רא”ל (מיל’) לוי לקה בשבוע שעבר באירוע מוחי ואושפז בבית החולים “העמק” בעפולה, שם נפטר • כרמטכ”ל הקים את מפקדת חילות השדה, קיצץ בסדר הכוחות ובאמצעי הלחימה ושינה את היערכות צה”ל בקו הגבול הבינלאומי • נודע בשם החיבה; “משה וחצי” בשל גובהו.
משה לוי הרמטכ”ל ה-12 של צה”ל הלך לעולמו
משה לוי, הרמטכ”ל ה-12 של צה”ל, הלך הבוקר שלישי (08.01.08) לעולמו בבית החולים “העמק” בעפולה, שם אושפז לאחר שלקה באירוע מוחי קשה. ואושפז בשבוע שעבר. לוי, בן 72, הותיר אחריו חמישה ילדים ושתי נכדות.
בעקבות מותו של לוי, פרסם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הודעת אבל: “הוא היה לוחם גדול ששירת את המדינה שנים רבות ופעל בכל מרצו ויכולותיו לביסוס עוצמתו של צה”ל. לוי הוביל את הצבא בתקופה לא פשוטה וידע לצקת מקור רוחו ומכושר מנהיגותו”.
משה לוי (1936 – 8 בינואר 2008), היה הרמטכ”ל ה-12 של צה”ל. הרמטכ”ל הראשון שהחל את פעילותו הביטחונית בצה”ל, בניגוד לקודמיו שהתחילו בפעילותם הביטחונית במחתרות שפעלו לפני קום המדינה.
לוי נולד ב-1936 בעיר תל אביב למשפחת עולים מעיראק, ולמד בבית הספר היסודי ע”ש ביאליק בעיר. נודע בשם החיבה; “משה וחצי”, בשל גובהו. הוא התגייס לצה”ל בשנת 1954, והחל את שירותו בחטיבת גולני. לאחר-מכן עבר לחטיבת הצנחנים, במסגרתה השתתף בפעולות התגמול ובה שירת ברוב שנותיו הבאות בצבא.
ב”מלחמת סיני” (1956) צנח בצניחה המבצעית היחידה בתולדות צה”ל ב”מעבר המיתלה”, כקצין מבצעים בגדוד 890 של הצנחנים.
בשנים 1963-1967 מילא מספר תפקידי פיקוד והדרכה ביחידות הצנחנים: ב-1966 מונה לפקד על בית-הספר לצניחה ולוחמה זעירה (עליו פיקד עד 1968), ובמלחמת ששת הימים (1967) היה קצין מטה בכיר בחטיבת הצנחנים שפעלה הן ברמת הגולן והן בסיני.
ב-1968 מונה לפקד על חטיבת הבקעה שהועסקה במרדפים אחרי חוליות מסתננים שחדרו לארץ משטח ירדן (השתתף אישית, כמח”ט, ברבים מהמרדפים הללו).
ב-1973 התמנה לוי לראש מטה (רמ”ט) פיקוד מרכז, בדרגת תת-אלוף (תחת פיקודו של אלוף הפיקוד רחבעם זאבי).
זמן קצר לאחר-מכן, ב-1974, התמנה לראש מחלקת מבצעים במטכ”ל, וב-1976 מונה לפקד על עוצבת שריון. בשנת 1977 מונה לתפקיד אלוף פיקוד המרכז, בו שימש עד 1981, ובשנים 1982-1983 היה ראש אג”ם וסגן הרמטכ”ל.
ב-19 באפריל 1983 החליף לוי את רפאל איתן בתפקיד הרמטכ”ל, והוא בן 47.
הוא נכנס לתפקידו בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. בתקופת כהונתו כרמטכ”ל נערך צה”ל בקווים חדשים בלבנון: ב-3 בספטמבר 1983 נסוג צה”ל מהרי השוף אל קו האוואלי וב-1 במאי 1985 נסוגו כוחות צה”ל אל תוך רצועת הביטחון, על פי החלטת הממשלה.
כמו-כן, עסק בהקמת מפקדת חילות השדה (מפח”ש, כיום מפקדת זרוע היבשה – מז”י), בהצטיידות במערכות נשק חדישות ובקיצוץ בסדרי-הכוחות (סד”כ). בתקופת כהונתו נפל בשבי הנווט רון ארד (אוקטובר 1986).
לוי, סיים את תפקידו ארבע שנים בדיוק לאחר שמונה אליו, באפריל 1987, ופרש מצה”ל לאחר 33 שנות שירות. עם פרישתו היה לחבר מחקר בבית הספר לכלכלה של לונדון.
ב-1989 חזר לקיבוץ שבו היה חבר עד יום מותו, בית אלפא, במטרה להתמסר לעבודה חקלאית, אולם פציעה ישנה מתקופת שירותו מנעה ממנו עבודה פיזית קשה. מונה לחבר בדירקטוריון התעשייה האווירית ב-1991, ולדירקטוריון חברת החשמל ב-1992.
מ-1993 עד פטירתו כיהן כיו”ר הדירקטוריון של חברת כביש חוצה ישראל בע”מ.
לוי היה בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תארים בכלכלה והיסטוריה של ארצות האיסלאם.
ב-30 בדצמבר 2007 לקה לוי באירוע מוחי, ואושפז במצב קשה בבית החולים “העמק” בעיר עפולה. תשעה ימים לאחר אשפוזו (8 בינואר 2008) הוא נפטר.
מתוך האנציקלופדיה חופשית ויקיפדיה