מחקר חדש מעלה, כי סטטינים מפחיתים סיכון למחלה זאת ועוד בסיכום שנתי של התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד בישראל שיזמה האגודה למלחמה בסרטן, מעלה, כי קיימת עליה בשיעור הנבדקות, צמצום פערים בין מגזרים ועליה בשיעור הגילוי המוקדם
סרטן שד: מחקר חדש מעלה כי סטטינים מפחיתים סיכון למחלה
ד”ר מיכה ברחנא, מנהל רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות הציג את המגמות בתחלואה ב-20 השנים האחרונות. “באוכלוסיה היהודית בישראל שיעורי התחלואה בכלל המחלות הממאירות עלו בצורה מתונה מתחילת שנות התשעים ובמהלכן נשארו שיעורי התחלואה יציבים. משנת 2002 נצפתה מגמת ירידה עקבית בשיעורי התחלואה בסך המחלות הממאירות בנשים. בגברים המשיכה העלייה המתונה בשיעורי התחלואה עד שנת 2004, לאחריה המגמה הפכה לירידה בתחלואה. מגמה זו של ירידה בשיעורי התחלואה מובלת בעיקר על ידי הירידה שנצפתה בסרטן השד בנשים, בסרטן המעי הגס בשני המינים ובירידה בשיעורי התחלואה בסרטן הגרון והריאה”, מסביר ד”ר ברחנא.
◄ סטטינים מפחיתים סיכון למחלת סרטן שד
סטטינים, הפחיתו את הסיכון לחלות בסרטן שד ב-25% – כך עולה מתוצאות מחקר צוות חוקרים בראשות פרופ’ גד רנרט; “מדובר בהפחתה משמעותית ביותר, זהו מחקר ראשוני שתוצאותיו מצביעות על הצורך בביצוע מחקרים נוספים שיבדקו יתרונות אפשריים נוספים של הסטטינים”.
סטטינים, הוכחו בעבר כמסייעים להפחתת הסיכון לסוגים שונים של סרטן, כגון: סרטן הערמונית, סרטן ריאות ו-סרטן המעי הגס. אולם לא נמצא מידע על הקשר בין נטילת סטטינים לסרטן השד. החוקרים בראשות פרופ’ גד רנרט, בדקו קשר זה.
לצורך כך, נבדקו נתונים מ-2,252 מקרים של סרטן השד, שאובחנו באזור הצפון בישראל בין השנים 2002 ל-2007, כשאוכלוסיית הביקורת כללה 2,252 נשים מהאוכלוסייה הכללית, בהתאמה לגיל, מין ומוצא המתאימים למחקר.
המקרים שהשתתפו במחקר, נבדקו על פי היסטוריה של המחקר, בדיקות לגילוי מוקדם, ביצוע פעולות גופנית, שימוש בתרופות ותזונה. דגימת דם נלקחה מהנבדקים. הנבדקים נשאלו אם נטלו תרופות סטטינים במשך 5 שנים לפחות. 781 (17.3%) מכלל הנבדקים במחקר נטלו סטטינים.
◄ קיימת עליה בשיעור הנבדקות, צמצום פערים בין מגזרים ועליה בשיעור הגילוי המוקדם
פרופ’ גד רנרט, מנהל התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, מסביר, כי; “התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד בישראל, מופקדת על ניטור כל הפעילות בתחום בדיקות השד בארץ החל בבדיקות האבחון הרדיולוגיות בכלל האוכלוסייה הישראלית, דרך הפעולות הכירורגיות, האבחון הפתולוגי ועד לניטור הכניסה למכונים האונקולוגיים של נשים שאובחנו עם ממאירות. מכלל 61 מכוני ממוגרפיה הפועלים בישראל, מנוטרים 51 מכונים ע”י התוכנית המבצעים כ- 84% מכלל צילומי השד בישראל”.
בדיקת שד: גילוי מוקדם אמיתי מעלה בהרבה הסיכוי להחלמה מלאה
ממשיך פרופ’ רנרט; מאז הפעלת התוכנית ועד היום, נוטרו ע”י התוכנית כ- 3.6 מיליון בדיקות הדמיית שד בכ- 1.2 מליון נשים שונות, מתוכן 38,000 בדיקות בניידת הממוגרפיה. בשנת 2007 זוהו 381,000 בדיקות ממוגרפיה (מהן 257,000 למטרת סריקה – 71%), עובדה המייצגת המשך עליה מתמיד בשיעור הנשים המבצעות את הבדיקות. המדיניות הרשמית בישראל לבדיקות גילוי סרטן השד ממליצה לכל אישה בגיל 50-74 להיבדק בבדיקת ממוגרפיה באופן שגרתי אחת לשנתיים.
להערכת התוכנית כ-75% מהנשים בישראל בגילאים 50-74 ביצעו את הבדיקה בשנתיים האחרונות וכ- 54% מהנשים בקבוצת היעד ביצעו את הבדיקה לפחות פעמיים בארבע השנים האחרונות. פערים בהיענות לסריקה שזוהו בעבר בין תת אוכלוסיות בישראל צומצמו ושיעורי ההיענות הנוכחיים באוכלוסיות העולים, החרדים, הלא יהודים נמוכים רק בכ- 5% משיעורי ההיענות ביהודים הותיקים.
שיעור גילוי הממאירויות בנשים הנסרקות בגיל היעד היה 5.6 גידולים לכל 1,000 נשים נסרקות. שיעור זה עומד היטב ביעד הלאומי שנקבע על פי שיעור ההארעות הצפוי של סרטן השד בישראל. משמעות הדבר היא שבדיקת הממוגרפיה מגלה גידולים ברגישות הנדרשת.
מכלל הנסרקות בגיל היעד לבדיקה הומלצו בדיקות נוספות (הגדלות, צילומים מכוונים, בדיקות אולטראסאונד, בדיקות אבחון פולשניות) ב- 11%. שיעור זה שנמצא בעליה מתמדת, גבוה משיעור היעד הלאומי ויכול לבטא, בין השאר, דפוסים של רפואה מתגוננת החודרת יותר ויותר לעשייה הרפואית בישראל. לבדיקות נוספות בעודף יכולות להיות השלכות פסיכולוגיות שליליות על הנשים הנבדקות”.
משנת 2002 נצפתה מגמת ירידה עקבית בשיעורי התחלואה בסך המחלות הממאירות בנשים
לדברי פרופ’ רנרט; “מטרה עיקרית של תוכנית הסריקה, בנוסף לגילוי מספר גדול ככל האפשר של גידולים תוך נזק מינימלי לנשים, כוללת גם גילוי המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר. גילוי מוקדם אמיתי מעלה בהרבה את הסיכוי להחלמה מלאה מהמחלה ומקטין לעיתים את משך ועוצמת הטיפולים הנדרשים. בכלל הנשים שהתגלו דרך תוכנית הסריקה זוהו 21% מהגידולים בשלב לא פולשני ועוד 41% בשלב ראשון.
התפלגות זו טובה מהתפלגות שלב המחלה בכלל החולות בסרטן השד בישראל. בקרב הנשים שנסרקו בממוגרפיה בצורה חוזרת, שאצלן אנו מצפים לראות את מירב התועלת של תוכנית סריקה, התגלו 70% מ- 700 הגידולים בשלבים DCIS ושלב ראשון (stage I) שבהם ההסתברות לריפוי מלא גבוהה מ- 90%.
בשנים האחרונות התגבר השימוש בבדיקת MRI שד לגילוי סרטן השד. בדיקה זו משמשת לגילוי מוקדם בעיקר בנשים שהן נשאיות של תקלות גנטיות (מוטציות) בגנים BRCA1, BRCA2 ושאצלן יש לבדיקת הממוגרפיה ערך מוגבל מאד. התוכנית הלאומית מתחילה כעת לנטר גם את פעילות ה- MRI בישראל.
מאגרי המידע של התוכנית הלאומית מאפשרים כיום ביתר קלות לזהות דיווח של סיפור משפחתי אצל הנשים הנבדקות ומאפשרים לצוות התוכנית לפנות לרופאים הראשוניים ולהתריע על מצב של סיכון יתר במטופלותיהם” – קובע פרופ’ רנרט, מנהל התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד.
Add Comment