מינואר 2009 יקטין בנק ישראל את ספיגת עודפי הנזילות שמתבצעת באמצעות הנפקת מק”מ ◄ להלוואות המוניטריות הניתנות כיום במסגרת המכרזים למערכת הבנקאית ליום ולשבוע תתווספנה הלוואות לטווחים ארוכים יותר
בנק ישראל: תוכנית מוניטארית להגברת הנזילות במערכת הפיננסית ולתמוך בצמיחה
בנק ישראל הודיע הבוקר (רביעי) על שורת צעדים בכלים המוניטאריים במטרה לשפר את מצב הנזילות במשק. אתמול (ג’) “ביקר” פישר את הבנקים, על שלא ניצלו את הורדות הריבית להוזלת האשראי שהם מעמידים לסקטור העסקי ולמשקי הבית בנק ישראל מגדיל את הנזילות הכספית במשק. כן, מסר הנגיד, כי יש לעבור את תקופת ההאטה בצמיחה במהירות ותוך פגיעה מינימאלית ולחזור בהקדם למסלול של צמיחה מהירה ומתמשכת. זאת חיונית לא רק למשק אלא גם לאיתנותה של מדינת ישראל. ראה דברי הנגיד מטה.
אלה הצעדים לשיפור מצב הנזילות במשק;
1. החל מינואר 2009, יקטין בנק ישראל את ספיגת עודפי הנזילות שמתבצעת באמצעות הנפקת מק”מ.
2. להלוואות המוניטריות הניתנות כיום במסגרת המכרזים למערכת הבנקאית ליום ולשבוע תתווספנה הלוואות לטווחים ארוכים יותר.
3. המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים ירד מ-1%± ל-0.5%±.
4. מכרזי הריפו (Repo) לבנקים המסחריים ולגופים המוסדיים יוצעו לתקופות ארוכות יותר משבוע הנהוג כיום.
צעדים אלה צפויים להגדיל את הנזילות העומדת לרשות המוסדות הפיננסיים, העסקים ומשקי הבית ולהוזיל את עלותה.
בנק ישראל, מסר, כי יעקוב אחר השפעות צעדים אלו ויבחנו כלים נוספים כפי שיידרש.
◄ דברי הנגיד אתמול באסיפה השנתית של איגוד הבנקים
“האסיפה השנתית של איגוד הבנקים מתקיימת השנה בצל אחד המשברים הפיננסיים הגדולים בתקופה המודרנית. מערכת הבנקאות העולמית נמצאת בלב המשבר הפיננסי והוא מתבטא במדינות המפותחות, לא רק בירידות חדות בשערי המניות ואיגרות החוב הפרטיות, אלא גם בזעזועים במערכת הבנקאית – עד כדי נפילות של מספר לא קטן של בנקים מסחריים ובנקים להשקעות במדינות השונות.
לעומת זאת, אצלנו המצב שונה. מערכת הבנקאות הישראלית איתנה וציבור המפקידים יכול להמשיך לתת אימון בבנקים הישראליים.
אמנם המשבר הפיננסי העולמי משפיע על המערכת הבנקאית בישראל – בין היתר, בתחום הסיכונים שבפניהם ניצבים המשק והבנקים. אחד הסיכונים הבולטים הוא האפשרות לגידול בהיקף ההלוואות הבעייתיות, דבר אופייני בתקופות של האטה בצמיחה הכלכלית.
עם זאת, יציבותה של המערכת הבנקאית נשמרת וחשיפותיה לסערה הפיננסית, עד כה, מצומצמות יחסית. זאת, בזכות הרמה המקצועית הגבוהה של המפקח על הבנקים ואנשיו, והשמרנות הרבה והמבורכת, יחסית למדינות רבות אחרות, של הבנקים הישראליים. בזכות השמרנות הזאת, כמעט ולא התפתחו אצלנו אותן תופעות מסוכנות שראינו בתחום המשכנתאות בארצות הברית ובמדינות אחרות.
בצל המשבר, עובד הפיקוח על הבנקים בתקופה הזאת עבודה מאומצת על מנת להגביר, להרחיב ולהעמיק את הפיקוח והמעקב השוטף אחר ההתפתחויות בכל בנק ובמערכת הבנקאית בכללותה. אתם, הבנקאים, בוודאי מרגישים את ידו של המפקח על הבנקים כל הזמן על הדופק, ובוודאי מבינים את תועלתה של הפעילות האינטנסיבית הזאת כלפי המערכת הבנקאית והמשק.
במקביל, הכריז בנק ישראל, כי הוא מוכן לסייע לבנקים בכל הכלים העומדים לרשותו, ככל שהדבר יידרש, וזאת מתוך רצון לתמוך בציבור המפקידים. גם ממשלת ישראל, הודיעה, כי; “מתוך דאגה לפיקדונות הציבור ועל מנת להבטיח את אמון הציבור במערכת הפיננסית, נעמוד מאחורי יציבותה”. יתר על כן, היא הדגישה, כי “במשך 60 שנה לא הייתה פגיעה במחזיקי הפיקדונות וכך תנהג הממשלה בעתיד”.
האתגר כעת הוא לשמר את המצב הטוב יחסית של המערכת הבנקאית ולנקוט בצעדים הנדרשים כדי לצאת מהתקופה הקשה הזאת בצורה הטובה ביותר האפשרית. זהו אתגר מרכזי עבורנו – הממשלה ובנק ישראל, ובעיקר הפיקוח על הבנקים – אבל זהו גם אתגר חשוב עבורכם, הבנקים.
ויש אתגר נוסף, בעיקר עבור קובעי המדיניות: לעבור את תקופת ההאטה בצמיחה במהירות ותוך פגיעה מינימאלית ולחזור בהקדם למסלול של צמיחה מהירה ומתמשכת. זאת חיונית לא רק למשק אלא גם לאיתנותה של מדינת ישראל.
אחד ההיבטים העיקריים בהקשר הזה הוא הנגישות של הסקטור הפרטי – ובמיוחד הסקטור העסקי, הכולל את העסקים הבינוניים והקטנים – למקורות האשראי כדי להמשיך לייצר ולהתפתח. בעת הזאת, בצל המשבר, הנגישות למקורות האשראי החוץ-בנקאי ולמקורות האשראי מחו”ל מוגבלת ביותר. לעומת זאת, האשראי הבנקאי ממשיך לגדול.
במסגרת חבילת הצעדים שגיבש משרד האוצר יחד עם הרשות לניירות ערך, ובשיתוף בנק ישראל, ניתן מענה חלקי – אך משמעותי – לעניין מצאי האשראי במשק:
1. בתחום האשראי החוץ-בנקאי גובשו צעדים להסדרי חוב למחזיקי איגרות החוב הקונצרניות באמצעות קציני אשראי, הקמת קרנות לטיפול באשראי החוץ-בנקאי בשיתוף עם הגופים המוסדיים, והעמדת קרנות אשראי ליצואנים, ולעסקים בינוניים וקטנים.
2. בתחום האשראי הבנקאי גובשו צעדים להענקת ערבות מדינה להנפקת כתבי התחייבות נדחים ע”י הבנקים – שמשמעותם הרחבת המקורות שלהם להעמדת אשראי.
תוכנית זאת חשובה לחיזוק היכולת של המשק להתמודד עם הזעזועים שמגיעים אלינו מהכלכלה העולמית. למערכת הבנקאות הישראלית תפקיד מרכזי בהצלחת הצעד האחרון שמניתי – הרחבת המקורות לאשראי בנקאי – ובאופן כללי בכל הקשור לתחום העמדת אשראי למשק. זהו תפקיד שהמערכת הבנקאית לא יכולה להתעלם ממנו. זאת במיוחד, כאשר היא, בניגוד למגזרים אחרים בסקטור העסקי, נהנית מהמטרייה שמעניקים לה הממשלה ובנק ישראל – דרך מחויבותם כלפי איתנותה ויציבותה של המערכת הפיננסית – שהבנקים הם חלק מרכזי ממנה.
יחד עם זאת, חשוב לציין, על מנת שכולנו נבין היטב את המציאות החדשה, כי המערכת הבנקאית לא יכולה להחליף את מערכת האשראי החוץ-בנקאי, ובוודאי שלא לספק את מלוא כמות האשראי הנדרשת למשק.
טבעי הוא, כי בתקופה של משבר ואי-וודאות, כמו בתקופה הזו, ינקטו הבנקים במשנה זהירות במדיניות האשראי שלהם. ולא רק זה, המפקח על הבנקים ואני מעודדים את הבנקים להיות זהירים יותר ולא לקחת סיכונים מיותרים. אבל גם זאת, במידה הנכונה.
חיוני, על כן, שהבנקים יידעו למצוא את האיזון הנכון בין מדיניות האשראי שלהם – שצריכה להיות זהירה בעת הזאת – לבין צרכי המימון של המשק – ובמיוחד של הסקטור העסקי – שהם חוליה חשובה ביותר ליכולת של המשק להמשיך ולצמוח.
ואני לא מתכוון רק להיצע האשראי הבנקאי אלא גם לעלותו.
בתקופה האחרונה הוריד בנק ישראל את הריבית בצורה אקטיבית ומשמעותית במטרה לתרום להוזלת האשראי לסקטור העסקי ולמשקי הבית. בפועל הבנקים כמעט ולא תרגמו את ההורדות האלה בעלות האשראי שהם מעמידים. ושוב, למרות שבתקופה המיוחדת הזאת צפוי כי המרווחים יגדלו – חיוני שהדבר לא ייעשה באופן גורף. או, כפי שאמרתי לכם בשנים האחרונות: “Good bankers can make good loans in bad times” – ויש לי אמון בכך שבחדר הזה נמצאים בנקאים טובים.
ככלכלן, אני רוצה להסביר את החשיבות של הנושא הזה הקשור בתופעה של השפעות חיצוניות (externalities). כלומר, אם כל בנק מקשיח את מדיניות האשראי שלו באופן משמעותי, המשק יגדל לאט יותר – דבר שיצדיק בדיעבד את מדיניות האשראי המחמירה שהבנקים נקטו בה. לעומת זאת, אם כל בנק לוקח בחשבון שאם הוא והבנקים האחרים, מקלים בשוליים, אפילו במעט, במדיניות האשראי שלהם, המשק יצמח מהר יותר- דבר שיצדיק בדיעבד את המדיניות המקלה שהבנקים נקטו בה.
אחד התפקידים שבנק ישראל רואה לנגד עיניו הוא לסייע להשיג את האיזון הנכון. לשם כך נעקוב, בין היתר, אחר כמות האשראי במשק. מבחינתנו, אין סתירה בין אחריותנו לתמוך בחזרת המשק לצמיחה מהירה ומתמשכת לבין אחריותנו לתמוך ביציבות ובאיתנות של המערכת הפיננסית בכלל, ושל מערכת הבנקאות בפרט.
המשבר הפיננסי נמשך ועוד מוקדם לחזות את העיתוי שבו יסתיים. אבל אנחנו כן יודעים שהמשבר יעבור ושהמשק יחזור לצמוח בקצב דומה לזה של השנים האחרונות. על כן, אסור לנו לבזבז זמן יקר. ואני אומר זאת כאשר הצעדים שהממשלה גיבשה ואושרו עדיין לא מיושמים. לאור זאת, חשוב ודחוף שכולנו – כולל הבנקים – נתרום את חלקנו.
על כן, אני מצפה מהבנקים לתת כתף ולמצוא את האיזון הנדרש בין הצורך לנהל מדיניות זהירה ושקולה – דבר חיוני, כשלעצמו – לבין אחריותם כאחד הצמתים המרכזיים בדרך לצמיחת המשק לטווח הבינוני והארוך. אם לא נדע להשיג ולשמר את האיזון הנדרש, עלול המשק לשלם מחיר כבד.
בנק ישראל, יעשה כל מה שבסמכותו – כקובע את מדיניות הריבית וכמפקח על הבנקים – על מנת לשמור על יציבות המ
Add Comment