“הצורך האנושי לבטא כאב ולהעניק לו הסבר טבוע בכל התרבויות ולכן חקר הכאב בעבר ובהווה הוא מרכזי להבנת כל תרבות” – אומרת פרופ’ אסתר כהן מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית וממארגני הכנס ◄ הכנס, יום ב’, 23 במרץ. יום העיון יתקיים ביום ג’, 24 במרץ
כאב? זה בראש שלך: כנס באוניברסיטה העברית יעסוק בהיבטים של מכואבים
כאב נמנה עם הבעיות הגדולות ביותר של איכות החיים של המין האנושי; קרוב ל-20% מהאוכלוסייה מדווחים על כאבים כרוניים וכמעט כולנו סובלים מעת לעת מכאבים, כשהשכיחים בהם כאב ראש, כאבי גב וכאבי פרקים. להתמודדות עם כאב היבטים תרבותיים, פיזיולוגיים, פסיכולוגיים ואתיים.
אף שחקר ה”כאב” הוא תחום מחקר ותיק, שאלות רבות עדיין בגדר תעלומה – מהי חוויית הכאב? אילו מנגנונים נוירולוגיים מסבירים את תחושת הכאב? האם ניתן לפצות כספית את מי שסבלו כאב בעינויים? וכיצד מוזיקה, יכולה לעזור לשיכוך הכאב? – שאלות אלו ואחרות יעמדו במוקד של כנס בינתחומי ייחודי מסוגו של קבוצת המחקר “ידע ומכאוב” ממרכז סכוליון למחקר רב תחומי במדעי היהדות של האוניברסיטה העברית.
“הצורך האנושי לבטא כאב ולהעניק לו הסבר טבוע בכל התרבויות ולכן חקר הכאב בעבר ובהווה הוא מרכזי להבנת כל תרבות” – אומרת פרופ’ אסתר כהן מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית וממארגני הכנס. “פרויקט המחקר של הקבוצה בסכוליון הוקם במטרה להפגיש בין הביולוגים, האנתרופולוגים, המרפאים, הפילוסופים וההיסטוריונים כדי שיחד יוכלו להעמיק את העניין האינטלקטואלי בנושא”.
במושב שיעסוק בגישות מחקריות שונות לתופעת הכאב ידון פרופ’ מרשל דבור מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בהיבטים הנוירו-ביולוגיים של כאב. לדעת פרופ’ דבור, השאלה המרכזית בתחום זה היא מהם המנגנונים הביולוגים במוח שאחראים לחוויית הכאב והיכן הם משתלבים עם המנגנון הרגשי של סבל.
לטענת פרופ’ דבור, הבנה עמוקה של הכאב דורשת זיהוי התהליך המוחי שהופך אות תחושתי במוח לחוויה הכרתית ורגשית.
נקודת מבט פילוסופית על נושא; “כאב” יספק ד”ר אליעזר מלכיאל מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. ד”ר מלכיאל, יטען בהרצאתו, כי מאחר שכאב הוא אירוע שיש בו גם צד פסיכולוגי-סובייקטיבי, יש למחשבותיו של בעל הכאב תפקיד בקביעת אופיו של הכאב.
לטענתו, דבר זה נכון לא רק לגבי מחשבות על כאב אלא גם לגבי עצם חווית הכאב. אדם, יכול להיות מודע יותר או מודע פחות לכאבו, הוא יכול לרכז את תשומת-לבו בכאב או להסיח את דעתו מהכאב. אולם לטענת ד”ר מלכיאל תמיד קיימת זיקה מהותית בין מה שהאדם מבין ככאב לבין עצם חוויית הכאב שלו.
במושב שיעסוק בערכו של הסֵבֶל ירצה פרופ’ פול ווינדלינג מאוניברסיטת אוקספורד-ברוקס על נושא הפיצויים לקורבנות הניסויים של הנאצים ובפרט על הגישות השונות לשאלה האם ואיך ניתן בכלל לפצות אדם על כאב פיזי ומנטלי.
פרופ’ ווינדלינג, יתמקד בוויכוח הציבורי שהתעורר לאחר מלחמת העולם השנייה בין נציגי האו”ם שתמכו במתן פיצויים לכאב ולסבל של קורבנות הנאצים, לבין אנשי הממשל הגרמני שהתעקשו על פיצוי על בסיס קריטריון רפואי צר יותר של נזק לבריאות.
במושב האחרון, שיוקדש לנושא ריפוי הכאב, תבחן ד”ר רוני יגר-גרנות מהחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית את השאלה האם מוזיקה יכולה לסייע במצבים של כאב? ד”ר יגר-גרנות תסקור את המנגנונים שמסבירים כיצד מוסיקה עשויה לסייע בהקלה על כאב. המנגנונים המוצעים, כיום שמים דגש על יכולתה של המוסיקה להסיט את תשומת הלב מן הכאב ולספק למטופל תחושה של הגברת השליטה על מצבו. ד”ר גרנות-יגר תציע לבחון את האפשרות להשתמש במודלים של בעלי חיים כמודלים מתאימים לחקר השפעת המוסיקה על תגובות של לחץ, חרדה וכאב.
הכנס יפתח ביום ב’, 23 במרץ, ב-18:40 במכון ון-ליר בעיר ירושלים בהרצאה של פרופ’ ברברה רוזנווין מאוניברסיטת לוילה בעיר שיקגו שתבחן את גישתו של הפילוסוף תומס אקווינס לרגשות ולכאב. יום העיון, יתקיים ביום ג’, 24 במרץ, החל מהשעה 9:00 בבניין ע”ש רבין, חדר 2001, קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בעיר ירושלים. כל המושבים פתוחים לקהל הרחב ויתקיימו בשפה האנגלית.
