תישמר מסגרת התקציב, ימשכו הפחתות המס ויורחב האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ◄ שר הפנים: לשקול התערבות ממשלתית בהענקת רשת בטחון לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות של הציבור ◄ נשיא איגוד לשכות המסחר: לנקוט בצעדים לשיפור תזרים המזומנים בעסקים
שר האוצר הציג “תוכנית ההאצה”: הממשלה תגדיל ההשקעה במשק ל-21.7 מיליארד שקל
שר האוצר, רוני בר-און, הציג היום (רביעי) בפני חברי הקבינט הכלכלי חברתי את “תכנית ההאצה”, חבילת צעדים להאצת פעילות במשק נוכח המיתון העולמי. בר-און, סקר בפני חברי הקבינט את עיקרי התכנית המתבססת על השקעה מאסיבית ומיידית בתשתיות, הגדלת מצאי האשראי במשק וחיזוק שוק העבודה.
עקרונות “תוכנית ההאצה”, חבילת הצעדים להאצת הפעילות במשק, הוצגו לפני ימים אחדים בפני ראש הממשלה ואושרו על ידו. בהתאם להנחיית ראש הממשלה העקרונות אלה הוצגו לקבינט החברתי-כלכלי והיום לציבור. הצעדים הרלוונטיים, יובאו לאישורה של ועדת הכספים של הכנסת.
להלן במלואם דברי שר האוצר, רוני בר – און;
הכלכלה הגלובלית נמצאת בעיצומו של משבר חמור שבחלק מהמדינות עדיין הולך ומחריף. המשבר העולמי יפגע וכבר פוגע בכלכלת ישראל וצפויה האטה משמעותית בקצב הצמיחה.
יש לנו אחריות ויכולת להקטין את עוצמת הפגיעה בכל אחד ואחד ולאפשר למשק לצאת מהמשבר בתנאים שיאפשרו צמיחה מואצת. אנחנו נעמוד באחריות זו. אבל לי אין שום כוונה למכור לכם אשליות – נפעל לצמצום הנזקים אך לא נוכל למנוע אותם; נפעל לצמצום הפגיעה בעובדים, בעסקים הקטנים, ובצריכה השוטפת של משקי הבית – אך לא נוכל להימנע ממחירה הכואב של הטלטלה הגלובלית.
אנו מדינה קטנה וחזקה המתמודדת עם סערה גלובלית – ואני בטוח שנדע לעמוד בסערה גם אם ניפגע ממנה. נדע – כי אנו מפעילים ונפעיל לפי הצורך כלים שברשותנו כדי לסייע למשק ולכלל האזרחים להתמודד עם פגעיה; נדע – כי אנו חברה חזקה שעברה תקופות קשות יותר ותדע לגלות אחריות ובגרות ולצלוח את התקופה המורכבת שבפנינו.
“תוכנית ההאצה” שהוצגה היום לקבינט היא תוכנית חיונית להאצת המשק. זו תוכנית חסרת תקדים בהיקפה ובתרומתה לפעילות המשק ולרמת התעסוקה בו.
חיוניותה, דחיפותה ונחיצותה נובעת מצורכי המשק ומאי היציבות הפוליטית והאילוצים הנגזרים ממנה ומהיעדרו של תקציב.
התוכנית נשענת על ההנחה, כי שיעור הצמיחה במשק יהיה נמוך מהערכות שקדמו להחרפת המשבר ועל ההנחה, כי הגירעון הממשלתי בשנת 2009 צפוי לגדול באופן משמעותי. לאחר שבחנו את יכולות הגיוס של הממשלה, על פי הנתונים שבידנו לעת הזו, יצאנו אל ההחלטה הראשונה שנגזרה מכך והיא לנקוט בפעילות אנטי מחזורית ולאפשר פעילותם של המייצבים האוטומטיים – מבלי להקטין בהוצאות או להעלות מיסים; ההחלטה השניה היא להמשיך במתווה הפחתות המס באופן שיקנה וודאות לסקטור העסקי ישפר את כושר התחרות ויגביר את הצריכה הפרטית; וההחלטה השלישית היא להרחיב את ההשקעות במשק ולטפל באשראי ובשוק העבודה.
אין ספק שסיוע נוסף וחשוב לפעילות המשק יש במדיניות המוניטרית המרחיבה, שמתאפשרת דווקא משום האחריות הפיסקאלית המונהגת בישראל. ללא האחריות הפיסקאלית וצמצום חוב התוצר לא יכולים היינו לצאת היום בחבילת הצעדים הנדרשת כעת באופן חד-פעמי על רקע המשבר העולמי.
אנו מגדילים בתוכנית את סך ההשקעות במשק של הממשלה ותאגידיה בתחומים מעודדי צמיחה ותעסוקה – בפרויקטים רחבים וזמינים לביצוע בתחומי התשתית, התחבורה, אנרגיה, בינוי חינוך ומשק המים, במדען הראשי ובשוק העבודה – כך שיעמוד על סך של 21.7 מליארדי שקלים; זהו גידול של 41% לעומת היקף ההשקעה בשנת 2008 ויביא לתוספת של אלפי מקומות עבודה במשק.
זהו שיעור חסר תקדים במונחים של המשק הישראלי. הפכנו כל אבן, סרקנו תוכניות קיימות, ירדנו אל תוך תוכניות העבודה של המשרדים והחברות הממשלתיות – כדי להוציא לפועל ובאופן מיידי כל תוכנית זמינה עם תרומה ממשית לפעילות המשק.
כך למשל, אנו מקדימים בנייתם של מאות כיתות לימוד והחלטנו על תוספת של 500 כיתות נוספות בשווי של 300 מליון ₪; אנו מקדימים השקעות בתחום הסעות המונים ותחבורה ציבורית; אנו מגבירים ההשקעה בשיפור ותחזוקת כבישים; אנו מרחיבים השקעות בתיירות ובהתאם להנחיית ראש הממשלה נבחן האצת פרויקט מיגון שדרות ועוטף עזה ונציגה בפניו – בנוסף הקמנו צוות ייעודי שיפעל להסרת חסמים בפרויקטים נרחבים; הורחב תקציב המדען הראשי, המטפל במקור עוצמתו של המשק הישראלי, והחלטנו להאיץ הקמת מרכז מו”פ בפריפריה שייתן תעסוקה למאות עובדים.
זו תוכנית שתזרים דם חדש בעורקי הפעילות של המשק לשנים הבאות. על פי החישובים שבידנו התוכנית תספק אלפי מקומות עבודה לכלל המגזרים – למהנדס והאדריכלית; רואה החשבון ועורכת הדין; הרתך והמסגר; המורה, המזכירה ופועל הבניין.
בנוסף – נשקיע סכומים נרחבים בעידוד תעסוקה, בהגדלת הביקוש לעבודה ובהון האנושי באמצעות התמקדות בתוכניות להעלאת שיעור ההשתתפות במגזרים שונים; הרחבה של מסלולי התעסוקה וההכשרות המקצועיות. המשבר יוצר הזדמנות לקליטת אלפי עובדים מוכשרים שנפלטים ממקומות עבודתם למקצועות מבוקשים – ואנו נפעל לאתר אותם ולסייע בידם – להיקלט בעתיד כטכנאים, כהנדסאים, כאחיות, ולהכשיר את אלה הטובים שבהם הרואים בכך שליחות, להיכנס למקצוע ההוראה.
המשבר גם יוצר הזדמנות לחזור ולהיסמך על עבודה ישראלית – בסיעוד, בחקלאות, בבניין – ולצמצם את התלות הבעייתית – חברתית וכלכלית – בעובדים הזרים. ההתמודדות עם האתגר בשוק העבודה תלוי בממשלה – אך גם בסקטור העסקי – הפיטורים הם מהלך כואב ואסור שייעשו אם אינם הכרחיים, קליטת עובדים והכשרתם צריכה להיות אתגר לאומי, וצמצום התלות בעובדים זרים חובה חברתית. זו תגובת הנגד הנכונה והחיונית בעת הזו להתמודדות עם פיטורים במשק; זו תגובת הנגד שתאפשר למשק לצאת מהמשבר לתנופת צמיחה.
בנוסף – אנו נותנים מענה ראשון וחשוב לבעיית האשראי שמטרידה את הכלכלה הגלובלית. נקים קרן לעסקים בינוניים ונרחיב הקרן לעסקים קטנים; נעבור לשיטת דיווח על בסיס מזומן ולדיווח דו-חודשי במע”מ– ונקל בכך על תזרים המזומנים של אלפי עוסקים;
נעמיד חבילת סיוע מימונית ליצואנים ונשחרר אשראי משועבד בהיקפים גדולים של אלה שהתקשרו עם הממשלה או כבולים עם ערבויות מכר דירות במנהל מקרקעי ישראל. גם כאן – הממשלה לוקחת על עצמה סיכונים וחשיפות מתוך בטחון בעוצמת המשק – ונוקטת בפעולות שיאפשרו מצאי אשראי נוסף בהיקף משוער של מליארדי שקלים אשר יזרים חמצן לפעילות המשק וייתן אוויר נשימה – חיוני לתקופת משבר – לעשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים. זה מסר חשוב גם לשווקים הפיננסיים – הממשלה לא מתכווצת, גם אתם – נהגו באחריות הנדרשת אך ראו תמיד את טובת המשק.
ההחלטה לצאת למהלך זה עם החשיפות והסיכונים הכרוכים בו, בתוך אי וודאות לגבי האתגרים שהמשבר עוד מציב בפנינו; ועם הידיעה שאכנס עם תוכנית כלכלית למרכז הג’ונגל הפוליטי שחושף ציפורניים ושואף לנגח – לא היתה פשוטה כלל וכלל.
ההחלטה להמשיך במתווה המס –אינה פשוטה ביודעי כי הגירעון בשנת 2009 צפוי לגדול; ההחלטה להיחשף תקציבית למרות היעדר תקציב מאושר אינה פשוטה; גם ההחלטה לגדר את ההוצאה חרף הצרכים והדרישות כדי לשמר מרווח פעולה עתידי – אינה קלה.
לא פשוטה אבל החלטתי – מחובתנו להשיק כאן ועכשיו תוכנית המרצה למשק אחרת נשלם מחיר יקר הרבה יותר – כאזרחים וכממשלות – בעתיד.
אני שומע את הטענות, מאלה שאינם מכירים את התוכנית לפרטיה, על מה שאין בתוכנית – על כך שאינה נותנת מענה מספיק לאתגרי המשק; או אינה מתייחסת לבעיה זו או אחרת. דעתי אחרת: קודם כל – התוכנית תביא להאצת הפעילות במשק ובתקופה הזו – זו התשובה הנכונה. שנית – החבילה הזו אינה סוף פסוק – נדע להוסיף צעדים לפי הצורך ותוך כדי תנועה. זאת ועוד, המשבר בעיצומו – אי הוודאות גדולה – ואנו ערוכים בתוכניות שונות להתמודדות גם עם החרפת המשבר בעתיד. מחובתי לשמר גמישות פעולה לעתיד ולאפשר התמודדות גם בתרחישי קיצון אפשריים.
אני קורא לשותפיי הפוליטיים – גלו אחריות, ואורך רוח. עיזבו את השיקולים הפוליטיים. תמיד אפשר לטעון כנגד כל תוכנית ולצעוק מהפוזיציה, במיוחד כשלא מכירים את התוכנית – אולם, בעת רגישה זו, זהו הימור מסוכן מדיי על גבה של כלכלת ישראל ועל גבם של כלל האזרחים.
לאי אישורה של התוכנית יש מחיר, מחיר כבד. דשדוש בעת הזו יציב אותנו בפני מציאות מסובכת בעתיד. בראש ובראשונה פירושו כניסה למשטר כואב של תקציב חלקי וויתור על הזרמת פעילות בהיקף של מליארדי ₪. לבד מהמסר החמור לשווקים שאין ממשלה וכנסת בישראל, שהפוליטיקה הכריעה ואין כוח להעביר מהלכים,
תהיה בכך בלימה חמורה של המשק וכניסה לתקופה רעה של דרדור מתמשך עד לכינונה של ממשלה חדשה. אני רואה את הפרמטרים המדאיגים – את התכווצות השווקים בעולם, את הפיטורים, את המיתון העולמ
Add Comment