במסגרתו תעניק המדינה מענק של עד 23 מיליון שקלים לזוכה • השר אטיאס: “הרדיו הדיגיטאלי ישפר את איכות השידורים, יפתור את בעיית הכיסוי והקליטה באזורי הארץ השונים ויאפשר מתן מענה וכלי ביטוי למגוון האוכלוסיות בישראל”
משרד התקשורת: המכרז לזיכיון הפעלת רדיו דיגיטלי יוצא לדרך
וועדת מכרזים משותפת של משרד התקשורת והאוצר, בליווי משקיף מטעם הרשות השנייה מפרסמת ביום חמישי, ב’ סיוון תשס”ח, 5.6.08, מכרז להקמה, קיום והפעלה של תחנת שידור להפצת שידורי רדיו בשיטה הספרתית (דיגיטאלית). משך תקופת הזיכיון יעמוד על 14 שנה, ומתוכם, על פי תנאי המכרז, תקופת הקמת המערכת אשר תעמוד על כשנתיים.
לצורך הקמת המערכת תעמיד המדינה לרשות בעל הזיכיון מענק של עד 23 מליון שקלים, בכפוף לתנאי המכרז, ואשר יינתן לבעל הזיכיון בשלבים על פי אבני הדרך הקבועות במכרז. התחרות במכרז הינה על גובה דמי ההפצה שייגבו על ידי בעל הזיכיון מכל תחנת הרדיו וכן על גובה מענק ההקמה. בנוסף תתקיים תחרות על ההצעה הפיננסית שיגישו המתמודדים במכרז ועל ההצעה ההנדסית.
הרדיו הספרתי (דיגיטאלי) הוא טכנולוגיית שידור מתקדמת להעברת שידורי רדיו. במדינת ישראל קיים היצע מצומצם יחסית של תחנות רדיו וזאת בשל מחסור של תדרי FM המשמשים את שידורי הרדיו האנלוגיים.
המערכת המתוכננת תוכל להפיץ כמות גדולה מאד של תחנות רדיו (מעל ל- 50 תחנות בפועל). כבר בשלב הראשון יוכלו לעלות לאוויר כ- 25 תחנות ובהן: 4 תחנות של רשות השידור (רשתות של “קול ישראל”), 2 תחנות של גלי צה”ל, ותחנות נוספות של בעלי רישיונות לשידורי רדיו.
הגדלת כמות תחנות הרדיו, כאמור, תאפשר, בין היתר, מתן מענה לצרכים של אוכלוסיות מגוונות בישראל ולקהלים שאינם מקבלים כיום ביטוי מעל גלי האתר, ותעצים את התחרות בין ספקי התוכן בתחום הרדיו ובתחום הפרסום ברדיו.
למערכת ה”רדיו הספרתי” שיקים בעל הזיכיון שייבחר במכרז, יהיו מספר יתרונות ניכרים על פני שיטת ההפצה האנלוגית המשמשת כיום את כל תחנות הרדיו ב-מדינת ישראל:
1. איכות השידור – איכות השידור טובה בהרבה. כך למשל, לא קיימת תופעה של “רעש” בקליטת השידור, ואיכות השמע של שידורי הרדיו הספרתיים תעלה באופן ניכר על המקובל כיום במדינת ישראל.
2. כיסוי – כיום, גם תחנות רדיו אשר מוגדרות כתחנות ארציות נקלטות רק באזורים מסוימים בארץ, כאשר ביתר האזורים אין קליטה כלל או שהקליטה באיכות נמוכה מאד. במערכת המתוכננת יהיה בעל הזיכיון מחויב לספק כיסוי של המערכת באיכות טובה, ברוב רובם של אזורי הארץ ובכלל כך באזורי הפריפריה.
3. תדר קבוע – התופעה שבה במהלך נסיעה ברכב צריך לחפש ולהחליף את התדר בו שומעים את תחנת הרדיו תעלם. ברגע שהנהג יבחר בתחנת רדיו מסוימת לא יהיה צורך בהחלפת תדר במכשיר הרדיו בכל אזור במדינת ישראל. על הצג של הרדיו יוצג שם התחנה והוא יהיה ממוספר שלא לפי מספר התדר אלא לפי מספר סידורי.
4. ניצול גבוה יותר של משאב התדרים המצומצם – תחנות הרדיו הדיגיטאליות יעבדו על מספר מצומצם של תדרים עם כמות גדולה של תחנות כך שהבעיה של מחסור בתדרים במדינת בישראל לא תשפיע על איכות השידורים וכמות תחנות הרדיו.
5. מענה לצרכי השידור של אוכלוסיות שונות – המערכת תאפשר מתן מענה לצרכים של אוכלוסיות מגוונות בישראל באופן אשר יוכל להגביר את הפלורליזם בתכני הרדיו. בתוך כך, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו תהיה האחראית על הסדרת התכנים שישודרו בתחנות ומספר התחנות להן יוענק זיכיון.
בעל הזיכיון שייבחר על ידי וועדת המכרזים יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור של שידורי הרדיו הספרתי.
תחנות השידור אשר תשתמשנה בתשתית השידורים של המערכת הדיגיטאלית תורכבנה מ- 4 תחנות של רשות השידור (רשתות של “קול ישראל”), 2 תחנות של “גלי צה”ל”, ותחנות נוספות של בעלי רישיונות לשידורי רדיו אשר ייבחרו באמצעות מכרזים שתפרסם הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
משרד התקשורת יהיה אחראי על הסדרת נושא התשתיות והתדרים, וככל שתהיה דרישה להפצה של תחנות רדיו נוספות, בעל הזיכיון יהיה מחויב, עקרונית, להרחיב את המערכת.
המועד האחרון להגשת הצעות הנו ה-4 בספטמבר 2008. ניתן לעיין במסמכי המשרד באתר האינטרנט של משרד התקשורת Moc.gov.il
