גם ספרות אפשר להזנות. גם קולנוע. גם מחול. אפילו תערוכת צילומים שנגד הכיבוש, או כל בון-טון צבוע אחר, אפשר להפוך לקרקס • סלבריטיז מצטלמים לסרטוני סקס ביתיים מאותה סיבה בה שרים בממשלת ישראל מוציאים הודעות לעיתונות
למה זה שככל שהגוף שלך יותר טוב השכל שלך יותר קטן – הטור של שי גולדן
לאנשים יש קטע רע עם חיים אתגר, אולי בגלל שסופר נני עשתה מההורים שלהם דפ”רים, ואולי בגלל שהזמר אריק איינשטיין מכר (גם הוא) את נשמתו לחברת אוראנג’, ואולי בגלל שקרלה ברוני מתביישת בציצי שלה? לא משנה.
1. להרבה מאוד אנשים יש קטע רע עם חיים אתגר. לא ברור מה בדיוק העניין, אבל בכל פעם שעולה פרצופו על המסך, מיד אפשר לשמוע מאיזה סלון בו דולק האור של הטלוויזיה מישהו רוטן. אני חושב שהטענה העיקרית היא שאתגר הוא לא כתב תרבות, אלא כתב צבע. צהוב.
יכול להיות. אני לא רואה את זה ככה. אתגר בטח לא עושה עבודה עיתונאית פחות טובה מ-אילן לוקאץ’ מ-חדשות ערוץ 2, בטח לא נופל מעמיתיו ב”מעריב” וב”ידיעות”, וב-Ynet וכו’.
נדמה לי שמה שכל מלעיגי חיים אתגר אומרים בעצם הוא; “אנחנו רוצים תרבות אחרת”. יותר נכון; סיקור אחר של תרבות.
גם כאן, אני לא יודע – אני שונא את המילה “תרבות”. שונא את ההכללות העבות האלה: ספרות יפה, קולנוע זר, אמנות פלסטית ישראלית ומחול אירופאי הם “אמנות” ואילו טלוויזיה, סלבריטיז וצחוקים על חשבון נעמה קיסרי הם לא.
גם ספרות אפשר להזנות. גם קולנוע. גם מחול. אפילו תערוכת צילומים שנגד הכיבוש, או כל בון-טון צבוע אחר, אפשר להפוך לקרקס.
נראה לי שאתגר – שאגב, חטף גם ממני בעבר – יושב ליותר מדי אנשים על העצב החשוף ההוא של “מצב התרבות”. הם מרגישים שמדינת ישראל סובלת מ-דיזנטריה תרבותית, משולבת בכלבת תקשורתית. הם צודקים, אגב.
חיים אתגר
אבל חיים אתגר אינו הנשא של המחלה. הוא אפילו לא סימפטום שלה. הוא חתיכה קלופה קטנה של מלפפון שהושלכה לסלט הזה שהפך כל התחום הזה להיות בעשור ומשהו האחרונים – תוצאה של השילוב המסוכן בין הקפיטליזם הדורסני, התעצמות הטלוויזיה המסחרית, התרסקות מערכת החינוך, לצד ההשתוללות הטכנולוגית – בעיקר ה-אינטרנט.
כן, גם אני שותף לעניין. גם אתר זה שותף לו. גם ה-טוקבקים העילגים של חלקכם. כולנו תרמנו את שני הסנט שלנו ל-דולר השחור הזה. תנוחו. יש די צביעות בעולם. אפשר להסתדר יופי בלי זו.
2. אריק איינשטיין נתן את הסכמתו לשימוש בקטעי ארכיון שלו לווידאו-מונטאז’ בפרסומת ל-אוראנג’. יש שחושבים שהפרסומת נורא מוצלחת. לי היא מזכירה יותר מכל את הפרסומות של רשת ג’ בזמנו למוזיקה ישראלית.
בעיניי קידום של מוזיקה מקומית כאג’נדה הוא אקט אנטי-תרבותי.
לאומנות ו-תרבות הן אחיות חורגות. נאה להן יותר שיילכו מכות מאשר שייתחבקו.
אריק איינשטיין
פרוייקט “עבודה עברית” – שמקדמת הפרסומת לאוראנג’ – בכלל, עושה לי פריחה קלה; גם לאומנות, גם קאברים לשירים, שממש לא צריכים עזרה מ-מאור כהן, וגם חברה סלולארית במכה אחת? עזבו, זו קומבינציה שאף אייטם ארכיון של אריק איינשטיין לא יכשיר.
3. לא אהבתי את “סופר נני”, לא בגרסה הבריטית שלה ולא בגרסה האמריקאית שלה, כך שאולי אני לא האדם הכי מתאים לכתוב על הוורסיה הישראלית – ואולי, בעצם, כן.
מכל מקום, הקונספט של להידחף לאנשים לתוך הבית ולעשות להם סדר בחיים ועם הילדים, הוא טיפה דפוק. מאותה סיבה גם אני לא מסוגל לראות את הפרצוף של אלון גל על המסך.
כלומר; אם לאנשים נורא דחוף להופיע בטלוויזיה – אני מניח שיש דברים פחות דוחים לעשות מאשר לחשוף את הילדים שלך למניפולציה המגעילה של צוות צילום ו-מיכל דליות שעושים קרקס ממך ומההורים שלך ועושים רייטינג על חשבון הג’יפה שלכלכת אתה בעצמך בבית שלך.
מיכל דליות
אני מקווה, אגב, שאין אדם אחד על כדור הארץ שבאמת סבור ש-מיכל דליות או כל סופר ג’יני אחרת באמת מצליחות לפתור משהו בחיים של האנשים האלה.
המקסימום שהו מצליחות לעשות זה לגרום לילדים להביט על הוריהם במבט מלא מיאוס ולהרהר “אללה יסתור, איזה דפ”רים מעוכבים רגשית שלח אליי אלוהים להיות לי הורים”.
4. קרלה ברוני מבואסת על ה-בריטים. יש תמונה שלה עם ציצי חשוף מימיה כדוגמנית (על) ועכשיו, לרגל הביקור של הזוג המלכותי בממלכה, החליטו הצהובונים לפנק אותה בברכת וולקאם במיטב המסורת הבריטית – פירסום של התמונה בעמודים הראשיים.
ברוני מבואסת – היא מרגישה שמאז שהתחתנה עם סרקוזי והפכה לגברת הראשונה של צרפת (היא איטלקייה בכלל) הצרפתים לא נוהגים בה בכבוד הראוי, ועכשיו, כשגם הבריטים מראים לה את הפיפי הקטן שלהם, היא מאיימת במשבר דיפלומטי, או משהו.
אני לא מבין; מה הם חושבים לעצמם האנשים האלה, כשהם מצטלמים בעירום? שזה לא ייצא החוצה? שזה לא יגיע לכלי התקשורת, בשנייה שהם יהפכו ליותר מפורסמים מ-עיזה פזיזה?
וברוני, בכלל, הצטלמה כשהייתה דוגמנית מפורסמת – ואז זה נראה לה נורא אמנותי, או איזה חרטא קונספטואלית אחרת – ועכשיו, מה? חסינות דיפלומטית? מה היא רוצה? מה? ולמה זה שככל שהגוף שלך יותר טוב, ככה השכל שלך יותר קטן?
5. בניגוד לאשת הנשיא והאטיטיוד האירופאי המנדנד שלה – באמריקה הדברים קצת יותר פשוטים. סלבריטיז מצטלמים לסרטוני סקס ביתיים מאותה סיבה בה שרים בממשלת ישראל מוציאים הודעות לעיתונות – הם נורא רוצה שמישהו יכתוב עליהם.
לינדזי לוהן
