בני גאון האיש שניצח את מחלת הסרטן ובסופו של מאבק נפטר ממנה

בני גאון, מראשי המשק הישראלי • שימש נשיא האגודה למלחמה בסרטן • זכה בתארים עבור פעילותו הרבה בכלכלה הישראלית, ביניהם; פרס נשיא המדינה מ-התאחדות התעשיינים בישראל, ו-מגן ירושלים ע”י ראש הממשלה, ראש העיר והפורום הבינלאומי למען ירושלים מאוחדת

בני גאון האיש שניצח את מחלת הסרטן ובסופו של מאבק נפטר ממנה

בני גאון, (73), תעשיין מבכירי המשק הישראלי, בעל השליטה ויו”ר דירקטוריון “גאון אחזקות”, ונשיא האגודה למלחמה בסרטן, מת אמש (שבת) ממחלה קשה בבית החולים “איכילוב” בעיר תל אביב, שם אושפז לפני מספר ימים בשל החמרה במצבו הבריאותי. הלוויתו תתקיים היום במושב בית הלוי, עמק חפר בשעה 16:00.

דוברת האגודה למלחמה בסרטן הגב’ רבקה פרייליך-זלצר, מסרה היום, ראשון: “בצער רב וביגון קיבלנו את ההודעה על פטירתו של בני גאון נשיא האגודה למלחמה בסרטן.

בני שימש כנשיא האגודה, תפקיד אותו מילא במסירות ובדבקות במשך שנים. בסיוע תרומתו נרכשה בין היתר, ניידת הממוגרפיה ’מיכל’ שנועדה לאפשר בדיקה חשובה זו גם בפריפריה ובמגזרי אוכלוסיה שונים. בני דיבר בפתיחות ובאומץ על מחלתו, ואובדנו מדגיש את הצורך להמשיך את המאבק במחלת הסרטן.

הנהלת האגודה, עובדיה ומתנדביה מרכינים ראש על פטירתו של אדם חכם, אמיץ, בעל חזון ומעוף. מי יתן ופעילותו הברוכה תעניק כוח לבני משפחתו האבלים”.

ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר אמש עם היוודע הבשורה המרה על מותו של גאון, כי; “בני, היה פטריוט, יזם, איש עסקים פורה ובעל רגישות חברתית יוצאת דופן. הכרתי אותו במשך 30 שנה והרביתי להיוועץ בו. שמרנו על קשר קבוע, ממש עד לשבועות האחרונים. הוא מאוד יחסר בציבוריות הישראלית”.

אהוד ברק שר הביטחון ויו”ר מפלגת העבודה ספד אמש לגאון; “נפרדנו היום מבני גאון, ממנהיג טבעי, חכם ואמיץ, איש ירושלים ואוהב גדול של ארץ ישראל. אני ויחד איתי עשרות אלפים איבדו גם חבר טוב, שידע תמיד להסתכל בעיניים, לומר את האמת, ותמיד בחיוך”.

■ בנימין (בני) גאון

בנימין (בני) גאון (11 בפברואר 1935 – 10 במאי 2008) איש עסקים ישראלי, לשעבר בעל השליטה ויו”ר דירקטוריון בחברת “גאון אחזקות” ובהתנדבות כנשיא האגודה למלחמה בסרטן.

בני גאון, נולד בישראל לאביו משה דוד גאון ואמו שרה (חכים) גאון בשנת 1935. אחיו הצעיר הוא הזמר יהורם גאון.

את דרכו החל גאון כחשמלאי בלהקת “התרנגולים” עם אחיו הזמר יהורם גאון ששר בלהקה.

גאון למד מנהל עסקים בעיר ז’נבה. בתחילת דרכו היה גאון חבר נפש של מזכ”ל חברת העובדים (הסתדרות העובדים) ישראל קיסר, לאחר מכן בשנת 1988 נקרא בסוף שנות השמונים לנהל את חברת כור תעשיות שעמדה בפני פשיטת רגל ושיקם אותה.

בין החברות בהן כיהן גאון כיו”ר; תדיראן, רשת קו-אופ הרבוע הכחול, איקאה ישראל, דלק והמשביר לצרכן.

גאון היה חבר זה שנים רבות במפלגת העבודה ושמו פעם נקשר לא פעם כמועמד לתפקיד שר האוצר בממשלות בראשות המפלגה.

גאון הוציא לאור את ספרו הראשון “רק המעז מנצח” בשנת 1997.

בשנת 1993 מונה לנשיא האגודה למלחמה בסרטן. שבע שנים לאחר מכן, חלה בעצמו ב-מחלת סרטן בכליות ונרפא ממנו, לכשנתגלה סרטן הערמונית אצל ראש הממשלה אהוד אולמרט היה גאון ממחזקי ידי ראש הממשלה בזמנו, ב-2007 חלה במחלת סרטן פעם נוספת ונפטר בגיל 73.

גאון, נשיא האגודה הישראלית למלחמה בסרטן

מלבד תפקידו כנשיא האגודה הישראלית למלחמה בסרטן שימש גאון גם כן כיו”ר הליגה לידידות אמריקה – ישראל.

כמו כן, זכה גאון בתארים נוספים עבור פעילותו הרבה ב-כלכלה הישראלית, ביניהם; פרס נשיא המדינה מ-התאחדות התעשיינים בישראל, ו-מגן ירושלים ע”י ראש הממשלה, ראש העיר והפורום הבינלאומי למען ירושלים מאוחדת.

■ ספריו

• רק המעז מנצח
• חשבון נפש ניהולי

■ ניצחתי את הסרטן – את המונופול של אלוהים על ההפתעות בחיינו, טרם הצלחנו להפקיע

במדור ” סיפורי ניצחון של חולות וחולי סרטן ” באתר האגודה למלחמה בסרטן, מתפרסמים סיפוריהם של אנשים שניצחו את מחלת הסרטן בזכות מאבק עיקש מצידם ובסיוע האגודה למלחמה בסרטן. אחד מהם היה בני גאון, נשיא האגודה למלחמה בסרטן בטקס סיום מבצע “הקש בדלת 2003” 9 במרץ 2004;

“ושוב אנו מתכנסים היום קהל קדוש וחם בהצדעה לפועלכם ומסירותיכם ולרוח התנדבות שאין כמוה למטרה שאין למעלה ממנה. אני נושא לכם הרבה תודה והערכה.

בחרתי להקדיש מילים מספר בוידוי אישי: גדלתי באווירה חשדנית כלפי כל מה שקשור לגוף בפרט, ולבריאות בפרט. גדלנו לחשוב שהגוף הוא כמעט נפרד מאיתנו, משהו שדורש טיפול כמעט מיסטי, ובכל מקרה, מערכת שיש לה שני מצבים: בריאות מוחלטת, או מוות קליני ויסודי. אין מצב ביניים.

ברשימת המחלות המאיימות, מחלת הסרטן כבשה בקלות את המקום הראשון. היא הייתה המפלצת שלא מזכירים את שמה, הצל האורב מתחת למיטה, הלהב החד של מלאך המוות המחכה להזדמנות הנכונה לקטוף עוד נשמה. ליד הסרטן, התקפת לב הייתה הליכה בפארק, וצהבת אחר הצהריים אביבי. כך היה בבחרותי, וברוב שנות בגרותי.

בגיל מאוחר יחסית, איתרע מזלי וזכיתי להתמנות לנשיא האגודה הישראלית למלחמה בסרטן, לבקשתו של ידידי ליאון רקנאטי, ופרופ’ אליעזר רובינזון, היו”ר. לקיחתי את התפקיד לא הייתה מובנת מאליה. האם אני, שהייתי מקפיד לדלג על כתבות העוסקות בסרטן, מסוגלת לקבל תפקיד זה על עצמי, המחייב היכרות עמוקה עם המחלה, והתרועעות עם חולים ורופאים? בסופו של דבר, לקחתי את התפקיד על עצמי, למרות החששות הרבים, שאותם הקפדתי לא לגלות לסובבים אותי.

מעורבותי הראשונה, במסגרת האגודה, הייתה במסגרת מבצע “הקש בדלת” בשנת 93’ שבה הצלחנו, אני ושותפי, ובראשם מנכ”ל האגודה הבלתי נלאית מירי זיו, לגייס 1.5 מיליון שקלים לאגודה. במהלך פגישות ההכנה, כצפוי, יצא לי לשבת ליד אונקולוגיים, ששוחחו אחד עם השני על עבודתם. לאחר שבפגישות הראשונות ניסיתי לזמזמם שיר נושן, או להעסיק עצמי בשיחות טלפון, במרוצת הזמן נכנעתי, והקשבתי לשיחותיהם של מומחי הסרטן. מהם, ולראשונה באופן יסודי, למדתי להתייחס לסרטן כמחלה. לא גזירת גורל, לא עונש מאלוהים, לא פסק דין מוות.

מחלה, שאפשר להבריא ממנה, ואפשר גם לא. מחלה, שיש גרועות ממנה – למשל, מחלות לב, הממוקמות במקום הראשון בכל הקשור לתמותת בני אנוש. מחלה, ששיעורי התמותה ממנה ירדו באופן תלול ב– 30 השנים האחרונות, ויש בידי הרפואה המתקדמת כלים ראשונים לחסלה כליל, באמצעות הרפואה הגנטית. בהיותי רציונליסט, הכרת הסרטן והבנתה הקלה עלי את ההתמודדות איתה. אך היא הייתה עדיין ערטילאית: היא הייתה מחלה שאנשים אחרים חולים בה.

לצד ובניגוד לעבודתי באגודה, חששותיי מ-מחלת הסרטן התעצמו והתגברו במהלך בגרותי על בסיס היכרותי עם אנשים רבים שהלכו לעולמם, לאחר מחלה ממושכת וכאובה. יותר מעצם המוות, הפחיד אותי אבדן צלם האדם. האופן שבו מחלת הסרטן מוצצת את לשד חייך, והופכת אותך לצל, לנטל, למי שאיננו כבר, ורק גופו נותר בעולם זה, כשריד קמל למה שהיית פעם. בצעירותי, תהיתי על פשר המונח “טוב מותי מחיי”.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח