במחקר “עומר 2” שפותח בארץ יעיל, בטוח ועומד בסטנדרטים בינלאומיים המקובלים. מתוך הבנת חשיבות המשימה הלאומית, נרתמו לביצוע המחקר שורה של מומחים ◄ מערכת הביטחון: נלמד הדו”ח ולאחר מכן נתייחס אליו באופן ענייני ◄ מה זה Anthrax
משרד הביטחון: לישראל מענה רפואי, לכלל האוכלוסייה נגד איום חמור ביותר האנתרקס
משרד הביטחון אשר אולץ אמש (רביעי) ע”י בג”צ, להודות בקיום “ניסוי האנתרקס – Anthrax” שבוצע ע”י צה”ל בין השנים 1999-2000, ואשר הוגדר בדו”ח הסודי של ההסתדרות הרפואית, כמיותר במסגרת ניסוי, בשם “עומר 2”, במהלכו הוחדרו חומרים שונים לגופם של החיילים, מבלי שידעו על תופעות הלוואי, פרסם הודעה מיוחדת ובה נאמר כי; “”עומר 2” הוא מחקר לאומי בעל חשיבות אסטרטגית לביטחון מדינת ישראל.
“בזכותו – ממשיך וטוען משרד הביטחון – יש לישראל מענה רפואי, לכלל האוכלוסייה נגד איום חמור ביותר. אנו מודים למתנדבים ומעריכים את הסכמתם להשתתף במחקר חשוב זה ותרומתם לביטחון כלל תושבי ישראל.
החיסון שפותח בארץ יעיל, בטוח ועומד בסטנדרטים בינלאומיים המקובלים. מתוך הבנת חשיבות המשימה הלאומית, נרתמו לביצוע המחקר שורה של מומחים מהאקדמיה, המוכרים כברי סמכא בישראל ובעולם בתחום המחקר ופיתוח חיסונים”.
“המחקר, בוצע בסטנדרטים המקובלים והגבוהים ביותר. פרוטוקול המחקר אושר על ידי “וועדת הלסינקי” של צה”ל והן על ידי וועדת הלסינקי עליונה של משרד הבריאות. ועדת היגוי של המחקר תכננה את הפרוטוקול ועקבה אחר התקדמותו.
ועדת בטיחות עקבה ודנה באירועים הרפואיים שהופיעו במהלך המחקר וחברת ניטור חיצונית המתמחה בניטור מחקרים קליניים, ניטרה את התיקים הרפואיים של המתנדבים ובדקה את עמידתם של החוקרים בנהלי המחקר.
משרד הביטחון, מסביר, כי; “המחקר, הוצג ל- 4029 מתנדבים פוטנציאלים מתוכם 716, הסכימו להשתתף במחקר. כחמישים אחוזים מהמשתתפים במחקר הם חיילים ותיקים וקצינים. למתנדבים, ניתן הסבר מפורט אודות החיסון, מהלך המחקר, ותופעות לוואי אפשריות. למתנדבים, ניתן דף הסבר לעיון ולחתימה על הסכמתו של המתנדב להשתתף במחקר”.
מתוך 716 משתתפי המחקר, 11 חיילים פנו לקבלת סיוע רפואי מאגף השיקום עקב תופעות לוואי. לכל החיילים שפנו ניתן טיפול רפואי. במקביל ממשיך אגף השיקום במשרד הביטחון לטפל בקביעת זכאותם.
משרד הבריאות, משרד הביטחון ו-צה”ל נושאים באחריות מלאה על כלל המתנדבים בכל הקשור לתופעות הלוואי שעלולות להופיע עקב המחקר. אגף השיקום, ימשיך לתת את הטיפול והליווי המיטבי הנדרשים.
מערכת הביטחון, תלמד את הדו”ח ולאחר מכן, תתייחס אליו באופן ענייני.
◄ גחלת, אנתרקס, Anthrax
למחלת הגַּחֶלֶת (אנתרקס, Anthrax) מקום של כבוד בהיסטוריה של המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה המודרניות, אם כי הציבור מכיר אותה בעיקר בשל פוטנציאל השימוש בה כנשק ביולוגי במלחמה. בשנת 1876 קישר רוברט קוך את מחלת הגחלת העורית לחיידק בצילוס אנתרסיס (Bacillus anthracis), מתג גרם חיובי אארובי. בשנת 1881, כשיצר לואי פסטר את החיסון החי הראשון כנגד גורם זיהומי, היה זה כנגד חיידק הגחלת.
מקורו של השם אנתרקס במילה היוונית Anthrakis, שפירושה “פחם”. השם מתאר את הנגע העורי השחור המופיע אצל חולה הגחלת. חיידקי הגחלת יוצרים נבגים, ואלו אחראים להתפתחות המחלה. בקרב בעלי החיים, פגיעים במיוחד אוכלי העשב, הנחשפים לנבגים העמידים בקרקע.
▼ צורות המחלה
הגחלת מתגלמת בשלושה אופנים: כמחלה עורית, כמחלה נשימתית וכמחלת מעי. בני אדם הבאים במגע עם פגרי בעלי חיים נגועים מצויים בסיכון גבוה לפתח את המחלה העורית. במאה ה-19 זוהתה גחלת של דרכי הנשימה בקרב עובדי מנפטות שעיבדו צמר כבשים ואלפקות שהיו נגועות במחלה. גחלת המעי נדירה ומתפתחת בעקבות אכילת בשר מזוהם שלא בושל דיו.
▼ היסטוריה
יש הסבורים, כי החמישית והשישית שבמכות מצרים היו התפרצויות גחלת: בתחילה נפגעו בעלי חיים ולאחר מכן הופיע הנגע אצל האדם. הגחלת ממיתה ברבבות ולמגפות שהיא גורמת יש גם פן כלכלי: במאה ה-17, גרמה התפרצות גחלת לתמותה של 60,000 פרות באירופה, ובשנת 1945 מתו כתוצאה ממנה מיליון כבשים באיראן.
חיידקי אנתרקס; נבגי חיידק הגחלת עמידים מאוד ושורדים שנים באדמה או בתוצרי חיות מזוהמים.
בשנת 1937 פיתחה יפן את הגחלת כנשק ביולוגי וניסתה אותו על בני אדם. שנים לאחר מלחמת המפרץ, הודה המשטר העיראקי בפיתוח החיידק כ-נשק ביולוגי.
בשנת 1993, בפיגוע של קבוצת טרור יפנית בשם “אום שינריקיו”, פוזר באוויר העיר קמיידו הסמוכה לעיר טוקיו תרסיס המכיל חיידקי גחלת בלתי אלימים.
בנובמבר 2001, חלו 22 אמריקאים בגחלת עורית לאחר שנחשפו לאבקה שהופצה במעטפות דואר אטומות. חמישה מהם נפטרו לבסוף כתוצאה מהחשיפה לחיידק. לאחר חקירה של ה-FBI, אשר ארכה 7 שנים, הפרשה באה אל סופה בסוף יולי 2007, כאשר על-פי דיווחים רשמיים של הסוכנות, היא התכוונה לעצור מדען שעסק בחקר הנאנתרקס בחשד להפצת אותן מעטפות.
צוין גם, כי בתחילת החקירה של הפרשה, אף נעזרה הסוכנות בשרותיו של אותו אדם. המדען-חשוד, התאבד, קודם להגעת הסוכנים אליו, ככל הנראה לאחר שנודע לו, כי הטבעת מתהדקת סביבו. המניע לשליחת אותן מעטפות ובהן האבקה הנושאת את הנגיף, נותר בגדר תעלומה.
▼ אקולוגיה ואפידמיולוגיה
נבגי חיידק הגחלת עמידים מאוד ושורדים שנים באדמה או בתוצרי חיות מזוהמים. נבגים חיים בעלי פוטנציאל זיהומי שרדו 60 שנות אחסון בטמפרטורת החדר. למרות עמידות זו, ניתן לטהר אזור מזוהם באמצעות פורמלין, חום גבוה, קרינה אולטרה סגולה, מימן, פראוקסיד (מי חמצן) וכלור.
בעולם מדווחים בכל שנה כאלף מקרי גחלת עורית בבני אדם, וכ-20 אלף עד 100 אלף מקרים בשנה בבעלי חיים. המחלה שכיחה באסיה, באפריקה, באירופה ובאמריקה הדרומית. בארצות המערב, קיימת ירידה במספר בני האדם הנפגעים. בישראל, דווחו מקרים בודדים של הופעה בבקר. ההתפרצות הגדולה האחרונה ארעה בזימבבואה בשנים 1978 עד 1980 ונפגעו בה 9,445 חולים, מהם 140 נפטרו. רובם סבלו מגחלת עורית ורק שמונה חלו בגחלת נשימתית.
▼ פתופיזיולוגיה ורעלנים
הזיהום, ובעקבותיו המחלה, מתחילים לאחר חדירת הנבגים דרך העור או דרך ריריות מערכת הנשימה ומערכת העיכול. לחיידק שלושה גורמי אלימות עיקריים: קופסית ושני רעלנים. גורמים המהווים את הבסיס הפעיל של הרעלנים הם הגורם הממית וגורם הבצקת; אלו נקשרים לנשא טרנס-ממברנלי (חלבון המעביר חומרים מצידה האחד של ממברנת התא לצידה האחר) ובעזרתו חודרים לתוך התאים בתהליך הקרוי טרנסלוקציה.
משרד הביטחון; “המחקר, בוצע בסטנדרטים המקובלים והגבוהים ביותר”
הנשא קרוי אנטיגן מגן
