תנועת הקיבוץ הדתי ערכה כנס הערכות להשפעות המשבר הכלכלי על המגזר הקיבוצי

פרופ’ זילברפרב; ישראל תיכנס להאטה כלכלית ◄ 40% מהתוצר של מדינת ישראל הולך ליצוא ובוודאי שהאטה בעולם תשפיע עלינו… שנה קשה להיי-טק ◄ החוב החיצוני נטו של ישראל – מינוס 4%! במילים אחרות, העולם חייב לנו יותר ממה שאנו חייבים לו

תנועת הקיבוץ הדתי ערכה כנס הערכות להשפעות המשבר הכלכלי על המגזר הקיבוצי

תנועת הקיבוץ הדתי ערכה כנס הערכות להשפעות האפשריות של המשבר הכלכלי על הקיבוצים ומפעלי התעשייה הקיבוצית. בכנס, שנערך בקיבוץ בארות יצחק, השתתפו 120 נציגי קיבוצים ומפעלים, ונשאו בו דברים מנכ”ל משרד האוצר לשעבר, פרופ’ בן ציון זילברפרב, יו”ר איגוד התעשייה הקיבוצית, יונתן מלמד, פרופ’ אברהם פולובין מאוניברסיטת בר אילן, ד”ר איתי גלילי מהבנק הבינלאומי ואישים נוספים.

עקיבא פלק מנהל אגף המשק בקיבוץ הדתי, מיוזמי הכנס, אמר שמדינת ישראל על כל מרכיביה הכלכליים לא תוכל להתחמק מהשפעות המשבר העולמי הפיננסי, והשאלה היא רק המינון ומשך הזמן של ההשפעה. בימים אלו עורכים הקיבוצים את התכנון לשנת 2009 ומטרת הכנס היתה להזין את מקבלי ההחלטות במידע והערכות על ההשפעות הצפויות, שיסייעו להם בקביעת המדיניות ותקציבי הפעילות לשנה הבאה.

לדבריו “הקיבוץ הדתי הוכיח חוסן במשברים שהיו בעבר ובעזרת לכידות והערכות נכונה יעברו הקיבוצים גם את המשבר הנוכחי” – סיכם פלק.

פרופ’ בן-ציון זילברפרב, מנכ”ל משרד האוצר לשעבר, אמר ש- 40% מהתוצר של מדינת ישראל הולך ליצוא ובוודאי שהאטה בעולם תשפיע עלינו. מי זוכר כיום שרק לפני כחודש האוצר חשש מהתגברות הלחצים האינפלציוניים, אבל כעת המגמה התהפכה. הוא ציין שב-5 השנים האחרונות עלה התוצר בכל שנה ביותר מ- 3%, ולכן כלכלת ישראל נכנסת למשבר מתוך איתנות כלכלית.

אחוז האבטלה ירד משיא של 10.7% במיתון 2001, ל- 5.9% ברבעון השני של 2008; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בעלייה מתמדת; אחוז הגרעון ירד והחוב הציבורי פחת: ב- 1986 הוא היה 158% מהתוצר, וב- 2007 – 80% מהתוצר.

פרופ’ זילברפרב; “הקיצוץ בקצבאות הילדים אכזרי”

הוא ציין שהחוב החיצוני נטו של מדינת ישראל – מינוס 4%! במילים אחרות, העולם חייב לנו יותר ממה שאנו חייבים לו. בשורה התחתונה, כלכלת ישראל בשנים האחרונות היא בריאה מאד, ומנוהלת בצורה אחראית מאד.

עם זאת, ציין פרופ’ זילברפרב את הסכנות המרכזיות שבמשבר: המשק הישראלי חשוף מאד לנעשה בעולם. היבוא והיצוא ביחד מהווים כ- 90% מהתוצר. כאשר המשק האמריקאי והאירופי נכנס ל-האטה ו-מיתון – זה חייב להשפיע על כל הסחר העולמי, ואין ספק שמדינת ישראל תיכנס להאטה כלכלית.

הוא צופה שנה קשה ל-היי-טק, ללא השקעות זרות, וירידה ב-תיירות חוץ לאחר שנת שיא ב- 2008. צריך לזכור שחלק גדול מהמשבר הוא פסיכולוגי בשל אובדן האמון במערכת הפיננסית, ובנק ישראל עובד נכון מאוד מהבחינה הזו.

יונתן מלמד יו”ר איגוד התעשייה הקיבוצית, אמר שלמשבר העולמי, יש קווי דמיון למשבר הקיבוצים בשנות השמונים, ובמרכזו צריכה מעבר ליכולת הכלכלית.

לדבריו, 7 השנים האחרונות שהסתיימו לקראת סוף שנת 2007 היו שנים של צמיחה ושגשוג ב-תעשייה הקיבוצית ובתעשייה בישראל: קצב הצמיחה, רווחיות החברות והגידול ביצוא היו בהחלט מרשימים. הנתונים החיוביים קשורים לחגיגה בכלכלה העולמית כתוצאה בין היתר מהפיתוח המואץ ב-סין סביב ההכנות למשקים האולימפיים והצמיחה בהודו – שתי הענקיות עם משקלן הסגולי העצום. לכולם הייתה אשליה שהגרפים ימשיכו וימריאו באותו קצב.

יונתן מלמד

עבור התעשייה המשבר החל כבר לקראת סוף שנת 2007 עם עצירה משמעותית בשווקי היצוא של התעשייה הישראלית וירידת הדולר, אליה הצטרפו גם הלירה שטרלינג וכעת האירו. חלק מההשפעה האמיתית טושטשה בשל כללי הנהלת החשבונות החדשים שאפשרו חופש משחק מסוים בדו”חות הכספיים.

מלמד, המליץ לקיבוצים ולמפעלים לנקוט במספר פעולות חשובות: להקטין הוצאות – תמיד יש היכן לחסוך; לבחון פעם נוספת את תוכניות ההשקעות; לבצע הגנות על מטבעות התקבולים של העסק מול השקל; לשמור על “כרית מזומנים” כרזרבה. אם יש מזומנים לסמנם ככרית, אם אין – לגייס הלוואה לזמן ארוך ולשמור על מזומנים נזילים.

לעצור את משיכת הדיבידנדים מהחברות ולשמור על הון נזיל. מלמד הוסיף שכדאי לפקח מקרוב על מערך הגביה מלקוחות, קיימת סכנה של נפילת עסקים ואפקט הדומינו. יש לתת תשומת לב לאיתותים אדומים מהשוק כמו התנהגות לקוחות, יציבות בנקים ועוד. כדאי להרחיב את שיתופי פעולה לניצול הגודל והקטנת הסיכונים. בצד ההשפעות הקשות על המשבר הוא יוצר בצידו הזדמנויות שכדאי להיות ערים להם ולדעת לנצל אותם”.

ד”ר איתי גלילי, מנהל המרכז לבנקאות פרטית ב-בנק הבינלאומי, הדגים את הפסיכולוגיה בהשקעות, באומרו שמחקרים הוכיחו שהציבור נוטה “לברוח” תוך 80 יום בממוצע מאחזקות פיננסיות כאשר הן מרוויחות, ולעומת זאת להמשיך ולהחזיק מניות מפסידות בממוצע 155 יום. גם הנהלות ממשיכות להשקיע כאשר יש הפסד, מתוך תקווה שהגלגל יתהפך, אבל לרוב קורה ההיפך מהציפיות. 61% ממשיכים להשקיע מתוך הפסד, ורק 39% מתוך רווח.

ד”ר איתי גלילי

פרופ’ אברהם פולובין מאוניברסיטת בר אילן, חבר קיבוץ בארות יצחק, ניתח את מצבם הכלכלי של הקיבוצים ואמר שהבעיה המרכזית בקיבוצים שהם אינם יכולים לספק עבודה רווחית לאחוז גבוה יחסית מהחברים המבוגרים והצעירים. מן המחקר, התברר שהריבית הגבוהה והחוב הענק לא היו הגורמים המרכזיים לצורך ב”הסדר הקיבוצים”, אלא התוצר הנמוך לנפש.

הצריכה הייתה דומה למקובל באותה שעה בחברה הישראלית, אבל ההכנסה היתה פחות מהמקובל במדינה. יש קיבוצים שרק 30% מרמת חייהם ממומנת ע”י הכנסה מעבודה ישירה של החברים, כאשר השאר מקורה בתאגידים שמחזיק הקיבוץ, ורמת הסיכון של מקור הכנסה זה הוא גבוה. מחקרים הוכיחו שככל שהקיבוץ יותר שיתופי כך הוא נוטה לקחת על עצמו יותר סיכונים, ובמשקים המופרטים יורדת רמת הסיכון”.

פרופ’ פולובין אמר שעל הקיבוצים בעת משבר לשתף כמה שיותר חברים בתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות. הורדה משמעותית של רמת החיים אין לה משמעות זהה מבחינה כלכלית, והיא פועלת רע מבחינה פסיכולוגית. צרי

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח