דו”ח מעודד על מצב בריאותם של תינוקות וילדים בדואים עד גיל 6 שנים ביישובי קבע ובכפרים הבלתי מוכרים בנגב, עדיין יש פער משמעותי בשיעור תמותת התינוקות בין האוכלוסייה הבדואית להארצית ◄ פרויקט לשיפור הכיסוי החיסוני במגזר הבדואי, הביא להישגים מרשימים
דו”ח משרד הבריאות: קיימת מגמת ירידה בשיעורי תמותת תינוקות בקרב הבדואים בנגב
לראשונה, צוות משרד הבריאות אסף מידע המתאר את מצב בריאותם של ילדים בדואים בנגב, וערך השוואה בין ילדי ישובי הקבע לילדי הכפרים הבלתי מוכרים. המידע נאסף במטרה לאפשר תכנון שירותים ותוכניות התערבות על מנת לקדם בריאותם של ילדים בדואים בנגב. מן הממצאים העיקריים העולים מן הסקר, מתברר, כי בנושא; תמותת תינוקות – משנת 2004 נצפית מגמת ירידה בשיעורי תמותת תינוקות בקרב הבדואים בנגב מ- 16.9 ל– 1000 לידות חי בשנת 2004 ל-11.5 ל-1000 לידות חי בשנת 2007.
משרד הבריאות, מוסר, כי הוא מקצה תקציב שנתי לפרויקט מיוחד להפחתת תמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית בנגב. יחד עם זאת, עדיין קיים פער משמעותי בשיעור תמותת התינוקות בין האוכלוסייה הבדואית לבין אוכלוסיה הארצית (4.1 ל- 1000 בשנת 2007). לא נמצא הבדל עקבי בשיעור תמותת תינוקות בין ישובי הקבע והכפרים הבלתי מוכרים.
מהדו”ח, עולה, כי גורם עיקרי לתמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית הינו מומים מולדים ומחלות תורשתיות, שגרמו ל-43% ממקרי התמותה בשנים 2004-2006.
◄ מניעת מחלות זיהומיות הניתנות למניעה על ידי חיסון
מן הדו”ח מתברר, כי הודות להפעלת פרויקט מיוחד לשיפור הכיסוי החיסוני ב-מגזר הבדואי, הושגו הישגים מרשימים בתחום כיסוי החיסונים ומניעת מחלות זיהומיות הניתנות למניעה על-ידי חיסון.
משנת 1999, לא התקבלו דיווחים על מקרי; תחלואה בחצבת, חזרת, אדמת, קרמת (אסכרה), טטנוס (פלצת), פוליו (שיתוק ילדים) ודלקת כבד B בקרב ילדים בדואים מתחת לגיל 5 שנים.
משנת 2001, התקבלו דיווחים על מקרים ספורים בלבד של דלקת קרום המוח ואלח דם שנגרמו על-ידי המופילוס אינפלואנזה b (בממוצע 1.2 לשנה).
משנת 2001, אובחנו מקרים בודדים של דלקת נגיפית A עקב הכנסת החיסון נגד המחלה לשגרת החיסונים הניתנים בתחנות טיפת חלב ברחבי המדינה ב-1998.
עדיין מאובחנים מדי פעם מקרים מעטים של “שעלת” בקרב ילדים בדואים (בממוצע 7.3 לשנה). קיים פער משמעותי באחוז כיסוי החיסונים בגיל שנתיים בין ילדי הכפרים הבלתי מוכרים ובין ילדי ישובי הקבע. בגיל שנתיים, כיסוי החיסונים של ילדי הכפרים הבלתי מוכרים שנולדו בשנת 2000 היה;
פרויקט לשיפור הכיסוי החיסוני במגזר הבדואי, הביא להישגים מרשימים
כ– 80% עבור רוב החיסונים ו–90% עבור חיסון נגד חצבת לעומת כיסוי חיסון של כ–92% עבור אותם החיסונים בקרב ילדי ישובי הקבע ו–96% עבור חיסון נגד חצבת.
מן הדו”ח, עולה, כי הרוב המכריע; 90.4% מהילדים הבדואים בנגב, משיגים כיסוי חיסונים מלא עד גיל 5 שנים, כאשר כיסוי חיסונים מלא מוגדר כקבלת כל המנות של כל החיסונים השגרתיים המומלצים על-ידי משרד הבריאות בתוכנית חיסוני השגרה בילדות המוקדמת.
בדו”ח, מצוין, כי עדיין קיים פער בין ילדי הכפרים הבלתי מוכרים ובין ילדי ישובי הקבע. כ–94% מהילדים שגרים ביישובי הקבע ו–87% מהילדים שגרים בכפרים הבלתי מוכרים מגיעים לכיסוי חיסונים מלא עד גיל 5 שנים.
◄ מחלות זיהומיות שלא ניתנות למניעה על-ידי חיסון
לא נצפה שינוי משמעותי לאורך השנים בשיעור ההיארעות של מחלות זיהומיות במערכת העיכול. עדיין קיימים מקרים ספורים של מחלות המועברות מבעלי חיים לבני אדם בקרב ילדי הבדואים.
בעיות גדילה וחסרים תזונתיים
1. אחוז היילודים ילידי שנת 2004 שנולדו במשקל לידה נמוך (פחות מ–2,500 גרם) גבוה יותר באוכלוסייה הבדואית בנגב (9.5%) בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל (8.2%).
2. כ– 10% מהיילודים ילידי שנת 2004 בכפרים הבלתי מוכרים נולדו במשקל לידה נמוך לעומת 9.2% מהיילודים ביישובי הקבע.
3. מתברר, כי 56.6% מהתינוקות הבדואים בני 6 חודשים ילידי שנת 2005, סבלו מחוסר דם ו–9.9% ממחסור באבץ.
4. 27% מילדים בדואים ילידי השנים 2001-2, בהגיעם לגיל שנה וחצי (בממוצע) סבלו מחוסר דם, 11.5% ממחסור באבץ, 5.0% ממחסור בוויטמין A ו – 3.0% ממחסור בוויטמין E.
5. כ– 9% מהילדים הבדואים ילידי השנים 2001-2 סבלו מחוסר גדילה (גובה נמוך לגיל) ו–4.4% סבלו מתת משקל, זאת לעומת הערך הצפוי של 2.3% באוכלוסיית הייחוס.
6. כ-16.9% מקרב התלמידים הבדואים בכיתות א’ ו- ב’ בשנת 2004 סבלו מתת-משקל ו-12.9% סבלו מגובה נמוך לגיל. הימצאות של תת-משקל גבוהה פי 2.4 בקרב ילדים בדואים שגרים בכפרים הבלתי מוכרים לעומת ישובי הקבע.
משנת 1999, לא התקבלו דיווחים על מקרי; תחלואה בקרב ילדים בדואים מתחת לגיל 5 שנים
7. שיעור השמנת יתר גבוה פי 3.6 בקרב תלמידי כיתות א’-ב’ בשנת 2004 מיישובי הקבע בהשוואה לתלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים.
8. נמצא, כי היעדר הנקה באוכלוסייה בדואית בנגב קשור לסיכון יתר של חסרים תזונתיים, גובה נמוך לגיל ותת-משקל.
מצב בריאותם של ילדי כפרים בלתי מוכרים לעומת ילדי ישובי קבע – לילדים בדואים שגרים בכפרים הבלתי מוכרים מספר מדדי בריאות פחות טובים מילדי יישובי קבע.
אחוז גבוה יותר מקרב הילדים הבדואים שגרים בכפרים הבלתי מוכרים נולדים במשקל לידה נמוך, כיסוי החיסונים בקרבם נמוך יותר ושיעור גבוה יותר מקרבם סובלים מתת-משקל בכיתות א’ – ב’.
◄ המלצות הדו”ח;
יש לחזק השירות המונע לאם ולילד העומד לרשות האוכלוסייה הבדואית בנגב בתחנות טיפת חלב. כן, יש להמשיך הפרויקט ל”הפחתת תמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית בנגב”.
זאת ועוד בדו”ח; יש צורך בבנייה והפעלת תוכניות לעידוד תזונה נכונה של ילדים בדואים, תוך מתן דגש מיוחד על עידוד הנקה, שימוש נבון בתוספי תזונה והקפדה על תפריט מגוון ומתאים לגיל.
אספקת תשתיות תומכות בריאות עבור האוכלוסייה הבדואית לצורך קידום בריאות (אספקת מים וחשמל סדירים, דרכים סלולות, סילוק שפכים, פינוי אשפה).
Add Comment