האוצר הודיע הבוקר על הפעלת סדרת צעדים להתערבות בשוק ההון בעקבות המשבר הגלובאלי ◄ שר האוצר, רוני בר-און: “נמשיך בהפעלת כלים נדרשים לטיפול בהשלכות המשבר הגלובאלי על ישראל”
משרד האוצר: יועמדו הון וערבויות בהיקף כולל של 11 מיליארד שקלים
משרד האוצר, הודיע הבוקר (ג’) על סדרת צעדים לטיפול בכשלי השוק ולהרחבת מצאי האשראי בעקבות המשבר הגלובלי. התכנית כוללת 4 צעדים מרכזיים: ערבות מדינה על סך של 6 מיליארד ₪ לגיוס הון למערכת הבנקאית לצרכי הרחבת אשראי. העמדת 5 מיליארד שקלים, לשם הקמת קרנות השקעה בשותפות קרנות פנסיה לסוגן שיטפלו באשראי חוץ בנקאי ומחזורו. המהלך צפוי לחזק את מחזיקי האג”ח בעמידתם אל מול החברות לצורך פירעון החוב. הקמת מנגנון באמצעות קציני אשראי שיסייע למחזיקי אג”ח להגיע להסדרי מחזור חוב עם מנפיקי אג”ח. חקיקה בתחום המיסוי שתעודד הזרמת הון לארץ והשקעה בשוק ההון.
לדברי האוצר; “מטרת הצעדים הינה לחזק את שוק ההון הישראלי והיא מהווה נדבך נוסף ל”תכנית ההאצה”, שהוצגה בשבוע שעבר, העוסקת בהאצת הפעילות הכלכלית. התכנית גובשה על ידי אגפי משרד האוצר, בנק ישראל והרשות ניירות ערך.
במסגרת התוכנית יעמיד האוצר הון וערבויות בהיקף כולל של 11 מיליארד שקלים. סכומים אלו יאפשרו מינוף לאשראי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. שר האוצר, רוני בר-און, אמר; “נמשיך בהפעלת כלים נדרשים לטיפול בהשלכות המשבר הגלובאלי על ישראל”.
בהתייחס לעיתוי הפעלת הצעדים ועוצמתם, מציינים באוצר, כי מחנק האשראי הגלובאלי, ובכלל זה השפעתו על מצאי האשראי בשוק ההון בישראל, מחייבים נקיטת צעדים אלה, שמטרתם להתמודד עם מחנק האשראי וכשל השוק הנובע ממנו”.
בנוסף על כך, כפי שהודיע אמש משרד האוצר בהתייעצות שהתקיימה בין ראש הממשלה לשר האוצר הוחלט כי מודל משרד האוצר להגנה על כספי החוסכים לפנסיה על משמעויותיו, יידון אצל ראש הממשלה ביום ד’ הקרוב.
להלן הצעדים:
◄ הרחבת היצע האשראי של מערכת הבנקאית
המדינה תעמיד ערבויות לכתבי התחייבות נדחית שיונפקו על ידי בנקים שיבחרו בכך, בהיקף של כ-6 מיליארד שקלים. מטרת צעד זה הינה להרחיב את היצע האשראי של המערכת הבנקאית לחברות, לעסקים קטנים ובינוניים ולציבור הרחב, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. מהלך זה, הינו צעד משלים לפעולות ממוקדות שהוצגו ב”תכנית ההאצה” בנושא הגדלת מצאי האשראי. האשראי הנוסף לציבור, לחברות ופרטים, צפוי להאיץ את הפעילות הכלכלית במשק.
הוחלט להעמיד ערבויות בהיקפים הללו על מנת להביא להגדלת האשראי באופן משמעותי, כאשר הערבות תהיה מוגבלת לעשר שנים ממועד ההנפקה ותפחת בשיעור של 20% מדי שנתיים. כחלק מהעמדת הערבות, נקבע מודל לתמרוץ המערכת הבנקאית להגדיל את היקף האשראי הניתן על ידם. התכנית גובשה בתיאום עם המפקח על הבנקים ב-בנק ישראל והיא תקודם כבר בימים הקרובים.
◄ קרנות השקעות להרחבת מתן האשראי החוץ בנקאי
משרד האוצר יוזם מהלך שבו הוא יחד עם הגופים הפנסיוניים (גופי החיסכון לטווח ארוך – קרנות הפנסיה, ביטוח מנהלים, קופות גמל) יקצו הון להקמת קרנות השקעה לטיפול במחזור אגרות החוב, תוך חלוקת סיכונים לטובת ציבור החוסכים. המהלך יטפל בכשל השוק בתחום זה והוא אף יגדיל את הוודאות במשק באשר ליכולת החברות לעמוד בהתחייבויותיהן וישפיע באופן עקיף גם על השוק המשני של אגרות החוב.
הוחלט להקים מספר קרנות השקעה אשר מטרתן לסייע לחברות עסקיות הפועלות בישראל שנקלעו לקשיים בפירעון אגרות חוב בשל השפעות המיתון העולמי, אם על ידי מחזור חוב ופריסתו ואם על ידי הזרמת הון לחברה על מנת לסייע להן לצלוח את המשבר.
למנהל הקרן עומדים כלים מגוונים שבהם הוא יכול לפעול לטובת מחזיקי האג”ח אל מול החברה במטרה לשפר את יכולת החזר החוב שלה. יש כל זאת במטרה להביא לכך שהחברות יעמדו בהחזר החובות שלהם לציבור החוסכים ולציבור בכלל ובתוך כך ימשיכו את העסקת עובדיהן.
המדינה תעמיד כ- 5 מיליארד שקלים (3 מיליארד שקלים בשלב הראשון ו-2 מיליארד שקלים בשלב השני – לאחר כ-5 חודשים לערך) לרשות הקרנות שיוקמו בעקבות מכרז שיפרסם החשב הכללי במשרד האוצר. קרנות ההשקעה הפרטיות יתמחו במחזור חוב ובניהולו, וישקיעו בחברות ישראליות אשר עיקר פעילותן בישראל והמעסיקות את מרבית עובדיהן בישראל.
הזרמת כספי המדינה תאפשר את מינוף הכספים על ידי הקרנות באמצעות הגופים הפנסיוניים. יודגש, כי על מנת להבטיח את הצלחת המהלך ובמטרה לעודד את שוק האשראי, המדינה תיקח סיכון ראשון על הפסדי הקרן (במידה ויהיו כאלה) ותתחלק באופן מוגבל ברווחים. המהלך משקף את מחויבות הממשלה לטיפול במשבר ולשותפות עם ציבור המשקיעים והחוסכים. המכרז יתפרסם תוך כחודש ימים.
המהלך צפוי לחזק את מחזיקי האג”ח להבדיל מנפיקי האג”ח (בעלי ההון) בעמידתם אל מול החברות לצורך פירעון החוב באופן שיטיב עם העמיתים של קרנות הפנסיה וקופת הגמל.
◄ מינוי “קציני אשראי”
בימים אלה, בצל משבר האשראי הגלובאלי והשפעותיו על השוק הישראלי, צפויות חברות להתמודד עם קשיים בארגון מחדש של אגרות חוב נסחרות שהונפקו על ידן.
לאור זאת, הרשות לניירות ערך בחנה את האפשרות לבצע שינויים רגולטוריים על מנת לתת כלים יעילים יותר בידי הנאמן ובידי מחזיקי האג”ח על מנת להגן על זכויותיהם, לשם מציאת פתרונות למחזור האשראי. נציגות של מחזיקי האג”ח תמנה קציני אשראי המתמחים במציאת פתרונות וגיבוש הסדרי חוב עם חברות שהנפיקו אג”ח ויפקחו על התהליך עבור כלל המחזיקים. קציני אשראי יפעלו מול החברה המנפיקה, המחזיקים ואף לעיתים נושים נוספים במטרה לאפשר הליך יעיל לגיבוש הסדר לטובת מחזיקי האג”ח אשר יובא לאישורם.
הרשות תיתן עדיפות לטיפול בהסדרים אלו ובתשקיפים שידרשו חברות לפרסם כחלק מהסדרים אלו ככל שיידרש. פרטי ההסדר יפורסמו על ידי הרשות ניירות ערך בימים הקרובים. המהלך תואם עם הממונה על ההגבלים העסקיים והממונה על שוק ההון במשרד האוצר.
◄ מיסוי – “עידוד פעילות משקיעים זרים בשוק הישראלי”
רשות המיסים גיבשה תכנית על פיה יופעלו מספר פתרונות בתחום המיסוי, אשר מטרתה לעודד השקעות זרות במשק הישראלי וכן הזרמת כספי חברות ישראליות מחו”ל לישראל. התכנית מספקת פתרונות מס מיידיים לעידוד הפעילות הריאלית במשק ולהגברת הזרמת ההון למשק הישראלי;
• קביעת הוראת שעה לשנת 2009 המפחיתה את שיעור המס המוטל על חלוקת דיבידנד מחברות זרות המוחזקות על ידי חברות ישראליות, מ-25% ל-5% בלבד. מטרת הפחתת המס הינה לעודד העברת כספים מיידית לישראל שתסייע למצוקת האשראי ולעידוד הפעילות במשק.
• פטור ממס לתושבי חוץ על הכנסות ריבית בגין אג”ח קונצרניות הנסחרות בבורסה בישראל. זאת, על מנת לעודד מימון חוץ בנקאי עבור חברות תושבות ישראל ועל מנת להגביר את הנזילות והסחירות של אגרות החוב הקונצרניות הנסחרות בבורסה בישראל.
• תגובש הוראת חוק אחת, ברורה ופשוטה שתעניק פטור גורף למשקיעי חוץ במכירת נייר ערך בישראל, ללא כל תנאים וסייגים וזאת בדומה לקיים במדינות רבות בעולם, על מנת לעודד השקעות של תושבי חוץ בישראל. יצוין, כי הפטור לא יחול על רווח הון ממכירת ניירות ערך של חברות, שעיקר נכסיהן הינו זכויות במקרקעין בישראל ועל רווח ההון המיוחס למפעל הקבע של תושב החוץ בישראל.
תזכיר בגין תיקוני החקיקה יקודם כבר בימים הקרובים על ידי מנהל רשות המיסים.
Add Comment