אתמול בצהרי יום חמישי, בחר מר אבנרי, להסיר מן האתר של “תנועת אומץ” את הפרסום כנגד עו”ד שלמה רוזנווסר והרצל קרן ואף פנה גם למערכת עיתון האינטרנט “כאן נעים” באמצעות מזכירתו להסיר אם ניתן את הפרסום שהעביר גם למערכת
נתניה: חברי מועצת העיר, הרצל קרן ועו”ד שלמה רוזנווסר: אריה (אבנרי) שאג ו.. ברח
בעקבות הפרסום באתר “תנועת אומ”ץ” ובאתר “Kan-naim כאן נעים – עיתון האינטרנט של כל המדינה” הגיב אתמול (חמישי) חבר מועצת העיר נתניה עו”ד שלמה רוזנווסר, בזעם לנוכח הפרסום וגם בשל היותו סמוך לבחירות לרשות המקומית בעוד שבוע וחצי 11.11.08, לדבריו בשיחה אתמול בבוקר (חמישי) עם עורך האתר משה נעים; “אין כל ספק שגורמים אינטרסנטים שפעילותנו למניעת שחיתות במועצת העיר נתניה נבהלים מהכוח והאהדה הציבורית לה אנו זוכים בפעילותנו הציבורית ומנסים בכל דרך לפגוע בשמנו הטוב.
מדובר בהשמצות חסרות כל בסיס לשון הרע והוצאת דיבה חמורה ביותר; “לא נהסס להגן על שמנו הטוב בבית המשפט ובכל מקום. אני בניתי את שמי ביושר במשך שנים ולא ייתכן שאדם כמו מר אבנרי, המתיימר להיות לוחם בשחיתות לא יטרח להשיב למכתב תשובה שלי כבר ביולי 2008, לא ביקש הבהרות ובחר לירות ללא כל הבחנה. כתבתי לאבנרי, כי; “אין בידיך, כל קצה של ראיה, לנטען בפרסום הפוגע שהינו שקרי לחלוטין!!!”.
בעקבות כך, פניתי שלשום (ד’) למר אריה אבנרי, במכתב התראה שנשלח אליו אליו צורף מכתבו של מר אריק מימון.
כאמור, מתברר, כי כבר ביום שישי 25 יולי 2008, שיגר עו”ד רוזנווסר שלמה מכתב אל מר אריה אבנרי יו”ר הנהלת אומ”ץ, ובו השיב על פניית עמותת אומ”ץ למר הרצל קרן בעניין אולפן עקיבא (תיק מס’ 250 מספרכם 2008-0355) וכך נכתב; הועבר אלי מכתבכם, למר הרצל קרן חבר מועצת העיר נתניה, עמיתי ל”סיעת למען נתניה” ומכיוון ששמי הוזכר במכתב, ראיתי חובה לעצמי להגיב למכתבכם;
1. ראשית אציין, כי צר לי שגורמים פוליטיים מסיבות ידועות מנסים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, להטיל שמץ של רבב במר הרצל קרן, הידוע במלחמתו העיקשת למינהל תקין והתנהגות ציבורית ראויה.
2. בכתבה שפורסמה לפני מספר חודשים בערוץ השני, התראיין מר הרצל קרן כנגד יושב ראש ועדת המשנה לתכנון ובניה בנתניה. בעקבותיה, אף הוגשה על ידכם תלונה למשטרת ישראל כנגד יושב ראש ועדת המשנה לתכנון ובניה נתניה.
3. נראה לי, כי הפניה דכאן אליכם, מהווה אך ניסיון “למשקל נגד”, בעקבות הדברים החמורים שנחשפו בכתבה, תוך שימוש בפרוטוקול שאנו לא ראינו מעולם, ואשר נרשם לפני כשנתיים ומחצה. תלונה מופרכת כנגד איש אמיץ כהרצל קרן הידוע במלחמתו בשחיתו ובמנהל שאינו תקין הינה מגוחכת.
4. לגופו של עניין. מר הרצל קרן ניהל מאבק רב שנים (כתשע שנים), כנגד אישורה של תוכנית בניה בנתניה, הידועה כ”עיר ימים”. התוכנית שאושרה בזמנו בועדות התכנון, גזרה למעשה כליה, על שמורת אירוס הארגמן בנתניה וצמצמה את שטח השמורה לכדי כ-70 דונם.
5. מר הרצל קרן, הגיש כנגד ועדות התכנון, עתירה מנהלית (עת”מ 69/97), תוך שהינו לוקח על עצמו סיכונים כספיים אישיים והכול, מתוך מטרה ציבורית להצלת הריאות הירוקות של העיר נתניה. העתירה נדחתה, על ידי בית המשפט המחוזי והוגש ערעור לבית המשפט העליון. בשלב זה הצטרפתי לתיק כעו”ד מייצג, יחד עם הלשכה המשפטית של אדם טבע ודין.
6. בית המשפט העליון, קיבל למעשה את טענות הערעור, שכללו בין היתר טיעונים לאישור בניה למגורים על שטח תמ”א 13, המיועדת לתיירות ונופש ועוד. התיק הוחזר לדיון בבית המשפט המחוזי בתל – אביב לדיון בפני כב’ הנשיא אורי גורן והוגשה עתירה מנהלית מתוקנת.
7. או אז בראשית 2002, החל משא ומתן לפשרה עם בעלי הזכויות במקרקעין קרי, מינהל מקרקעי ישראל, החברה לפיתוח קרית נורדאו בע”מ (מיסודם של שיכון עובדים בע”מ ואזורים בע”מ). מהלך המו”מ שידע עליות ומורדות הבשיל כדי הסכם פשרה (בראשית 2003), שקיבל תוקף של פסק דין.
8. נשיא בית המשפט המחוזי כב’ השופט אורי גורן , שיבח במילים חמות את העותר מר הרצל קרן, ופתח את פסק דינו במילים אלה; “עתירה זו החלה ביזמתו של מר הרצל קרן, ומטרתו העיקרית הייתה לשמור על אתר הטבע היפה המוכר כשמורת האירוסים. ואכן מטרה זו הוגשמה במלואה ויש לברך את העותר על יוזמתו ודבקותו במטרה חשובה זו”.
אריה אבנרי, יו”ר הנהלת אומ”ץ
9. במסגרת הסכם הפשרה, נאלצו החברות היזמיות לוותר על מאות יחידות דיור, שמורת האירוסים גדלה לשטח של מאות דונמים במקום 70 דונם בתוכנית המקורית, הובטחו הסדרי תחבורה ועוד פרטים נוספים.
10. אחד הויתורים הכואבים, שנאלצו החברות היזמיות לוותר עליו הינו שטח המיועד לבניית כ- 420 יחידות דיור למגורים בשטח של כ- 70 מ”ר כל יחידה, שהיה מיועד להיבנות בשטח שהינו ממש “על הים”. מובן כי ערכו של שטח על הים לבניית כ- 420 יחידות דיור הינו שטח רב ערך. שטח זה היה כלול במתחם עליו חלה תמ”א 13 (לחופי הים התיכון), המייעדת את השטח לתיירות ונופש בלבד.
11. מכיוון ששינויה של התוכנית נעשה בדרך של פסק דין, כל שינוי בהסכם הפשרה לאחר מכן, דרש את הסכמתם של כל הצדדים לפסק הדין. כך פנו מפעם לפעם, בעלי זכויות במקרקעין אם לצורך הקמת משרד מכירות או לצורך אחר. גם עיריית נתניה פנתה בעבר אל הרצל קרן, לקבלת הסכמתו לצורך שינוי מגרש למסוף תחבורה במתחם שטח עיר ימים. (לא שמענו שהסכמתו לכך היוותה “קידום” תוכנית של העירייה).
12. בתחילת שנת 2006, פנתה חב’ שיכון עובדים בבקשה, שמר הרצל קרן יסכים “להשבת” 420 יחידות הדיור המפורטות לעיל, ש”נתאיינו” במסגרת הסכם הפשרה. מר הרצל קרן השיב, כי יסכים לשקול את מתן הסכמתו לשינוי הסכם הפשרה, תוך שקילת כל ההשלכות התכנוניות ביחד עם הועדה המקומית לתכנון ובניה, תוך מתן הדגש להשלכות התחבורתיות, וזאת עקב עומסי התנועה מהם סובלים תושבי רמת פולג נתניה.
13. נתקיימו דיונים מספר במקומות שונים, בהם השתתפו בין היתר נציגי החברות היזמיות, נציגי עיריית נתניה כולל מהנדס העירייה פול ויטל. אחת הפגישות או יותר, התקיימה גם במשרדו של מהנדס העירייה מר פול ויטל.
14. כאמור קויימו מספר ישיבות וסוכם על המשך הדיון בצוות מצומצם ולא בצוות שמנה עד אז למעלה מ- 10 משתתפים והקשה על הדיון.
15. כפי שעיריית נתניה, שיכון עובדים ובעלי זכויות אחרים פנו מפעם לפעם למר הרצל קרן, לשמוע דעתו ולקבל הסכמתו לעניינים הקשורים להסכם הפשרה, בתוכנית “עיר ימים”, פנה באותה תקופה גם יזם בשם אריק מימון, שהציג עצמו כרוכש זכויות מתחם החוף הירוק ואולפן עקיבא. הלה ביקש לבדוק שינוי חלק מהשטח לבניית יחידות מגורים.
16. כאן המקום לציין, כי ככל הידוע לי וכך גם אישר באזני מר הרצל קרן, קודם לכן לא הייתה היכרות בין מר הרצל קרן (ו/או ביני), עם היזם אריק מימון.
17. עוד יש לציין, כי מעולם לא יוצג על ידי ו/או על ידי משרדי היזם אריק מימון ו/או חברה מהחברות בו יש לו מניות. מעולם לא ניתן לי יפוי כוח ו/או הרשאה לקידום ענייניו. כמו כן, איני מייצג אותו ו/או את אחת מחברותיו עתה, כפי שלא ייצגתי ו/או “קדמתי” את ענייניו בעבר כנטען במכתבכם.
18. כך שהנטען במכתבכם, על “תוכנית” שמר הרצל קרן מקדם ביחד עמי אינה נכונה והינה שקרית בעליל. אודה לכם אם תבקשו אסמכתאות בכתב, על מנת לתבוע את הדין ממפזרי ידיעות השווא.
19. פנייתו של היזם אריק מימון, נעשתה כפי שיזמים אחרים כולל עיריית נתניה, פנתה למר הרצל קרן בהיותו עותר בתוכנית “עיר ימים”.
20. לעו
Add Comment