הפגנת מחאה תיערך ביום שני, ב-16:00 בשוק הכרמל ◄ מנהג הכפרות אינו מצוּוֶה בתורה או בתלמוד וראשית ההתנגדות לטקס אכזרי זה לא עלתה מהעולם החילוני. כמה מחשובי הפוסקים בכל הזמנים ראו במנהג הכפרות מעשה פסול, הגורם צער בעלי-חיים ללא כל הצדקה
עמותת אנונימוס: מנהג הכפרות – אכזריות מיותרת
עמותת אנונימוס מוחה על אכזריות מנהג הכפרות ומצטרפת להמלצת רבנים להעדיף “פדיון כפרות” על פני שחיטה. הפגנת מחאה תיערך ביום שני, בשעה 16:00 בשוק הכרמל, בסמוך לאזור שחיטת התרנגולות לצורך כפרות. בנסיון לצמצם את השימוש האכזרי בתרנגולים למנהג הכפרות פעלו בימים האחרונים עשרות פעילי אנונימוס ברחבי הארץ והפיצו בבתי כנסת אלפי עלונים וכרזות תחת הכותרות “הצלת נפשות, ולא נפש תחת נפש” ו”היהדות – דת של חמלה ולא של אכזריות”.
בכרזות ובעלונים צוטטו רבים מחשובי פוסקי ההלכה בכל הזמנים שהתנגדו בחריפות למנהג הכפרות, הן בשל צער בעלי-חיים הכרוך בו, והן בשל העובדה שהמנהג נראה בעיניהם כעבודת אלילים. הכרזות נחתמו בבקשה מן המתפללים להעדיף מתן צדקה לנזקקים -“פדיון כפרות”- על פני פגיעה מיותרת בעופות.
התאכזרות מיותרת. מנהג הכפרות משמעותו גרימת סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. טקס הכפרות עצמו כולל החזקת התרנגול ברגליו או בכנפיו, טלטולו סביב הראש ושחיטתו. אולם במסגרת מנהג הכפרות עובר על העופות סבל נוסף עם הובלתם לשווקים, החזקתם במשך שעות ואף ימים בכלובים דחוסים, כשהם ממתינים ללא כל מים או מזון, ולבסוף- שחיטתם. תרנגולים שלא נעשה בהם שימוש נמצאו לאחר הטקס נטושים, גוועים בכלוביהם.
התנגדות הלכתית למנהג הכפרות. מנהג הכפרות אינו מצוּוֶה בתורה או בתלמוד וראשית ההתנגדות לטקס אכזרי זה לא עלתה מהעולם החילוני. כמה מחשובי הפוסקים בכל הזמנים ראו במנהג הכפרות מעשה פסול, הגורם צער בעלי-חיים ללא כל הצדקה: כך, למשל, ר’ יוסף קארו, הרשב”א, הרמב”ן ואחרים.
קובע ר’ יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, החלטית: “מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג”.
“צדק לתרנגולות- צדקה לכפרות”
לעומת שחיטת התרנגולים קיים מנהג של שימוש בכסף ונתינתו כצדקה לעניים
מבין הפוסקים בני דורנו שהתנגדו למנהג הכפרות בתרנגולים ניתן להזכיר את הרב חיים דוד הלוי, שהאריך בדברים נגד המנהג, ובין השאר כתב: “ולמה צריכים אנו דוקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי-חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלקים חיים”. רבנים אף העירו שהמנהג נראה למעשה כעבודת אלילים.
כך, למשל, הרב פנחס זביחי: “כל עיקר ענין הכפרות בעיו”כ אין לו שורש בש”ס, ופוסקים ראשונים ואחרונים צעקו מרה על מנהג זה דנראה כעין דרכי האמורי”. גם הרב שלמה גורן, לשעבר הרב הראשי לישראל, יצא נגד המנהג ופסק: “הכפרות אינן עולות בקנה אחד עם התורה וההלכה היהודיות. תשובה וצדקה יכולות להיעשות עם כסף טוב יותר מאשר עם תרנגולת שחוטה”.
הרב אדם פראנק, רב קהילתי: “יש מחלוקת רצינית בין הפוסקים בכל הנוגע לכפרות, ורבים מהם שוללים את המנהג ממספר טעמים, מלבד כמובן צער בעלי-חיים שכרוך בו. ראשית, משום שבמקורו הוא חיקוי של עובדי כוכבים. שנית, יש בו מעין הקרבת קורבנות, שנאסרה מחורבן בית המקדש. שלישית, זה נותן תירוץ למשתתפים לסמוך על הפולחן במקום לעשות תשובה אמיתית.
רביעית, לפי רש”י (מסכת שבת 81 ב’) במקור השתמשו לא בחיות אלא דווקא בזריקת צמחים לנהר. חמישית, יותר מועיל ויעיל להשתמש בכסף ולתת אותו כצדקה לעניים. מכל זה נראה שאין הצדקה להמשיך להכאיב לחיות ולהוציא שם רע ליהדות במסגרת מנהג הכפרות”.
ד”ר יעל שמש, אוניברסיטת בר אילן: “לעומת שחיטת התרנגולים קיים מנהג של שימוש בכסף ונתינתו כצדקה לעניים (פדיון כפרות). אנו מאמינים, שאת יום הכיפורים, יום שבו אדם עושה חשבון נפש ומבקש להרבות בזכויות, לא ראוי לציין במעשה שיש בו התאכזרות כלפי בעלי-חיים.”
למידע נוסף על תפיסת צער בעלי חיים ביהדות.
Add Comment