בעקבות היחלשות הדולר והאטה בשוק האמריקאי, נזקי הקרה לחקלאות, מיעוט גשמים, וחוסר יציבות בתחום המדיני-ביטחוני • הרווח התפעולי של הקיבוצים גדל בתוך ארבע שנים ב-51% • כך גם הפערים – 50 קיבוצים מייצרים 56% מהכנסות כלל המגזר
ראשי התנועה הקיבוצית: למרות השיפור הכלכלי עלולה הצמיחה בקיבוצים להיבלם
“שנתון” סיכום כלכלת הקיבוצים, שהופק על ידי האגף הכלכלי ב-תנועה הקיבוצית, מציג את הסיכום המקיף ביותר של כלכלת הקיבוצים בשנת 2006. השנתון מציג נתונים של 252 קיבוצים ו-4 מושבים שיתופיים שהם 98% מכלל הקיבוצים בישראל, אשר אוכלוסייתם נמדדה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-117,700 נפשות.
מהנתונים שריכזה התנועה הקיבוצית, עולה, כי סך הכנסות הקיבוצים, ללא הכנסות התאגידים האזוריים, הסתכמו בשנת 2006 בסכום של 26.7 מיליארד שקלים שהם גידול של 4.6% ביחס לשנת 2005.
פילוח ההכנסות מצביע על כך, כי התעשייה בקיבוצים היא הגורם המשמעותי ביותר ומהווה 68% בהכנסות.
החקלאות לעומתה הניבה באותה שנה מכירות בסך של 6.8 מיליארד שקלים שהם 33% מסך התפוקה החקלאית של ישראל.
סיכום הרווח התפעולי המצרפי של הקיבוצים מצביע על המשך מגמה של מעבר מרבית הקיבוצים לרווחיות. הרווח התפעולי הסתכם ב-4.8 מיליארד שקלים גידול של 9% לעומת שנת 2005, וגידול של 51% ביחס לשנת 2002.
מהנתונים עולה, עוד, כי מתרחבים פערי הכנסות בין קיבוצים: הנתון הבולט ביותר מראה, כי 56% מהכנסות כלל המגזר הקיבוצי יוצרו על ידי 50 קיבוצים שהם 19% מהקיבוצים – שהם בעלי היקפי מחזור של מעל ל-150 מיליון שקלים. 48% מן הקיבוצים הם בעלי הכנסה נמוכה מ-60 מיליון שקלים, והם מייצרים 14% מהכנסות כלל המגזר.
פחות מפסידים
מספר הקיבוצים שרשמו הפסד “נקי” בסיכום 2006 ירד מ-105 (41% מהקיבוצים) בשנת 2004, ל-52 (20% מהקיבוצים) בשנת 2006.
סך ההון העצמי המצרפי של כלל הקיבוצים הסתכם בשנת 2006 בסכום של 9.6 מיליארד ש”ח, גידול של 2.5 מיליארד ש”ח ביחס לשנת 2005. חלק מהמקורות לגידול בהון העצמי הם מכירת אחזקות בתאגידים. ההון הממוצע לקיבוץ עמד על 37.5 מלש”ח.
בתגובה לממצאים אמרו זאב (ולוולה) שור ועמיתו גברי ברגיל, מזכירי התנועה הקיבוצית, כי; נתוני השנתון מחזקים מגמה של היחלצות הקיבוצים ממשבר כלכלי וחברתי מתמשך. ולוולה, הדגיש שנתוני הכנסות הקיבוצים וחזרה למסלול של הגירה חיובית הם מעודדים, אך קיימים “איומים חיצוניים” המחייבים את הקיבוצים לזהירות ותבונה בהתנהלות…”.
שור ו-ברגיל הוסיפו, כי; “האיומים לדבריו שעלולים להרע ל-כלכלת הקיבוץ הם השפעת תנודות שווקי ההון בעולם, האטה בשוק האמריקאי, נזקי קרה בחקלאות ומיעוט גשמים, קיצוץ במכסות מים, ואי יציבות בתחום הביטחוני-מדיני. אלה מחייבים את הקיבוצים ליתר עירנות, וניהול אחראי של המערכת”.
ברגיל, ציין, כי; “חזרתם של ה-קיבוצים למרכז הבמה בחברה הישראלית הוא המתנה היפה ביותר שמקבלת מדינת ישראל לחגיגות ה-60 להקמתה”.
