כך דורשת הקליניקה לזכויות הצרכן בעקבות ביטול מטבע 5 האגורות • עוד בהצעה מעתה בתוכנית כוכב נולד, יחויבו גם לומר כמה עולה לנו ה-Sms שהתבקשנו לשלוח.
הקליניקה לזכויות הצרכן: לאסור פרסום מחירים המסתיימים ב-99 אגורות או 95 אגורות
לאור תלונות רבות שהתקבלו בסמסטר הראשון לפעילותה של הקליניקה לזכויות הצרכן הפקולטה למשפטים – בקריה האקדמית קריית אונו, בראשותו של אבינועם מגן ראש הקליניקה, מציעה הקליניקה שורה של תיקונים לחוק הגנת הצרכן ובמרכזם;
• לא יפורסמו מחירים שלא ניתן לשלם אותם במציאות במזומן (עודף של אגורה / 5 אגורות).
• ייאסר פרסום של מחיר בתשלומים ללא ציון המחיר המלא בהבלטה.
• מנחי תוכניות בטלוויזיה/רדיו יחויבו לומר לנו בקולם כמה עולה הודעת ה sms שהם מבקשים מאיתנו לשלוח.
• כל צרכן יוכל לתבוע “פיצוי לדוגמא” או להגיש קובלנה פלילית על הצגת מחיר מטעה במודעות פרסומת.
ההצעה המפורטת נשלחה לשרי התמ”ת, המשפטים, והתקשורת ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
הקליניקה לזכויות הצרכן בקריה האקדמית אונו טיפלה בסמסטר הראשון לפעילותה בכ-350 פניות. מעבר לטיפול הפרטני, הגיעו בקליניקה למספר מסקנות כלליות ולאורן הוגשה לשרי המשפטים התמ”ת והתקשורת ולוועדת הכלכלה של הכנסת, הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן.
לדברי אבינועם מגן, ראש הקליניקה לזכויות הצרכן; “כמעט בכל רגע, אנו נחשפים לפרסומות הכוללות מחירים אשר אינם “מדויקים” בלשון המעטה.
אחת התופעות היא מחיר בתשלומים בו מצוין בגדול מחירו של תשלום אחד ולידו בקטן, מספר התשלומים. לפי ההצעה, בספרות הגדולות ביותר יפורסם המחיר המלא, ולידו מספר התשלומים וסך כל תשלום – שניהם בגודל אות, פונט וצבע זהים”.
תופעה נוספת היא פרסום מחירים המסתיימים 99 אגורות. מחירים אלו אינם ניתנים לתשלום במזומן בייחוד לאחר ביטול מטבע 5 האגורות. עיון קצר בפרסומים בעיתונות מלמד, כי מדובר בשיטה בה הצרכן מתרשם כאילו המחיר זול יותר מהמחיר האמיתי העגול והפשוט.
לפי ההצעה, בתוכניות טלוויזיה /רדיו בהן מתבקשים הצופים לשלוח מסרונים (הודעות ( Sms בתשלום על מנת להשתתף או להצביע, יחויבו המנחים שמזמינים את הציבור לשלוח את הודעת Sms, לציין בקולם בשידור גם את מחיר ההודעה ולא להסתפק בכתובית קטנה בשולי המסך, וזאת בכל פעם שהם משדלים לשלוח מסרון. במידה וההודעה מיועדת לתרומה – יש לציין איזה אחוז מהתרומה מגיע ליעדו ואיזה אחוז משולם לחברה המפעילה.
לגבי פרסום מחירים במודעות פרסום, מצאו בקליניקה, כי ישנו מצב של תת אכיפה של סעיף 17 ד’ לחוק הגנת הצרכן הקובע; “לא יפרסם עוסק ולא ינקוב במפורש או במשתמע מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי”.
מבדיקת הקליניקה לזכויות הצרכן, עולה, כי סעיף זה לא נאכף כלל. בשונה מסימון מחירים על גבי אריזות שלגביו ישנה אפשרות לתבוע פיצוי לדוגמא, הרי כשמדובר במחירים בפרסומת, הסמכות להגיש תביעה נגד עוסק שמורה לממונה על הגנת הצרכן אשר איננו ממהר להפעיל אותה בלשון המעטה.
לפי ההצעה כל צרכן יוכל להגיש קובלנה פלילית / תביעה אזרחית המזכה בפיצוי לדוגמא נגד עוסק שיפרסם מחיר שאיננו עומד בכלל שבחוק. פירוש פשוט של סעיף החוק מלמד, כי מבצעים מתחכמים בהם המסקנה היא ש”המכשיר חינם” או שהמחיר המפורסם איננו זהה למחיר אותו משלמים בפועל בקופה – עומדים בניגוד לחוק.
Add Comment