נחשב מראשי ההעפלה לארץ ישראל בימי המנדט הבריטי ומראשוני חיל המודיעין בצה”ל ומבכירי מפקדיו • היה גם ממחוללי “פרשת לבון” אשר הביאה למשבר עמוק בממשלת ישראל ולהתפטרותו של ראש הממשלה בן גוריון מראשותה • דמותו גולמה בסרט אקסודוס ע”י השחקן פול ניומן
מפקד ספינת המעפילים המיתולוגית אקסודוס, יוסי הראל, הלך לעולמו
יוסי (המבורגר) הראל מפקד ספינת המעפילים אקסודוס, הלך לעולמו הבוקר בעיר תל אביב. הוא היה בן 90 במותו. הלוויתו תצא ביום שני בצהריים מגן ההעפלה (“גן לונדון” לשעבר) בת”א, הראל, ייטמן בבית העלמין בקיבוץ שדות ים שליד קיסריה. הוא הותיר אחריו אישה, ג’ולי, ושלושה ילדים: נורית הרדוף, דוד הראל ו-שרון הראל.
הראל, יליד ירושלים, נודע בתפקידו מפקד ספינת המעפילים המיתולוגית “אקסודוס”, מפקד הספינה הראל, צוטט במשפט שאמר לנוסעים באוניה; “האנשים במחנות (הריכוז בגרמניה) לחמו כדי למות בכבוד. כאן, אדונים נכבדים, אתם נלחמים בכדי לחיות”.
מאוחר יותר (1960) גילם את דמותו בסרט “אקסודוס” כ-ארי בן-כנען, מכוכבי הוליווד המפורסמים ביותר השחקן פול ניומן.
הראל, נחשב מראשי ההעפלה לארץ ישראל בימי המנדט הבריטי ומראשוני חיל המודיעין ב-צה”ל ומבכירי מפקדיו.
בשנות ה-60, הוא היה גם ממחוללי “פרשת לבון” אשר הביאה למשבר עמוק בממשלת ישראל ולהתפטרותו של ראש הממשלה דוד בן גוריון מראשותה.
“פרשת לבון” – “העסק הביש” הוא כינוי שניתן לאחר מעשה לפעולת חבלה כושלת של ישראל במצרים. בעת תכנון הפעולה וביצועה היא נקראה “מבצע סוזנה”. מחמת חשאיותה לא דובר עליה במפורש, אלא רק בכינוי הקוד “העסק הביש”. פעולה זו עמדה על סדר היום הציבורי במשך שנים רבות והביאה למשברים פוליטיים, שזכו לכינוי הכולל “פרשת לבון” או “הפרשה”.
אקסודוס או יציאת אירופה תש”ז הוא שמה של אוניית מעפילים שיצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,554 נוסעים ניצולי שואה, במטרה להגיע לארץ ישראל. בין הנוסעים היו 1,282 נשים, 1,600 גברים, 1,017 נערים ו-655 ילדים. הנוסעים לא הורשו להיכנס לתחומי הארץ, והוחזרו בכוח למחנות העקורים בגרמניה, לאחר מאבק מר.
האונייה, בת 1,800 טון, נרכשה על ידי המוסד ל-עלייה ב’. שמה המקורי היה President Warfield והיא שירתה בצי האמריקאי במלחמת העולם השנייה.
האונייה, בפיקודם של אייק אהרונוביץ’ (ארן) שהיה אז בן 23, הקצין הראשון ביל ברנשטיין שהיה בן 24 ו-יוסי הראל (המבורגר) מפקד המבצע מטעם “ההגנה”, הפליגה מ-נמל Sète ליד מרסיי, צרפת ב-11 ביולי 1947. מיד עם יציאתה מהנמל עקבו אחריה אוניות בריטיות שליוו אותה עד חופי ישראל.
ב-18 ביולי 1947 הגיעה אקסודוס לחופי ארץ ישראל כשעל סיפונה 4,554 נפש. לאחר מאבק קשה שניהלו הבריטים במעפילים, שגרם למותם של שלושה מעפילים, של הקצין הראשון וכן לעשרות פצועים נגררה הספינה ל-נמל חיפה, שם הורדו נוסעיה בכוח לאוניות הגרוש.
ניסיון של הבריטים לגרש את המעפילים ל-דרום צרפת (באמצעות אוניות הגירוש “אושן ויגור”, “אמפייר ריוול” ו”רונימייד פארק”) נכשל לאחר שהמעפילים התבצרו שם במשך שלושה שבועות, במהלכם ניהלו חיים חברתיים ותרבותיים עצמאיים (כולל הוצאת עיתון), בסיועה של יהדות צרפת. שהותם בצרפת עוררה מהומה תקשורתית עולמית רבה, סערה ולמחאות ברחבי העולם היהודי, שהתחזקו בשל סרבנותם הראשונית של הבריטים לספק להם מזון. במהלך תקופה זו אירגנו המעפילים אירועים שונים ובהם שביתת רעב בדרישה להחזירם לארץ ישראל.
אנשי הספינה גורשו בחזרה ל-נמל המבורג בגרמניה (אזור שהיה בשליטת בריטניה באותה עת), שם אולצו בכוח לרדת מהספינה ונעשה ניסיון להחזירם למחנות העקורים מהם הגיעו. בסופו של דבר, לאחר שהות ארוכה במתקני המעצר בגרמניה, עלו כל נוסעי האוניה ארצה.
החשיבות הגדולה של פרשת “אקסודוס” הייתה במהומה התקשורתית שהיא עוררה ברחבי העולם (בייחוד בזכות עקשנותם של ה-מעפילים). ההד התקשורתי הגדול והתגובות המזועזעות בעולם היו בין הגורמים שהביאו את ממשלות בריטניה וארצות-הברית לידי מסקנה, כי אין באפשרותן לטפל בבעיית ה-פליטים היהודיים ויש למסור את בעיית ארץ ישראל לידי האו”ם.
ב-1958 יצא הספר אקסודוס שמחברו, ליאון יוריס, יהודי-אמריקאי, התבסס על סיפור ספינת המעפילים.
ב-1960 הופק הסרט אקסודוס. הסרט, שבויים על ידי אוטו פרמינגר ומבוסס ברובו על הספר, זכה להצלחה קופתית גדולה גם בגלל השחקן הראשי פול ניומן. הסרט צולם ברובו בארץ והפך לשגרירה של ישראל בעולם.
__________
צילום יוסף הראל מתוך אתר עמותת דור הפלמ”ח
המידע על אקסודוס מתוך ויקיפדיה
