תושבי המועצה המקומית כפר ראמה, כבר לא מופתעים מהגברת זינאת (באסם) פארס נהגת האמבולנס הדרוזית הראשונה והיחידה במד”א ובישראל, שיילדה אתמול לראשונה אישה הרה. זינאת (באסם) פארס ילידת כפר ראמה, הסמוך לעיר כרמיאל בת 39, נשואה ואם לתאומות בנות 12 היא החובשת ונהגת האמבולנס הדרוזית הראשונה והיחידה במד”א ובישראל.
זינאת מתגוררת כיום עם משפחתה בעיר ערד ועובדת כחובשת נהגת אמבולנס בתחנת מד”א המקומית.
זינאת, יילדה לראשונה אשה הרה מהפזורה הבדואית. האישה שאחזו אותה צירי לידה הובאה ברכב פרטי לתחנת מד”א ערד. היא שעמדה לסיים את משמרתה ניגשה לרכב הפרטי והעבירה את היולדת לאמבולנס בדרך לבית החולים התגברו הצירים, הצוות עצר בצד בצומת שוקת וזינאת החלה ליילד אותה, כעבור זמן קצר נולדה לה בת.
“עשיתי את כל מה שלימדו אותי במד”א” – סיפרה זינאת; “היולדת גילתה רק לאחר שהתינוקת יצאה לאוויר העולם שהיא חששה מאוד מהלידה המתקרבת מפני שהיא הייתה אמורה לעבור ניתוח קיסרי בביה”ח.
אבל כבר מההתחלה היא הרגישה שהיא בידיים בטוחות ושאני מקצועית, ומיומנת, למרות שזו הייתה קבלת הלידה הראשונה שלי”.
זינאת מכפר ראמה (Rameh – الرامة), היא פורצת גבולות כשמדובר במעמד הנשים הדרוזיות, ומהווה דוגמא אישית לשינוי החברתי המתחולל בשנים האחרונות בחברה הדרוזית.
כבר בגיל 16 היא עזבה את הכפר ועברה להתגורר עם אחיה בעיר ניו-יורק לצורך לימודים בארצות הברית. לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון בקולג’ במינהל עסקים, היא התקבלה לעבודה במחלקת השיווק של חברת ליוויס ספקית הג’ינס וניהלה צוות גדול של עובדים.
לאחר 12 שנים היא החליטה לחזור לארץ ישראל, נישאה וכעבור כשנה נולדו לה תאומות.
אביה ואחיה, תמכו ועודדו אותה לעבור את ההכשרה ב-מד”א כחובשת ונהגת אמבולנס והם דוחפים אותה לקידום אישי. זינאת תחבוש שוב את ספסל הלימודים בינואר 2009, במסגרת קורס חובשים בכירים בארגון מד”א ולאחר מכן, בקורס מדריכים.
לדבריה, אביה , הוא אשר נטע בכל ילדיו, את התפיסה שעליהם להיות עצמאיים, לדאוג לעצמם והעניק להם את התחושה שאין גבול ליכולת שלהם.
זינאת לא חשה בנוח עם ההגדרה פורצת הגבולות, היא מסכימה שיש שינוי מסוים בחברה הדרוזית, אשר כיום מקבלת ביתר קלות נשים עצמאיות כמותה. עם זאת, היא לא רואה עצמה כמנהיגה חברתית, אלא כמי שפועלת במקצועה כחובשת להציל נפשות וכנותנת שירות חיוני לאזרחים וזאת בתמיכת משפחתה המורחבת.
לדבריה, המאבקים של האשה הדרוזית בחברה הגברית שסביבה, דומים לאלה של האשה היהודייה, “האשה נדרשת להשקיע פי 4 ו-5 מאמץ מן הגבר כדי להצליח. אבל אני מאמינה בנשים וביכולות שלהן להוביל ולהשפיע” – היא אמרה והוסיפה; “חיים זוגיים ועבודה במשמרות הם לא דברים נפרדים. היום אפשר לשלב ביניהם הרבה יותר מאשר בעבר”.
מנכ”ל מד”א רמ”ג אלי בין, ציין, כי מד”א ארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל וחבר בארגון הצל”א הוא דוגמה לא רק לדו-קיום אלא “רב קיום”, בין עדות ודתות ושיתוף הפעולה בא לידי ביטוי במד”א, הלכה למעשה, בין יהודים לקבוצות המיעוטים בישראל, ערבים, בדואים, נוצרים ו-דרוזים כשהמטרה המשותפת לכולם היא; הצלת חיים.
Add Comment