לעומת זאת הערכת הפעילות של הרשות המקומית מבחינת הטיפול בנושאי בטיחות הייתה נמוכה בהרבה – רק 29% ציינו כי העירייה פועלת בתחום האכיפה • כך עולה מנתונים אלה ואחרים אותן מפרסם ארגון ’בטרם’ לבטיחות ילדים
כ-82% מהתושבים רואים בעירייה אחראית למנוע פציעות במתחם העירוני
מסקר טלפוני שקיים ארגון ’בטרם’ לבטיחות ילדים בנושא תפיסת התושבים את אחריות העירייה בנושא בטיחות ילדים עולה, כי 82% מהנשאלים רואים את העירייה כאחראית לפעול למניעת פציעת ילדים במתחם העירוני ולמניעת תאונות דרכים בקרב ילדים (71%). מרבית מהמשיבים סבורים שבמסגרת האחריות להפחתת תאונות דרכים ופגיעות ילדים, על הרשות המקומית לטפל בנושאים כמו פיתוח תשתית בטיחותית: סימון מעברי חצייה בקרבת מוסדות חינוך (96%), שבילים לאופניים (83%); חינוך והסברה; קיום תוכניות לימוד בנושא זהירות בדרכים בבתי הספר (91%), הסברה בנושא תאונות דרכים (87%); אכיפה; אכיפה ע”י המשטרה או השיטור הקהילתי (84%) ונהלים הפעלת משמרות זהירות בדרכים (86%), בטיחות בהסעות תלמידים (93%).
הסקר התקיים ביולי 2007 בקרב 503 הורים לילדים עד גיל 15 באוכלוסיה היהודית. הסקר נערך על ידי ליטל שמר חיים – מחקר יישומי, בשיתוף מכון ’מחשוב’.
הנתונים מתפרסמים לקראת כנס השקת תוכנית ’בטרם בעיר’- קידום וניהול בטיחות ילדים ברשויות המקומיות, שיתקיים היום, 12.12.07.
בסקר, נתבקשו המרואיינים לציין, האם חל בשנים האחרונות שינוי לטובה או לרעה ברמת בטיחות הילדים בעיר, ובמידה וחל לדעתם שינוי לפרט מהו. 44% מההורים דווחו, כי לא חל שינוי במידת בטיחות הילדים בעיר. 43% דווחו על שיפור ו-7% דווחו על הרעה.
בקרב המרואיינים שדווחו על שינוי לטובה, בלטו השיפורים הבאים: פסי האטה (18%); מעברי חציה (14%); מגרשי שעשועים (31%).
לעומת האחריות הרבה שהתושבים מייחסים לרשות המקומית בנושא בטיחות (מסביב ל-90%), הערכת הפעילות של הרשות מבחינת איכות טיפולה בנושאים שצוינו, הייתה נמוכה בהרבה, לדוגמה בנושא אכיפה על-ידי המשטרה או השיטור הקהילתי (29%), פיתוח שבילי אופניים (22%), הסברה לציבור הרחב (37%), בטיחות בהסעות ילדים (32%). ההערכה הגבוהה ביותר בה זכתה העירייה הייתה בתחום של משמרות זה”ב (49%) וסימון מעברי חציה בסביבת מוסדות חינוך (63%).
מסקר טלפוני נוסף שקיים ארגון ’בטרם’ לבטיחות ילדים בקרב 502 הורים לילדים עד גיל 15 באוכלוסייה הערבית עולה, כי שלושה רבעים מהנשאלים רואים את העירייה כאחראית לפעול למניעת תאונות דרכים בקרב ילדים (71%) ולמנוע פציעת ילדים במתחם העירוני (75%).
מרבית מהמשיבים סבורים שבמסגרת האחריות להפחתת תאונות דרכים ופגיעות ילדים, על העירייה או הרשות המקומית לטפל בנושאים כמו פיתוח תשתית בטיחותית: סימון מעברי חצייה בקרבת מוסדות חינוך (100%), שבילים לאופניים (91%); חינוך והסברה – קיום תוכניות לימוד בנושא זהירות בדרכים בבתי הספר (99%), הסברה בנושא תאונות דרכים (99%), אכיפה – על ידי המשטרה או השיטור הקהילתי (98%) ונהלים – הפעלת משמרות זהירות בדרכים (97%), בטיחות בהסעות תלמידים (99%).
הסקר התקיים ביולי 2007 על ידי ד”ר חאלד אבו עסבה, מכון מסאר. מהסקר עולה, כי לעומת האחריות הרבה שהתושבים מייחסים לרשות המקומית בנושא בטיחות (מעל 90%), הערכת הפעילות של הרשות מבחינת איכות טיפולה בנושאים שצוינו, הייתה נמוכה (רק כ-20% עד 30% דרגו את איכות הטיפול בכל אחד מהנושאים כגבוהה עד גבוהה מאוד).
כמחצית מהמשיבים העריכו את איכות הטיפול של העירייה בנושא סימון מעברי חצייה, הסברה בנושא תאונות דרכים, אכיפה על-ידי המשטרה או השיטור הקהילתי, הפעלת משמרות זה”ב ובטיחות בהסעות, כנמוכה עד נמוכה מאוד. בחלק מהנושאים, הפער בין הציפייה למצב הנתפס בפועל היה גבוה במיוחד, לדוגמה 98% סברו שעל העירייה לדאוג למתקנים בטיחותיים בגני שעשועים, אבל רק 15% סבורים שהעירייה אכן עושה זאת.
היפגעות ילדים היא תופעה הקיימת בהיקף נרחב באוכלוסייה: ההערכה היא, שמדי שנה כמחצית מאוכלוסיית הילדים במדינת ישראל נפגעת בתאונות בקהילה, כ-185,000 ילדים פונים למיון, מתוכם מעל- 24,000 מתאשפזים וכ- 170 ילדים נהרגים בגין פגיעה. התאונות מתרחשות בכל מקום: בבית, בחצר, במוסדות החינוך, בגני השעשועים, במרחב הציבורי ובדרכים. טרגדיות אנושיות אלה כרוכות באבדן חיי אדם, בנכות ובכאב ובסבל רב.
במקרים רבים להיפגעות יש השפעה ארוכה, הנמשכת לאורך החיים, כתוצאה מנכות וממגבלות שונות. בנוסף לכך העלויות הכלכליות והחברתיות ניכרות וכבדות ברמת המשפחה, היישוב והמדינה. ההפסד הנגרם למערכות הבריאות והרווחה בשל היפגעות ילדים בתאונות במהלך שנת 2006 מוערך בכ-1,633,000,000 שקלים. מספרי ההיפגעות הם קשים והדעת אינה סובלת השלמה עם המצב, שכן את רובן המכריע של ההיפגעויות (כ-95%) ניתן למנוע.
רשויות מקומיות הן מקום חשוב לקידום בטיחות וצמצום היפגעותם של ילדים מתאונות. יכולתן להשפיע על בטיחות ילדים בתחומן רב, מכיוון שהן מקיפות את מכלול תחומי החיים של תושביהן.
הניסיון הנצבר בעולם מוכיח הצלחות בקידום בטיחות בילדים על ידי פעילות מוניציפאלית. למרות זאת, תחום בטיחות הילדים אינו תמיד מנוהל ברשויות המקומיות בראיה מערכתית כוללת, על-ידי בעל תפקיד מוגדר או בתחום אחריותו של אגף מסוים ברשות.
כמו-כן, תחום זה פעמים רבות אינו מנוהל כמקשה אחת בתוכנית העבודה של הרשות ואין לו סעיף תקציבי ייעודי. יתירה מכך, תחום בטיחות הילדים כמכלול לא תמיד מעוגן בחוקים, בנהלים ובתקנות המחייבים של הרשות המקומית.
תוכנית ’בטרם בעיר’ מבוססת על פיילוט שהתקיים בכ-10 ערים ברחבי ישראל, בשיתוף עמותת ’אשלים’ ובתמיכתה, בין השנים 2001 – 2005 ועל בסיס הניסיון העולמי המצטבר ומודלים הקיימים בעולם.
ליבת התוכנית מושתתת על בניית תשתית לניהול וקידום בטיחות הילדים בעיר, תוך הובלת תהליך לשיפור מתמיד בבטיחות ילדים, הנתמך בכלים ניהוליים, שיווקיים, מחקריים, ובשיתוף תושבים.
מטרות התוכנית ברמה הלאומית היא ליצור ברית מתפתחת של רשויות מקומיות המחויבות לקידום בטיחות ילדים בתחומן, המאפשרת שיתוף מידע, המתמקצעות מתמדת, יצירת תרבות של בטיחות ילדים והעלאת הנושא לסדר היום העירוני והלאומי. לברית רשויות המנהלות ומקדמות בטיחות פוטנציאל השפעה על מהלכים לאומיים כמו קידום חוקים ארציים ועוד.
ברמה המקומית המטרה היא הגברת הבטיחות של הילדים וצמצום היפגעותם מתאונות בתחום סמכות הרשות המקומית. צמצום זה ינבע מתהליכי שיפור מתמיד בבטיחות הילדים בשכונה, במוסדות החינוך, בקהילה ובבית.
כל אלה יביאו לכך, שהרשות תהפוך לגורם מוביל בקידום בטיחות ילדים ובהטמעת הנושא. הרשות תעשה זאת בהתאם לצורכי התושבים ולמאפיינים הייחודיים של היישוב, תוך שימוש בגורמים, במערכות וברשתות הקהילתיות, החברתיות והעסקיות הקשורות עמה; הפיכת התושבים לשותפים באחריות לבטיחות הילדים; איתור גורמים ציבוריים ולאומיים רלוונטיים ושילובם בפעילות מקדמת בטיחות ילדים; הפיכת מערכת החינוך העירונית לסוכן שינוי קהילתי לבטיחות ילדים.
היקף היישום: כיום מופעל המיזם בכ-15 רשויות מקומיות: הוא נוסה במשך 5 שנים ב10 רשויות, ובחודשים האחרונים הצטרפו אליהן 5 רשויות נוספות.
Add Comment