111
סיוע משפטי למעוטי אמצעים
מן הדין ובהחלט מן הצדק*
עו”ד שחר ולנר**
טוהר מקצוענו אינו סובל אדישות לזעקתם של מעוטי היכולת שאינם יכולים לקבל את הסיוע המשפטי לו הם זקוקים; טוהר המקצוע מחייב התערבות אקטיבית של כל אחת ואחד מאיתנו במטרה לסייע, לתרום, ולקחת חלק חשוב ומרכזי בעיצובה של החברה בישראל
טוהר מקצוענו אינו סובל אדישות לזעקתם של מעוטי היכולת שאינם יכולים לקבל את הסיוע המשפטי לו הם זקוקים; טוהר המקצוע מחייב התערבות אקטיבית של כל אחת ואחד מאיתנו במטרה לסייע, לתרום, ולקחת חלק חשוב ומרכזי בעיצובה של החברה בישראל
מערכת עשיית הצדק אינה נעשית מעצמה. הצלחה בבית המשפט תלויה לא רק במעשיו ופעולותיו
של כל צד להליך, כי אם גם בטיבו של הייעוץ והייצוג המשפטי שלו זכו. צד שידו אינה משגת בכדי לשכור שירות משפטי מקצועי נמצא בהכרח בנקודת פתיחה נחותה לעומת צד המיוצג
על ידי עורך דין.
בחברה הישראלית יש קבוצות מצוקה גדולות הנאלצות להתמודד עם בעיות וקשיים המיוחדים להן, כשבו בזמן אין באפשרותן לקבל את הייעוץ המשפטי הנחוץ לפתרונן, ולו החלקי, של בעיות אלה. מתן סיוע משפטי למעוטי אמצעים נועד להבטיח שוויון בפני החוק ובפני בית המשפט ולהעניק “מידה שווה של הגנה משפטית1” . הזכות לסיוע משפטי הוגדרה כבר בעבר כאחת מזכויות היסוד של האדם ואף זכתה להגדרה “זכות האדם הבסיסית ביותר2”. בדיוני הכנסת בנוגע לחקיקתו של חוק הסיוע המשפטי, תשל”ב 1972 -, הודגשה חשיבותו של הסיוע המשפטי והאפשרות ליתן לכל אזרח ואזרח להגן על עניינו בפני בית המשפט3 .
במדינות המערב4 , מגלות לשכות עורכי הדין והחברים בהן רגישות ומחוייבות חברתית עליונה בתחום הסיוע המשפטי. מחוייבות זו, נלמדת ונרכשת כבר בשלבי החינוך והעיצוב המוקדמים של המשפטן. בכל בתי הספר למשפטים בארה”ב מתקיימים קורסים לסיוע משפטי ומעורבות קהילתית בהם משתתפים הסטודנטים.
בשנת 1961 נחקק סע’ 3 (2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א 51961 -, לפיו הלישכה רשאית, כחלק מפעילותה “לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים”. נדמה לי, כי מן הראוי היה שדווקא אנו, הזועקים בהיכלי הצדק לזכויות אדם שוות ללא הבדלי דת, גזע, מין ומצב כלכלי, נפעל נמרצות להוצאתו של סעיף זה מן הכח אל הפועל.
כידוע בארץ קיימים שני גופים הממונים על מתן סיוע משפטי למעוטי אמצעים. את הסיוע הניתן ע”י הלישכה לסיוע משפטי בתחום האזרחי כמו גם זה הניתן ע”י הסנגוריה הציבורית בתחום הפלילי, יש להרחיב, לעודד, לחזק ולעבות. גופים אלה ועובדיהם עושים ככל יכולתם ומשקיעים את מירב מרצם בכדי ליתן את מירב הסיוע והעזרה למעוטי היכולת. לשכת עורכי הדין תפעל להרחבת פעילותם של גופים חשובים אלה הן בדרך של ייעוץ חקיקתי והן ע”י תמיכתה במסגרת ועדות הכנסת הדנות בנושאים אלה.
בדומה לגופי הסיוע המשפטי של המדינה, יש לציין לשבח את כל בתי הספר למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות על לקיחתם חלק נכבד בחינוכם את הסטודנטים לטוהר המידות לו נדרש המשפטן. קורסים רבים בנושא סיוע המשפטי ומעורבות קהילתית מועברים ע”י אנשי אקדמיה בשיתוף פעולה עם עורכי דין המתרגלים את הסטודנטים בפרקטיקה. בכך הסטודנטים לא רק תורמים רבות לקהילה ומתחנכים למודעות חברתית, אלא גם רוכשים ניסיון פרקטי במקצוע עריכת הדין. אותם סטודנטים יעצבו את דמותו של המשפטן ותדמיתה של לישכת עוה”ד, ומכאן שמתפקידה של הלישכה לסייע ולתמוך בקיומם והרחבתם של קורסים אלה.
בנוסף לפעילויות המדינה ומוסדות האקדמיה במתן סיוע משפטי למעוטי יכולת, פועלים באופן וולנטרי מספר גופים בהם מתנדבים סטודנטים למשפטים, מתמחים ועורכי דין, תוך השקעת זמנם החופשי המצומצם, במתן סיוע ישיר ובלתי אמצעי לציבור הנזקק לו. מן הראוי כי הלשכה תתמוך, תאמץ ותעודד גם גופים כאלה.
תפקידנו כעוה”ד לא יסתיים בעידודנו ותמיכתנו בלבד בגופים קיימים. טוהר מקצוענו לא רק שאינו סובל אדישות לענין חשוב שכזה, כי אם מחייב התערבות אקטיבית של כל אחת ואחד מאיתנו במטרה לסייע, לתרום, ולקחת חלק חשוב ומרכזי בעיצובה של החברה במדינת ישראל.
שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל כתב במאמרו “משפט והומניזם6” כי “משפט אנושי אמיתי, שאינו מושתת רק על מידע המופק ממאגר חסר רגשות, אין לו חיים בלי משפטנים שזכו בעולם של ערכים, בחוסן מוסרי, בחכמת לב, בלב שומע ואוהב.” בחינוך למודעות חברתית דרך מתן סיוע משפטי למעוטי אמצעים יהיה כדי למלא אותנו המשפטנים בערכים ותכונות אלה ולהפוך את משפטנו לאנושי ואמיתי יותר.
בימים אלה שוקדת הלישכה על הוצאתו אל הפועל של סע’ 3 (2) לחוק לשכת עוה”ד ובמסגרתו המלצות ורעיונות להקמת מערך מסודר, מובנה ורציני לשם הקמתו ויסודו של הסיוע המשפטי מטעם לישכת עורכי הדין, שישלים, יחזק ויתמוך בסיוע המשפטי הניתן על ידי המדינה, המוסדות האקדמאים והגופים הוולונטריים.
פעילות הלישכה בתחום זה, לא רק שהיא ממחוייבותנו לחברה ויהיה בה כדי לתרום לציבור הרחב שיזקק לשירותינו, אלא שיהיה בה ערך מוסף בהחדרת וחינוך אנשינו למודעות חברתית, אימונם הפרקטי של סטודנטים למשפטים כבר בשלב הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, הספקת מקומות תעסוקה לעורכי דין צעירים והעלאת קרן מקצוענו.
ולפני סיום פניה אישית – אבקש כי המלצות ורעיונות בנושא זה יופנו לוועדה המטפלת בענין.
“קול בכיים של העניים עולה אל אלוהים אך אינו מגיע לאוזניהם של בני האדם” – מתפקידינו כמייצגי טוהר המידות והמוסר להקשיב.
_________________________________
*מאמר שפורסם ב”עורך הדין” ביטאון לשכת עורכי הדין בישראל גליון מס’ 10 (נובמבר )
1999
**הכותב הינו מתנדב בתנועה למלחמה בעוני ויו”ר הוועדה לסיוע משפטי שליד הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל.
_________________________________
1 ד”ר אריה ל’ מילר, מתן סיוע משפטי לנזקקים בגין השגת שירותי רווחה, משפטים יג, תשמ”ד, 436, 443; דברי הכנסת 59 (תשל”א) 530-531, 537-539
M. Cappelletti, & B. Garth, “Access to Justice: The Newest 2
“,
Wave in the World Wide. Movement to Make Rights Effictive
.
27 Baffalo L. Rev
3 דברי הכנסת, כרך 59, עמ’ 536.
4 לעיון בפעולות הסיוע המשפטי בלשכות עוה”ד – www.abanet.org/legalservices/probono
5 ס”ח תשכ”א 178.
6 הפרקליט מא, חוברת ג’, עמ’ 462.
לבדיקה:
http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?filename=/Mishpaha/public/art_adz.htm
Add Comment