יום עיון בנושא “דור תש”ח – מלחמת העצמאות”: האם יש עדיין צברים? מה נותר מדור תש”ח והאם הייתה תכנית אב לגירוש ערביי הארץ? ההכנסות מיועדות למְלגות לסטודנטים של האוניברסיטה העברית. מספר המקומות מוגבל.
היכן הם יפי הבלורית והתואר – התשובה ביום עיון של אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית
אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית תקיים יום עיון בנושא “דור תש”ח – מלחמת העצמאות’’ ביום רביעי ט”ז בשבט תשס”ח, 23 בינואר 2008, במלון ענבל (לשעבר לרום) בעיר ירושלים. יום העיון שיזמה ועורכת אגודת השוחרים ידון בדור תש”ח בנושאים כגון: היכן הם יפי הבלורית והתואר שהלכו בשדות. בין המשתתפים: יורם קניוק, חיים גורי בצילום), גאולה כהן, פרופ’ עוז אלמוג ואלוף (מיל’) ד”ר אלעד פלד.
לדברי אפרת תוסייה-כהן מנהלת אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בעיר ירושלים, יום העיון יעסוק בהיבטים שונים של דור תש”ח נשאל: “מיהו דור תש”ח? דיוקן, זיכרון; הפלמ”ח, הלוחמים והמלחמה; נדבר על עיצוב ההנצחה, מגש הכסף ומי גורש ממנו וכיצד הופך דור לדור קנוני? נדון בפוליטיקה ודת, במיתוס ומציאות, בפעילות פלילית ומלחמת העצמאות; במעטים מול רבים; גרשנו או לא גרשנו? ונשאל: מה נותר מדור תש”ח – האם יש עדיין צברים…?”.
פרופסור אלון קדיש מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית ורמ”ח היסטוריה בצה”ל מתייחס לשימוש השבלוני במושגים בעלי מימד ערכי סמוי כדוגמת “מעטים מול רבים” או “נשקנו הדל”, שעיצבו את תפישת מלחמת העצמאות, והנם מושגים עם מרכיבים ניסיים. ערעור טענת האמיתות הגורפת של מושגים אלו אינה בעלת משמעות ערכית והשימוש במושגים אלו נכון, כי הוא משרת את הערכים (לא במובן הניסי) ומעיד על צדדים חיוביים בהערכות היישוב (ככושר ארגון, הלכידות וכד’).
נושא הפעילות הפלילית והמלחמה קיבל משמעויות לאומיות מבלבלות. שת”פ פלילי בין יהודים לערבים היה קיים גם בעבר, כדוגמת השוק השחור בבשר בתקופת המלחמה – דוגמא הממחישה כי הדימוי לפיו “כולם שכם אחד” לא תמיד היה מדויק.
ד”ר הלל כהן, יעסוק בשאלה “גרשנו או לא גרשנו?” והאם הייתה תוכנית אב לגירוש ערביי הארץ. לדבריו, פלסטינים רבים עזבו אזורים שונים בארץ עוד לפני הגעת הכוחות היהודים – בשל חשש מתוצאות הקרב ושמועות על מעשי טבח, או גורשו בשל שיקולים טקטיים של מפקדים בשטח. מסקנתו, כי לא הייתה תוכנית אב לגירוש ערביי הארץ. אין מחלוקת, כי במקרים מסוימים היה גירוש. ככל שהמלחמה התקדמה המגמה הייתה לגרש.
ד”ר אפרת בן-זאב וד”ר עדנה לומסקי-פדר, ידברו על דורות המתגבשים סביב מלחמה; על דור מלחמת כיפור ש”איבד את המלוכה”, אך זכה בחופש להשמיע קולות שונים, בניגוד לדור תש”ח הקנוני שבו היתה השתקה חברתית שהעצימה את הדור.
יורם קניוק ועמיתו חיים גורי, מהסופרים והמשוררים הבולטים והחשובים ומאבות הקנון הישראלי, יחלקו פנל בנושא; “יפי הבלורית והתואר”.
הסופר יורם קניוק שנפצע כלוחם בתש”ח יספר על דור שחונך להקים מדינה בסביבה עוינת וגיבורי התנ”ך היו נר לרגליו. חיים גורי, שלחם בפלמ”ח, מחברו של שיר הרעות ובו השורה “יפי הבלורית והתואר” יתייחס להוויה הישראלית בתקופת קום המדינה ולשינויים שחלו בה במהלך השנים. פרופ’ עוז אלמוג ישיב על השאלה האם ישנם עדיין צברים?
אלוף במיל’ ד”ר אלעד פלד, שפיקד על צפת במלחמה, ישאל מה נותר מדור תש”ח. בעידן שבו אנשים מחפשים מגש לכסף, יתאר דור שהחליט שהוא עצמו מגש הכסף ויסביר כיצד הפלמ”ח כקבוצת מיעוט הפך לקבוצה הנורמטיבית בחברה.
משתתפים נוספים; הפרופסורים מהאוניברסיטה העברית והם; יהושע בן-אריה, ישראל ברטל, רפי ישראלי, יורם צפריר ו-דניאל שוורץ.
כן ישתתפו, ד”ר שמריהו בן-פזי, ד”ר מרדכי (מורל’ה) בראון, נמרוד הגלעדי, ישראל הראל, פרופ’ יחיעם וייץ, ח”כ אלוף (מיל’) מתן וילנאי, ד”ר אודי לבל, דידי מנוסי, פרופ’ מעוז עזריהו, רחל רבין-יעקב, הרב ד”ר שלמה ריסקין.
דמי ההשתתפות: 290 שקלים, כולל ארוחת צהריים. ההכנסות מיועדות למְלגות לסטודנטים של האוניברסיטה העברית. מספר המקומות מוגבל.
Add Comment