המשוררת אשר מתגוררת בישוב פרדס חנה-כרכור, סיפרה על החיים במושבה ועל ימים לא קלים אותם עברה ועתה כך היא מקווה, לימים טובים יותר ושאצלה הכל בסדר… ▪ אור זוכת פרס “נוצת הזהב” לשנת תשס”א (2001) מטעם אקו”ם על מפעל חיים בתחום הפזמונאות
שמרית אור ברדיו אמצע הדרך 90FM: לשמור על השפה העברית בשירים
במהלך חג השבועות רדיו אמצע הדרך 90FM, הפיק ושידר תוכניות שהיו כולן בסימן חג למוסיקה והיצירה הישראלית. במרכז השידורים עמדה תוכנית מיוחדת עם המשוררת שמרית אור, אשר התארחה באולפן תחנת רדיו 90FM לרגל צאת אלבום האוסף הכפול; “עוד תראי את הדרך” הכולל את מיטב שיריה.
אור החתומה על להיטים ישראלים גדולים, ביניהם; “הללויה”, “ולנטינו”, “אצלי הכל בסדר”, “אולי עוד קיץ” ועוד שירים רבים ומוכרים – סיפרה במהלך השידור ב”רדיו אמצע הדרך”, למגיש התוכנית הראל שגב, על כך שלאורך כל השנים חשוב היה לה לשמור על השפה העברית בשיריה, והיום היא משתדלת להעביר זאת גם לתלמידיה בביה”ס רימון בתחום הכתיבה והיצירה.
המשוררת אשר מתגוררת בישוב פרדס חנה-כרכור, סיפרה גם על החיים במושבה, ועל ימים לא קלים אותם עברה, ועתה כך היא מקווה, לימים טובים יותר ושאצלה כעת “אצלי הכל בסדר…”.
שמרית אור
שמרית אור (נולדה ב-1945), פזמונאית ישראלית, שכתבה עשרות פזמונים לטובי הזמרים בארץ. אור (במקור אורלנד) נולדה בעיר ירושלים, גדלה ביפו ובעיר חיפה. היא בתו של המשורר יעקב אורלנד. חיה ויצרה רוב שנותיה בעיר תל אביב וכיום היא תושבת פרדס חנה.
שירה המולחן הראשון היה “סתיו” אותו ביצעו הצמד חדווה ודוד ללחן של שלום חנוך, שהיה חברה בתקופה בה למדה בבית הספר למשחק בית צבי. היא שיחקה שנה אחת בתיאטרון הקאמרי והשתתפה בגרסאות המקוריות של מחזות הזמר “עוץ לי גוץ לי” ו”שלמה המלך ושלמי הסנדלר”. לאחר מכן פרשה מעולם המשחק והחלה ליצור שירים.
שירה המוכר ביותר הוא “הללויה”, אשר זכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון בשנת 1979 בביצוע גלי עטרי ולהקת חלב ודבש. שיר זה נמכר בלמעלה מארבעה מיליון עותקים בעולם, תורגם לעשרות שפות ומושר עד היום. השיר הגיע למקום החמישי במצעד הפזמונים הבריטי “טופ אוף דה פופ” ונבחר ל”שיר השנה” בישראל. בהמשך הייתה אור הכותבת הראשית של “חלב ודבש” בגלגוליה השונים.
בין פזמוניה הידועים: “שיר היונה” (נתנאלה), “אולי עוד קיץ”, “יחד” (חלב ודבש), “צרות טובות” (השלושרים), “אצלי הכול בסדר”, “תני לי יד” מהסרט “מאחורי הסורגים” (בועז שרעבי), “אל הדרך” (אילנית), “עוד תראי את הדרך” (מתי כספי), “נסיך החלומות” (ולנטינו) ו”יש לך שמש” (גלי עטרי), “אמת או חובה” (ריקי גל) ועוד.
שיריה “כל חיי” בביצוע אבי טולדנו ו”גלגל ענק” בביצוע “חלב ודבש” נבחרו כשירי השנה במצעדים השנתיים ברדיו.
במהלך שנות השמונים תרגמה אור שירים רבים שהפכו ללהיטים אף הם, דוגמת “אני חוזר הביתה” שהושר רבות על ידי החיילים בתקופת מלחמת לבנון, “כמו שאת” ועוד. במקביל פתחה סלון לעיצוב שמלות כלה, שנסגר בשנת 2000.
לצד שירי פופ קלילים, כתבה אור גם טקסטים אישיים ופוליטיים. ראוי לציון התקליט “שם” של יהודית רביץ בו כתבה את כל המילים, בהם שירי מחאה פוליטיים (שיר הנושא) וחברתיים (“ללב אין מין” העוסק בהומואים ולסביות, “נשים יושבות בחדרים” המתייחס לאלמנות מלחמת לבנון).
שמרית אור עם אלבום האוסף הכפול; “עוד תראי את הדרך” הכולל את מיטב שיריה
אור התבלטה מאוד גם בגזרת קדמי האירוויזיון, ולאורך השנים התחרו 15 משיריה בתחרות הקדם אירוויזיון. היא אוחזת בשיא הזכיות במקום השני: “מוזיקה נשארת” (1982), “שירו שיר אמן” (1983), “נגני לי בללייקה” (1986) ו”די לי די” (1987). עוד משיריה בתחרות: “קרנבל” (מקום 3, 1981), “סרנדה” (1981), “אל האור” (1982), “להימלאיה” (1982), “ירושלם” (1987), “ידידיי” (1989), “אני מאמין” (1989), “נגני הרמוניקה” (1992) והניצחון השני בתחרות עם השיר “אין דבר” (2001) שהגיע למקום ה-16 באירוויזיון. מלחין השיר, יאיר קלינגר, שינה את העיבוד בניגוד לדעתה של אור, ובשל זאת היא סירבה להשתתף במשלחת לאירוויזיון.
בשנת 1985 כתבה אור את touch me (לחן: אריק רודיך), שיר הנושא לסרט “בר 51” של הבמאי עמוס גוטמן ואף ביצעה אותו בקולה. זו הייתה הפעם הראשונה בה הקליטה אור שיר. בהמשך הקליטה את השיר “בלילה באתי אל הגן” ללחן של אלון אולארצ’יק.
בנוסף לפועלה המוזיקלי, פעילה אור גם בחיים הציבוריים ושימשה בשנים 1998-2003 וכן החל מיולי 2007 כחברת מועצת פרדס חנה. בשנת 1999 התמודדה לכנסת ברשימת מרצ, אך לא נבחרה. בשנים האחרונות התפרסמה גם בפעילותה למען חולי הכליות לאחר שחלתה בעצמה ונזקקה לניתוח השתלת כליה. מיטב אמני ישראל התגייסו בערב משיריה ומשירי אביה שכל הכנסותיו היוו קודש לניתוח, אותו עברה בחו”ל.
בשנת 2006 חזרה אור אל הבמה והעלתה ערב משיריה הנועד לציין 40 שנות כתיבה. לראשונה היא ביצעה את שיריה בעצמה לצד זמרים ונגנים. החל מ-2007 היא מלמדת במגמת הכתיבה של בית הספר למוזיקה רימון.
פרסים
▪ בשנת 1979 זכתה שמרית אור בפרס כינור דוד על השיר “הללויה”.
▪ בשנת 1980 זכתה שמרית אור בפרס “כינור דוד” כתמלילנית השנה.
▪ בינואר 2002 הוענק לאור פרס “נוצת הזהב” לשנת תשס”א (2001) מטעם אקו”ם על מפעל חיים בתחום ה-פזמונאות.
המידע על המשורת שמרית אור הובא מתוך האנצקלופדיה של האינטרנט ויקיפדיה.
