מאז גילוי מחלת הסרטן והטיפולים שעבר הפך התובע לשבר כלי ופיתח הפרעה אישיותית קשה אשר הוכרה כנכות נפשית ע”י ביטוח לאומי. מגבלותיו הפיזיות לא אפשרו לו לשוב לעבודתו, וניסיונותיו ללמוד ע”מ לעבור הסבה מקצועית לא עלו יפה בשל היעדר אפשרות ריכוז וחוסר מנוחה
תביעת מיליונים נגד חברת דובק: אני גוסס מסרטן הריאה
עניינה של תביעה זו שהוגשה היום בבית משפט המחוזי בת”א, בקבלן שיפוצים בן 51 מהעיר הרצליה, נשוי ואב לשלושה ילדים, אשר החל לעשן סיגריות מתוצרתן של הנתבעות (חברת דובק) בתקופת נערותו המוקדמת, בתקופה בה הידע בנוגע לנזקי העישון, לרבות הסיכון הגבוה לפתח מחלות סרטן והתמכרות, לא היה ידוע לציבור הרחב, אלא היה נחלתם המצומצמת של חברות הסיגריות. לאחר שנים של התמכרות לעישון, חלה התובע בסרטן הריאה מסוג SCLC, עבר ניתוח לכריתת האונה הריאתית הנגועה, וכן טיפולים קשים, לרבות טיפולי כימוטרפיה והקרנות למוח והוא גוסס מן המחלה בנוסף פיתח הפרעה אישיותית בעקבות המחלה, אשר הוכרה כנכות נפשית ע”י המוסד לביטוח לאומי.
התובע החל לעשן סיגריות מתוצרת הנתבעות בתחילת שנות העשרים לחייו, בשל המסרים החיוביים והמושכים שבפרסום האינטנסיבי והאגרסיבי של חברת דובק אשר חלשה על שוק הסיגריות באותם ימים. לטענתו, הציבור הרחב ניזון בעיקר מן הפרסומות האינטנסיביות והשקריות שפרסמו חברות הסיגריות, לפיהן קיים קשר הדוק בין עישון סיגריות לבין ההנאה מן החיים, הצלחה ומקובלות בחברה.
התובע החל בעישון סיגריות בודדות בכל יום, אולם במהרה גבר אצלו הצורך בעישון הסיגריות וגדלה הצריכה היומית שלו עד כדי 3-2 קופסאות סיגריות בכל יום, ונכנס להגדרה “מעשן כבד”. התובע עישן במשך השנים סיגריות מתוצרת דובק, אשר חלשה משך שנים רבות על שוק הסיגריות בישראל.
מאז סוף שנות השמונים, עשה התובע מספר ניסיונות להפסיק את העישון, תוך גיוס מאמצים נפשיים וכלכליים משמעותיים, שלו ושל סביבתו הקרובה, אולם הדבר לא צלח בידו. התובע פיתח התמכרות קשה לעישון, והימנעות מהעישון גרמה לו לתופעות פיזיות ונפשיות קשות ובלתי נסבלות.
בשנת 2001 החל התובע לחוש בכאבים בבית החזה ובכתף שמאל, כאבים אשר הקרינו לאורך כל הזרוע השמאלית. כאבים אלו לוו בתחושת נמלול בצד שמאל ובאצבעות כפות הידיים. משהכאבים לא חלפו אושפז התובע לצורך בירור הכאבים בבית החולים הלל יפה בחדרה.
בצילום חזה שבוצע במהלך הבירור נמצא תהליך תופס מקום בריאה השמאלית, בגודל 2.5X4 ס”מ, אשר משמעותו לא הובהרה. התובע שוחרר מאישפוז בבית החולים בהמלצה לנטילת משככי כאבים במידת הצורך והפסקת עישון.
התובע חלה בסרטן הריאה מסוג SCLC, עבר ניתוח לכריתת האונה הריאתית, אילוסטרציה
התובע עבר התובע ניתוח מדיאסטונוסקופיה, בהרדמה כללית. במהלך הניתוח בוצעה סקירת המיצר בגישה צווארית ודגימת בלוטות לימפה. הבדיקה העידה על בלוטות תגובתיות, אולם ללא עדות לממאירות בבלוטות הלימפה.
בדיקה פטולוגית של בלוטת הלימפה לא העלתה עדות למחלה מטסטתית. התובע שוחרר עם המלצה לחופשת מחלה למשך 14 ימים וביקורת במרפאה לכירורגיית חזה כעבור 7-10 ימים.
בהתבסס על תוצאות הבדיקות הוחלט על ניתוח לכריתה והסרה של האונה הנגועה השמאלית וביופסיות בלוטות לימפה. בתאריך 12.2.2001 אושפז התובע לצורך ניתוח לובקטומיה בהרדמה כללית.
בדיקה פתולוגית של הרקמות שנכרתו העלתה כי באונה הנכרתת אותר תהליך גידול ריאתי ראשוני ממאיר מסוג SCLC בגודל 5 ס”מ, המסנן מקומית את הפלוירה הויסצרלית. בהתאם לאבחנה הקלינית הוחלט על תוספת טיפול כימוטרפי משולב בהקרנות למוח, לצורך כיסוי מונע של גרורות פוטנציאליות תוך מוחיות.
על אף איבחון הסרטן האלים אצל התובע, וחרף העובדה, כי רופאיו הבהירו לו לגבי הקשר בעל המובהקות הגבוהה ביותר הקיימת בין העישון לבין סוג סרטן הריאות שנמצא אצלו (בשיעור של כ – 100%), לא הצליח להפסיק את העישון בשל התמכרותו הקשה.
התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת רפואית, אשר נערכה ע”י מומחה למחלות ריאה המשמש כסגן מנהל מחלקת ריאה בבי”ח במרכז הארץ, הקובעת, בין היתר, קשר סיבתי ברור בין עישון הסיגריות לבין התפתחות מחלת סרטן הריאה אצלו..
המומחה, קובע, כי קיים מגוון רב של עדויות אפידמיולוגיות, סטטיסטיות, ביו רפואיות ומחקרים גנטיים-מולקולריים עשירים בהוכחות על קיומו של קשר ברור בין עישון סיגריות לתחלואה ולתמותה מסרטן הריאות. יתירה מכך, בסוג הסרטן בו חלה התובע (SCLC) קיים קשר בעל המובהקות הגבוהה ביותר בין עישון למחלת סרטן הריאות, כאשר כמעט 100% מחולי הסרטן מסוג זה מעשנים או עישנו מוצרי טבק.
בעבודות מחקר אפידמיולוגי, הסתבר, כי ככל שגדלה כמות הסיגריות, ומינון העישון וככל שגיל התחלת העישון צעיר יותר, כך גדל הסיכון להתפתחות מחלת סרטן הריאות. מחקרים רפואיים, הצביעו על כך, כי 85% מכלל מקרי סרטן הריאות נגרמים עקב עישון.
עו”ד ענת מולסון; לפסוק לו פיצוי המוערך בעשרה מיליון שקלים
הסיכון של מעשן כרוני ללקות בסרטן ריאות במהלך חייו הינו 1:9. עשן הסיגריות מכיל כ– 55 חומרים קרצינוגניים, המשרים סרטן. חומרים אלה נמצאים בנוזלי גופו של המעשן עוד בטרם התפתח התהליך הסרטני אצלו.
לסיכום נקודה זו, קובע המומחה בחוות דעתו, כי; “עישון סיגריות הינו הגורם המוכר והעיקרי בקבוצת סיכון להתהוות סרטן הריאות”. בהתייחסו לנושא ההתמכרות לניקוטין קובע המומחה, כי הניקוטין מוכר כסם ממכר, ומביא לכך תימוכין מן הספרות המקצועית.
הניקוטין מוכר כחומר פסיכואקטיבי במערכת העצבים המרכזית. ההתמכרות גורמת לפער משמעותי ביותר בין הרצון לגמילה מעישון לבין שיעור ההצלחה בגמילה, כאשר רק 3% מהחפצים בהפסקת העישון (מתוך 70%) מצליחים להפסיק לעשן, וגם זאת לאחר 3 ניסיונות גמילה אישיים.
מאז גילוי מחלת הסרטן והטיפולים שעבר הפך התובע לשבר כלי ופיתח הפרעה אישיותית קשה אשר הוכרה כנכות נפשית ע”י ביטוח לאומי. מגבלותיו הפיזיות לא איפשרו לו לשוב לעבודתו, וניסיונותיו ללמוד על מנת לעבור הסבה מקצועית לא עלו יפה בשל היעדר אפשרות ריכוז וחוסר מנוחה, בעיות הנובעות מן הפגיעה המוחית בשל ההקרנות שעבר.
התובע באמצעות באי כוחו עו”ד ענת מולסון ועוד טל נבו, דורש מבית המשפט לפסוק לו פיצוי המוערך בעשרה מיליון שקלים.
Add Comment