כלב אחד מקבל זריקת אטרופין ומתאושש, והשני, שלא קיבל את הזריקה, גוסס עד למותו. הגסיסה כוללת אובדן שיווי משקל, התכווצויות באיברי הגוף השונים, הפרשות בלתי רצוניות ולבסוף – מוות מחנק.
קורבנות המלחמה הבאה מתים – עכשיו!
מאל-קאעידה, לצה”ל. באמצע אוגוסט, השיגה רשת CNN באפגניסטן קלטות וידאו של ארגון אל קאעידה, המציגות את פעילי הארגון מנסים השפעת נשק כימי על כלבים. הצילומים עוררו זעזוע בישראל ובארצות-הברית בשל אכזריותם (וכן בשל הידיעה על יכולת הלוחמה הכימית של הארגון).
חשיפת הצילומים במערב נערכה מתוך הנחה, שהם יראו את פני האויב במלוא כיעורם, אולם למעשה הם מעידים על צבאות המערב יותר משהם מעידים על אל קאעידה. תמונות דומות מוכרות היטב גם לחיילי צה”ל, מסרטוני הדרכה צבאיים.
בארצות-הברית נערכים ניסויים צבאיים בהיקף עצום, בכ-320 אלף חיות מדי שנה. בעקבות החשיפה, יצא הארגון האמריקאי לזכויות בעלי-חיים, PETA במסע הסברה, הכולל הצגת קטע מסרט הדרכה של צה”ל מ-1977, על חומרי לחימה כימיים.
בסרט מזריקים לשני כלבים חומר לשיתוק עצבים. כלב אחד מקבל זריקת אטרופין ומתאושש, והשני, שלא קיבל את הזריקה, גוסס עד למותו. הגסיסה כוללת אובדן שיווי משקל, התכווצויות באיברי הגוף השונים, הפרשות בלתי רצוניות ולבסוף – מוות מחנק.
פיצוץ חזירים. מידע על ניסויים בבעלי-חיים הנערכים בצה”ל כמעט שאינו דולף החוצה. על הניסויים במערכת הביטחון מפקח לכאורה וטרינר, אשר אינו חייב דיווח לגורמים חיצוניים. במרץ 2000 פרסם רונן ברגמן בעיתון הארץ תחקיר על ניסויים בצה”ל, שכלל, בין השאר, ראיונות עם חיילים.
אחד הניסויים שתוארו נערך ב23 בינואר 1991, שבוע אחרי תחילת מלחמת המפרץ. היה זה ניסוי בעשרות חזירים, שמטרתו לבדוק מה קורה ליצורים חיים כתוצאה מפיצוץ. ברגמן מצטט את אחד החיילים:
“לקחנו שישה או שבעה חזירים מהרכב והכנסנו אותם לתוך אחד הקרוואנים. אני הכנתי את המטען ופוצצתי אותו.
“מה שקרה אחר כך חוזר אלי בסיוטים. למרות שהיינו במרחק גדול ממקום הפיצוץ יכולנו מיד לשמוע צרחות מזוויעות מתוך הקרוואן. כשפתחנו את הדלת שלו היה קשה להביט פנימה. החזירים שכבו שם ובכו וצרחו. היה ברור שההדף פוצץ אותם מבפנים והזכוכיות שהותזו מהחלונות שהתנפצו, חתכו אותם מבחוץ.
כל הקירות היו מלאים דם, שתן וצואה של החזירים הכפותים. הם הביטו בנו בעיניים קרועות לרווחה שהבעתה נשקפה מהם. האנשים בחלוקים הלבנים, שהגיעו ממכון מסוים, עברו חזיר חזיר, בדקו מקרוב את הפציעות שלו, סימנו אותן וצילמו.
“רוב המשתתפים בניסוי היו מזועזעים, כולל הקצינים הבכירים. הקרוואן היה כל-כך מטונף ומסריח, שהיה ברור שקשה מאוד להמשיך לעבוד ככה. הוחלט להכניס את החזירים הבאים לתוך שקיות ניילון גדולות ולהשכיב אותם בתוך הקרוואנים. זה נתן לכולם תחושה קצת יותר סטרילית. את החזירים הפצועים אספו והעבירו כמות שהם, מייללים ומדממים, לבדיקות באותו מכון.”
המכון הביולוגי. המכון הביולוגי בנס-ציונה הוא מוסד מרכזי של מערכת הביטחון, העושה שימוש תכוף במיוחד בבעלי-חיים. מידע מבחוץ על הנעשה במכון ניתן להשיג כשמדובר בהובלת חיות מחו”ל: ב-1999 יובאו למכון הביולוגי 70 בבונים, ובשנת 2000 יובאו 36 בבונים. הבבונים ניצודו בטבע, בקניה.
קורסי טראומה (Advanced Trauma Life Support), הכוללים ניתוחים בכלבים
מידע זה מופיע ברשומות משרד החקלאות בקניה. אולם הרוב המכריע של חיות שבהן נערכים הניסויים נולדו במכלאות בישראל, ולכן אין לגביהן כמעט כל מידע. בפרסומי המכון מצוין שהוא מבצע “בדיקות אלימות” לווירוסים ולחיידקים על מגוון של בעלי-חיים. קיים מידע, כי במכון נעשה שימוש ביונים, כלבים, עכברים, קופים, חולדות, קרפדות וחזירי-ים.
בכמה ניסויים, נחשפו בעלי-חיים במשך שניות אחדות לטמפרטורות גבוהות במיוחד (350 מעלות) ולאחר שנכוו הודבקו במחלות זיהומיות שונות – כדי לבדוק השפעת חום על קצב ההדבקה והתחלואה. במקרה אחר נבדקה השפעה של קרני לייזר על קרפדות וקופים.
חיות אחרות נחשפו לגזים מסוגים שונים וכלבים הודבקו בכלבת. יש לציין, שניסויים קשים נערכים גם במוסדות אחרים של מערכת הביטחון, כגון המכון לרפואה ימית של חיל הים (בחיפה), שם נבדקים התנאים התת-ימיים שבהם יכולים לשרוד בני-אדם. בעשרים השנים האחרונות ערך מכון זה אלפי ניסויים בבעלי-חיים, שבהם השתמש באלפי חולדות ובמאות חזירים.
ביטחון ככיסוי למסחר. לחלק מן הניסויים אשר נערכים במכון הביולוגי בנס-ציונה אין כל קשר לצרכים צבאיים. מדווח העיתונאי רונן ברגמן:
“עם השנים החל המכון הביולוגי לפעול כעסק כלכלי לכל דבר והחל להציע שירותי מחקר שונים לחברות מסחריות, בין השאר ניסויים בבעלי-חיים. במצב התמוה שנוצר, הייתה למכון, שאינו כפוף לשום פיקוח אמיתי, עמדת יתרון על מתחריו בישראל ובחו”ל, הכפופים לחוקים ותקנות שונים.
איש מערכת הביטחון לשעבר הבקי בתחום אומר: ’בעצם הם ניצלו את החשיכה האופפת אותם לא רק לטובת פיתוח אמצעי הגנה מפני נשק כימי, אלא גם לצרכים מסחריים גרידא’.
“בראותו, כי טוב, הקים המכון חברה מסחרית לעריכתם של ניסויים בבעלי-חיים. בראש החברה ICTS, הועמד אחד מבכירי המכון, ד”ר ג’. כעבור זמן פורקה החברה ואוחדה רשמית עם המכון… המכון הקים חברות בנות אחרות, שבהן שורר אותו מצב: סודיות מוחלטת, פיקוח רופף והיענות להזמנות חיצוניות שהקשר בינן לבין ביטחון קלוש ביותר. אחת מהן היא החברה הישראלית לחקר מדעי החיים בע”מ, שבסעיף העיסוק שלה אצל רשם החברות כתוב: ’לעסוק בחקר הרעלים’.”
פרופ’ לוי, מהמכון הביולוגי מסר בכנס שנערך באוניברסיטת תל-אביב, לפני מספר חודשים, כי במכון, יש “חוות גידול” לחזירים קטנים במיוחד. במכון גם עורכים ניסויים בהשתלת איברים, שאין להם, כמובן, כל רלוואנטיות לענייני צבא.
טראומה. תחום אחר שבו נערכת פגיעה שיטתית בבעלי-חיים בצה”ל הוא במסגרת קורסי טראומה (Advanced Trauma Life Support), הכוללים ניתוחים בכלבים. העיתונאי ברגמן, מצטט עדות של מדריכה בקורס רופאים בבה”ד 10:
“התרגולים מתבצעים בבניין החדש של הבה”ד, בחדרים שנבנו במיוחד לצורך כך, עם שולחנות המותאמים לגודל כלב ומאפשרים קשירת הכלבים על הגב, פשוקי רגליים. כדי שהרופאים לא יגלו חיבה לכלבים, מביאים אותם בשנים האחרונות ישירות מהטכניון בחיפה, כשהם כבר מורדמים, או לפחות אמורים להיות, ובטנם מגולחת… הכלבים היו מגיעים במצב מזעזע, מלאים קרציות ופשפשים ובדרך כלל במצב של תת-תזונה.
“במקרים רבים, ההרדמה שניתנה בחיפה החלה לפוג עד שהכלב הגיע לבה”ד 10. לפעמים הוא היה מתעורר בצרחות איומות תוך כדי הניתוח, ופוקח את עיניו כדי לגלות את עצמו כפות ופתוח חזה על שולחן הניתוחים. וטרינר, שהיה צריך להיות במקום, כדי לחדש את ההרדמה, לא תמיד נמצא. פעם אחת רופא התקרב לכלב כדי להתחיל בניתוח והכלב בדיוק התעורר וליקק לו את היד. אני לא הייתי יכולה לעמוד בצריחות האלה והייתי בורחת מהחדר…”
* הכתבה באדיבות אנונימוס
Add Comment