יום העיון (ג’ 4.11.08 בשעה 14.00), לעוסקים בענף החלב ◄ בתצוגה בבית חיים שטורמן, אוסף ייחודי של בעלי החיים שחיו בעמק. סיפור ההתיישבות, הגנה וביטחון, מים וממצאים ארכיאולוגיים. ותערוכות אמני העמק, הקשורות בנושאי המוזיאון, מתחלפות של אומנות ומדע
יום העיון “טיפוח ופוריות פרה גבוהת תנובה” – לזכר ד”ר חיים שטורמן בקיבוץ עין חרוד איחוד
תחת הכותרת: “טיפוח ופוריות פרה גבוהת תנובה”, יקיימו, משפחת שטורמן, בית חיים שטורמן בקיבוץ עין חרוד איחוד, התאחדות מגדלי הבקר וחברת “שיאון” את יום העיון השנתי לזכרו של ד”ר חיים שטורמן, הי”ד. האירוע מיועד לעוסקים בענף החלב, ידון ויעסוק בנושאי טיפוח ופוריות בבקר.
בין שאר הנושאים ביום העיון השנתי: המהפכה הגנטית מאת ד”ר יהודה ולר, המחלקה לגנטיקה, מכון וולקני קזאין בחלב בישראל מאת ד”ר מרינה גיפס, המעבדה המרכזית של התאחדות מגדלי הבקר, בדיקת היריון מוקדמת באמצעות אולטרסאונד – ד”ר אילן וקסמן החקלאית-אגודה לשירותים וטרינריים. קרבה בשארות, מצב קיים ומבט לעתיד, מאת ד”ר יואל זרון, שיאון, ייצור ושיווק החלב בשנים האחרונות ומבט על החומש הקרוב מאת דני נאור, אגף כלכלה, ב”תנובה” ומאזן אנרגטי לאחר ההמלטה ופוריות הפרה, מאת ד”ר עודד ניר, החקלאית-אגודה לשירותים וטרינריים.
כחלק מיום העיון ביום שלישי 4.11.08 בשעה 14.00, תוגש ארוחת ערב. הכניסה לבית חיים שטורמן דרך צומת עין-חרוד מאוחד.
בית חיים שטורמן, נקרא ע”ש ד”ר חיים שטורמן, שכיהן כמנהל המקצועי של “שיאון”, וממוקם בעין חרוד איחוד, המשמש מוזיאון ומכון מחקר מאז שנת 1941. בתצוגה בבית שטורמן אוסף ייחודי של בעלי החיים שחיו בעמק. סיפור ההתיישבות, הגנה וביטחון, מים וממצאים ארכיאולוגיים. תערוכות אמני העמק, הקשורות בנושאי המוזיאון, ותערוכות מתחלפות של אומנות ומדע.
שטורמן, חיים
חיים שטורמן הי”ד, בן מנוחה ואברהם משה. נולד בב’ בטבת תרנ”ב (2.1.1892) בעיירה צ’ברונה שבפלך קייב באוקראינה. בשנת 1906 עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה ביפו, מקום שם למד זמן-מה בגימנסיה “הרצליה”. כשנתייתם מאביו עברה המשפחה לסג’רה וחיים הנער החל למשוך בעול המשפחה והרבה לעבוד בחריש. במרוצת הזמן עברה אמו ל-יבנאל והקימה שם מטבח קטן לפועלים.
גם שם המשיך חיים בעבודה הקשה ועם זאת נרתם גם לשמירה. בגיל 18 הצטרף לארגון “השומר” במושבה חדרה, בה התנסה בכל תלאות השמירה ובעיותיה, התיידד עם חברים לשמירה ועם פועלים בעבודה ונקשר קשרי-נפש עם המושבה, לאדמתה ונופה. בעקבות היתקלות עם רועים ערבים באחד הימים נאסר והיה כלוא תקופת-מה בכלא עכו.
במכתביו מן הכלא ביטא את חיבתו העזה לטבע, לחי לצומח ולאדם באשר הוא אדם. במשך פעילותו ב”השומר” עשה בתל-עדשים, רחובות, מסחה ו-כינרת.
בשנת 1916-17 השתתף חיים במאמצי הישוב להשגת נשק להתגוננות, בעיקר ברחובות ובמאורעות תל חי של שנת 1920 תרם חלקו במשלוח עזרה בתגבורת מצרכים ותחמושת. ב-21.9.1921 היה עם ראשוני העולים על הקרקע ליד מעין חרוד.
הוא התערה היטב בחיי המשק החדש ונבלע ראשו ורובו בהקמת ענפיו השונים כשאשתו עומדת לימינו. כאן, כבכל מקום, ידע לקשור יחסי ידידות וכבוד הדדי עם השכנים הערבים ותכונה זו היא שסייעה לו עמם ברכישת הקרקעות שהוציא לפועל מטעם הקרן הקיימת בגוש חרוד.
במשא ומתן עמם ידע לכבוש את לבם ולעורר את אמונם וגם טרח שיקבלו פיצוים הוגנים. כתב עליו שאול אביגור: “חיים היה אחד היורשים הטהורים ביותר למסורת האבירים הנאצלת של השומר בתקופה זוהרו”. ואילו יוסף פיין, כתב: “כשהנני מעלה בזיכרוני את חיים הנני רואה לפני דמות אדם מושלמת בכל: במחשבה, בהגיון בריא ובשקט. באלו רכש את עולמו המלא…”. בשנים תרפ”ג-תרפ”ו היה חבר המרכז החקלאי. חיים נשא בתפקידים אחראיים בעניינים המשקים ובענייני הביטחון וההגנה של הגוש כולו.
הוא היה ממניחי התיישבות “חומה ומגדל” בעמק בית שאן וברמות יששכר, ושנים רבות היה חבר המועצה החקלאית. בי”ח אלול תרצ”ח (14.9.1938), בדרכו מבית שאן לטירת צבי לקבוע את מקום ישובה של קבוצת מעוז, נהרג חיים בעלות רכבו על מוקש ועימו נפלו גם שניים מחבריו. נקבר בעין-חרוד. הניח אישה, בן ושתי בנות.
בנו משה נפל במלחמת העצמאות על הגנת עמק בית שאן (1948), נכדו חיים נפל בקרב על האי גרין (1969), ונכדו אמיר ברין נפל על גדות תעלת סואץ ב”מלחמת ההתשה” (1970).
לזכרו הוקם “בית חיים שטורמן”, מוזיאון ומכון אזורי למדע וטבע ליד המועצה האזורית הגלבוע. שמו הונצח בספרים “בדרך לוחמים”; “ספר השומר” ובחוברת זיכרון שהוציאה המועצה האזורית גלבוע לזכר השלושה שנפלו בימי “חומה ומגדל”, “גן השלושה” (הסחנה) נקרא על שמם. (על חיים שטורמן מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי “יזכור”, שנערך ע”י משרד הביטחון).
Add Comment