במשך הזמן מגורם יחיד בתהליך לו קרא הברירה הטבעית וסיפק ראיות מדעיות לכך.
צ’ארלס דרווין: תיאוריית הברירה הטבעית
“תיאוריית הברירה הטבעית” הפכה במהלך שנות ה-30 להסבר המקובל לאבולוציה, וכיום יוצרת את הבסיס לסינתזה האבולוציונית המודרנית. בצורות שונות, גילויו המדעי של דרווין נשאר בסיסה של הביולוגיה, מאחר שהוא מספק הסבר לוגי אחיד למגוון הביולוגי.
דרווין, פיתח את עניינו בעולם הטבע במהלך לימודי רפואה באוניברסיטת אדינבורו, ולאחר מכן גם תיאולוגיה באוניברסיטת קיימברידג’. במהלך מסעו המדעי על סיפון ספינת הביגל גיבש השקפות גיאולוגיות התומכות בעקרון האוניפורמיות של צ’ארלס לייל. התפרסם כסופר בספרו “המסע על הביגל”. אוספי עולם הטבע והמאובנים שלו, שאסף במהלך מסעותיו, גרמו לו להתחיל לחקור את השתנות המינים.
דרווין, הגה את תיאוריית הברירה הטבעית שלו בשנת 1838, ואף על פי שדן בה עם חוקרי טבע, לא פרסם אותה והתרכז בעיקר במחקרו הגיאולוגי. דרווין, פרסם את התיאוריה שלו בכתב רק בשנת 1858, לאחר שb] אלפרד ראסל וולאס, שלח לו את מאמרו שתיאר תיאוריה דומה, ושכנע אותו לפרסם מיידית את התיאוריה המשותפת של שניהם.
על צ’ארלס רוברט דרווין, בהרחבה – לחץ כאן
