במהלך 2008 לא צומצמה העבודה השוטפת, השגרתית. מחזורי המסחר היו גבוהים, הן במונחים כספיים והן במספר הפקודות והעסקאות, אף כי לקראת סוף השנה חלה ירידה במחזורים במונחים כספיים.
הבורסה בתל אביב סיכום שנת 2008: המשק הישראלי והבורסה ידעו משברים קשים, לא פחות מהנוכחי ויכלו להם
הבוקר התקיימה מסיבת העיתונאים השנתית של הבורסה בתל אביב. מנכ”לית הבורסה, אסתר לבנון, ואנשיה סקרו וסיכמו את פעילות הבורסה בשנת 2008; “המפנה שהחל בשווקים בעולם בשנה הקודמת, התעצם ב-2008 והגיע גם למשק הישראלי ולבורסה בתל-אביב. במהלך השנה התדרדר שוק הנדל”ן בארה”ב וגרר אחריו את הבנקאות שם ובעקבותיה גם את הבנקאות העולמית. ההתדרדרות הגיעה לכלל משבר שסיכן את המערכות הפיננסיות בעולם ואיים ליצור תוהו ובוהו שכמוהו לא ידענו מזה דורות. ההתפתחויות בישראל היו שונות שכן מבחינות רבות מצב המשק ערב המשבר היה שפיר: בצמיחה, בתקציב ובמאזן התשלומים. בשוק הנדל”ן, לא נוצרה בועה ומערכת הבנקאות לא הסתבכה בהלוואות רעות ולא ייצרה מכשירים פיננסיים “חדשניים”.
על אף התמונה המקרו-כלכלית המקומית החיובית, לא נחסכו מהמשקיעים במניות – ירידות שערים תלולות, כמו בשוקי מערב אירופה ויותר מאשר בארה”ב.
היו לכך מספר סיבות:
ראשית, המשק הישראלי הוא מוטה יצוא ופעילויות בינלאומיות אחרות ולכן צפוי שהמשבר בעולם יפגע ביצואנים וביזמים הישראלים. יתר על כן, לחברות אלה, ובעיקר לאלה המייצאות חומרי גלם או הקשורות למחירי הסחורות, יש משקל נכבד במדדי המניות.
שנית, משקיעי חוץ חיסלו השקעות רבות מאז פרוץ המשבר במשק הישראלי. שלישית, ההלם שספגה מערכת הבנקאות העולמית ערער, במידה מסוימת, גם את האמון בחוסנה של המערכת הישראלית. גורם נוסף שפעל בישראל ב-2008, ולא היה כמותו בעבר, הוא ירידות השערים של אג”ח שהנפיקו חברות, בעיקר אג”ח שמימנו פעילויות נדל”ן מחוץ לישראל.
בתקופות שפל קודמות ספגו העמיתים במסגרות החיסכון המוסדי הפסדים בעיקר בגין ירידת שערי המניות, אך ב-2008 נוספו לכך גם ירידות בשערי אג”ח חברות, שהיוו מרכיב עיקרי בתיק הנכסים של גופים מוסדיים רבים.
מטבע הדברים כאשר מתרחש משבר גדול, נבחנות מחדש התפישות הנוגעות להתערבות הרשויות הממלכתיות בפעילות הכלכלית. שאלות אלה התעוררו גם בישראל אך במקומותינו עלו גם שני נושאים המיוחדים לשיח הציבורי הישראלי הנוגעים לפעילות הבורסה ותפקידה במערכת הכלכלית.
ראשון, האם ראוי לפתוח את הבורסה ביום שבו צפויה ירידת מחירים מאוד גדולה. שאלה זו התעוררה מחדש לקראת יום ראשון, ה-12 באוקטובר, שקדם לערב חג הסוכות, לאחר שבת”א לא התקיים מסחר במשך שלושה ימים רצופים (ערב יום הכיפורים, החג עצמו ויום שישי שאחריו) שבהם צנחו שערי המניות בכל העולם.
עמדת דירקטוריון הבורסה, הייתה, כי יש לפתוח אותה למסחר ובעמדה זו תמכו גם שר האוצר, נגיד בנק ישראל ויו”ר רשות ניירות ערך. הצורך בפתיחת הבורסה נבע מהאופן הכפול שבו היא משרתת את המשק: מספקת נזילות למשקיעים בניירות ערך ו”מגלה שערים”, המשקפים, בכל נקודת זמן, את הערכת השוק לשווי הניירות הנסחרים בה.
אי פתיחת הבורסה מונעת ממנה למלא את שני התפקידים האלה ומוסיפה אי ודאות ועצבנות למשקיעים המודאגים. ולראיה, רק מעט בורסות סגרו שעריהן באותה עת וגם אלה לא היו מהמתקדמות שבהן. הבורסה ערה להשלכות של מסחר עצבני ותנודתיות קיצונית בשערים ולשם כך התקינה מנתקי זרם המפסיקים את המסחר ל-45 דקות בעת תנודה חריפה, כלפי מעלה וכלפי מטה. הפעלת המנתקים
נועדה לאפשר לקונים ולמוכרים לשקול את צעדיהם ולפעול בפחות לחץ, והאתנחתא שהם סיפקו תרמה להקטנת התנודתיות בימים שבהם צנחו השערים.
שני, במהלך הדיונים על הדרכים להתמודד עם המשבר נשמעו דעות שראו בביטול הסחירות של איגרות חוב תרופה למשבר. אנו רואים חובה לעצמנו להבהיר את חשיבות הסחירות של ניירות ערך, מכל הסוגים, לתפקוד נכון של המשק, בכלל, ושל מוסדות החיסכון הפנסיוני, בפרט. לדעתנו, הנפקת אג”ח לא סחירות תפגע בתפקוד המערכת הכלכלית ואילו את הדאגה לפנסיונרים הנזקקים נכון יותר לבטא באמצעות קצבאות הביטוח הלאומי, הטבות מס ותמיכה ישירה בפנסיונרים.
חזרה לעידן אג”ח “מיועדות”, שאינן נסחרות, היא נסיגה מדרך ארוכה וחשובה שבה הולך המשק הישראלי מאז הפעלת התוכנית הגדולה לריסון האינפלציה, בשנת 1985. התקלה שאירעה עם אג”ח החברות במשבר הנוכחי איננה פוגמת בחשיבות השוק לאג”ח סחירות. התקלה האמורה קשורה לבעיות בתחום אחר והיא לא הייתה נמנעת אילו הגופים המוסדיים היו משקיעים באג”ח לא סחירות, ממשלתיות או אחרות.
לאחר פרוץ המשבר נדרשה הבורסה להתאמת כללים רבים למציאות החדשה וברביע האחרון הדירקטוריון קיבל החלטות במספר נושאים חשובים:
ראשית, הותאמו הכללים להישארות במדדי המניות בדרך של הורדת הדרישות לשווי ולשיעור החזקות הציבור. החלטה זו התקבלה בלב כבד, שכן השיעור המזערי הנדרש של החזקות הציבור הועלה בהדרגה, במשך מספר שנים עד אשר הגיע ל-25%.
אולם, לנוכח הנסיבות החדשות ניתן להשלים עם הוראת שעה שתפחית את השיעור הנדרש ל-20% עד סוף 2009. שנית, באופן דומה, נקבעה הוראת שעה נוספת שמנעה הצורך להעביר חברות רבות לרשימת השימור, שכן הצטמצמה מאוד היכולת של חברות קטנות לגייס הון עצמי או להגדיל את פיזור מניותיהן. שלישית, שעות המסחר צומצמו על מנת לאפשר לחברי הבורסה ולבורסה עצמה לחסוך בהוצאות התפעוליות.
החלטה זו, התקבלה לאחר שהניסיון בראשית השנה בעת עיצומי העובדים, לימד שקיצור יום המסחר בשעה אחת לא צפוי לפגוע במחזורי המסחר.
טלטלות השערים מאז ספטמבר 2008 מחייבות את הבורסה לבדוק כללים והסדרים נוספים במצבי קיצון: מנתקי זרם, ביטחונות מעו”ף, מערכות הסליקה, פיקוח על חברי הבורסה ועוד. כולם נושאים שיטופלו במהלך 2009.
חשוב לציין, כי במהלך 2008 לא צומצמה העבודה השוטפת, השגרתית. מחזורי המסחר היו גבוהים, הן במונחים כספיים והן במספר הפקודות והעסקאות, אף כי לקראת סוף השנה חלה ירידה במחזורים במונחים כספיים. שירות צורכי החברות גדל השנה שכן הטיפול בקשיים של מנפיקי אג”ח כרוך בעבודה רבה גם בבורסה. בנוסף לטיפול במשבר ובהשלכותיו בעבודה השוטפת, קודמו במהלך השנה מספר פרויקטים של תשתית שיקדמו את שוק ההון הישראלי.
הראשון, יצירת תשתית לסליקת עסקות “ריפו” באג”ח ממשלתיות, על פי עקרונות שהותוו ביחד עם משרד האוצר, בנק ישראל וגופים מרכזיים בשוק ההון. הבורסה סיימה את היערכותה והשקת השוק החדש צפויה בתחילת 2009.
השני, סיום ההכנות למסחר באופציות על מספר מניות סחירות מאוד, “מוצר” שחסרונו הורגש מאוד בשנים האחרונות. הכנות הבורסה לפתיחת השוק החדש הסתיימו גם הן בדצמבר אך מסיבות טכניות נדחתה ההשקה למרס 2009.
השלישי, בשנת 2008, הוחל בתכנון העברת הסליקה של אג”ח חברות ליום 1+t, לאחר שסליקת אג”ח הממשלתיות והמק”מ כבר מתבצעות במתכונת זו. המעבר לסליקה ב-1+t בשנת 2007, התחייב כאמצעי לצמצום סיכוני הסליקה והן כתנאי להשתלבות במערכת התשלומים בזמן אמת שהשיק בנק ישראל (RTGS). ב-2009, צפויה העברת הסליקה ב-אג”ח חברות ל-1+t, ואחריה גם במניות, וכך יתקיים בבורסה בת”א משטר סליקה DVP, כמקובל במסלקות בעולם.
רביעי, נמשכו ההכנות להקמת בניין חדש לבורסה. לצערנו, התארכו מאוד הליכי האישור של תוכניות הבנייה ועד סוף השנה לא החלה העבודה בשטח. הזמן שחלף נוצל לתכנון מפורט של הבניין בתקווה להדביק חלק מהפיגור בלו”ז.
חמישי, בתחילת השנה אישרה הכנסת תיקונים בחוק ניירות ערך שהגבירו את יציבות המסלקות.
בשנת 2008, המשיכה הבורסה בפעילות הבינלאומית אשר נועדה להעמיק את הקשר של שוק ההון הישראלי לשווקים בחו”ל וזאת במטרה להגדיל את החשיפה של חברות ישראליות למשקיעים הזרים, למשוך משקיעים זרים לפעול בבורסה בתל אביב ולמשוך בתי השקעות מובילים בחו”ל להפוך לחברים בבורסה בתל אביב.
ראויים לציון מיוחד בהקשר זה האירועים הבאים:
• נחתמו הסכמי שיתוף פעולה עם NYSE-EURONEXT ועם הבורסה של שנחאי.
• הבורסה קיימה שני כנסים מרכזיים למשקיעים זרים – בלונדון בשיתוף הבורסה של לונדון ובניו יורק בשיתוף נאסד”ק.
• דירקטוריון הבורסה אישר בקשתה של חברה בת של מריל לינץ’ להתקבל כחבר רחוק (ראשון) בבורסה.
• בארה”ב הונפק ETF על מדד ת”א-25.
לסיכום, המשק הישראלי והבורסה ב-תל אביב, ידעו משברים קשים, לא פחות מהנוכחי, ויכלו<
Add Comment