hadsot_003.jpg
457_doah_bezbozim_natnya_04.jpg
8,300 משפחות בנתניה, המהוות 15.8%, מכלל בתי אב בעיר, מוגדרות כמשפחות החיות מתחת לקו העוני. אלה נתוני דוח העוני לשנת 2001 שפורסם באחרונה ע”י המוסד לביטוח לאומי.
נתוני הדו”ח ניתן ללמוד כ 21.8% מהילדים תושבי נתניה והסביבה חיים מתחת לקו העוני כלומר: אחד מכל חמישה ילדים מוגדר כילד עני אם נתרגם זאת למספרים, מדובר ב-11,000 ילדים רעבים.
בנתניה, לא אופטימיים מהמצב אפילו מנהלת סניף הביטוח לאומי בעיר, צופה המשך עליה במצטרפים למעגל העוני זאת גם בשל המיתון, האינפלציה והשחיקה הריאלית בשכר. בסניף הביטוח לאומי בנתניה, כבר לא מתביישים להודות, כי בעצם הם נעזרים בארגוני חסד המקומיים.
101X133_gobernik_rami_00.jpg
בעיריית נתניה, אומר הדובר, רמי גוברניק לעיתונות המקומית: “יש לברך על כל סיוע לנזקקים, אך אל לעסקנים אלו העומדים מאחורי הפורום החדש (“פורום רווחה”), למען תושבי העיר, ל”תפוס טרמפ” בכך שהם עושים שימוש בנושא חברתי כאוב ובמצוקת האנשים, לצרכים פוליטיים ולסיפוק תאוות אישיות”. עוד מוסיף רמי גוברניק בצילום משמאל: “העוני אינו בעיה נקודתית של נתניה אלא של המדינה כולה. נתוני העוני שפורסמו מצביעים על מגמה של ירידה ולא של עליה כפי שפורסם”…
ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג בצילום בכותרת למעלה: “כראש עירייה, אני משקיעה ימים ולילות בחיפוש אחר משקיעים חדשים שיגיעו לנתניה, בידיעה שכל מפעל וכל חנות שנפתחת היא עוד מקום עבודה ועוד סיכוי ותקווה”. גם היא מפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה.
דיבורים לחוד והמציאות טופחת, יורקת וסוטרת ל-11,000, ילדים עניים בפנים. מדו”ח הביקורת לשנת 2001 שערכו רואי חשבון, המועסקים ע”י משרד הפנים, מגלה פעם נוספת, כי בחדרה ובנתניה, כשמדובר בכספי ציבור שוכחים את העניים, רק בחובותיהם לרשות בחלוקת כספים ללא פיקוח, נסיעות לחו”ל ללא דיווח, חובות גדולים של נבחרי ציבור בגין ארנונה וחניה, תשלומי פנסיה חריגים ועוד.
כשהדו”חות לא ממש מטרידים נבחרי הציבור בחדרה ובנתניה בה עסקינן, לא נוקפות אצבע לתקן את הליקויים והחריגות החמורות ובניגוד לחוק שנמצאו בהם המשליכים על מצב העוני בעיר ומצב הקופה העירונית שמן הסתם ניתן היה בסכום המצטבר של חריגות אלו לפתור בעיות רבות לעניי נתניה.
בתחום התמיכות העניקו העיריות למוסדות שונים יש להן כנראה הרבה מה להסתיר. כדאי רק לזכור, כי מדובר בסכומים הניתנים כסיוע לגופים שונים בשעה שמרבית הרשויות מצויות בגירעונות המסתכמים לעתים במאות מיליוני שקלים. ובנתניה עמד סכומן על כ-3.5 מיליון שקל שהועברו כתמיכות מבלי לקבל אישורים כנדרש (הגירעון מסתכם בסכום צנוע של 64 מיליון שקל).
אי נקיטת צעדי אכיפה לגביית חובות של תושבים ובעלי עסקים, עם דגש מיוחד לחובות של נבחרי הציבור. על פי הדו”ח, כ-40% מהרשויות המקומיות לא נקטו באמצעי אכיפה מספיקים כנגד חייבי ארנונה, מים וקנסות אחרות.
בנתניה נמצא, כי ל-14 חברי מועצה חובות בגין חניה בסכום של 24 אלף שקל. ל-8 מחברי המועצה חובות ארנונה ומים בסכום של 24 אלף שקל, כשמוביל את הרשימה חבר אחד עם חוב של 6,000 שקל.
הענקת פטורים, הנחות מתשלום מסים ומחיקת חובות שלא כדין. על פי הדו”ח, בנתניה נמצא, כי ל-8 מחברי המועצה חובות ארנונה ומים בסכום של 24 אלף שקל, כשמוביל את הרשימה חבר אחד עם חוב של 6,000 שקל.
בענייני נסיעות לחו”ל מקפידים ברשויות שלא לעקוב אחר הנסיעות ותוצאותיהן. בנתניה דווח על מימון של 9 נסיעות לחו”ל בעלות של 69 אלף שקל. גם כאן לא הוגשו דו”חות על פרטי הנסיעות.
משרד הפנים: “היקף הליקויים עדיין גדול ומחייב נקיטת צעדים נוספים כדי להביא לתיקונם של כל הליקויים ולמניעת הישנותם”
דובר משרד הפנים, האגף לביקורת ברשויות המקומיות, הביא בשבוע שעבר, את ההודעה הבאה מדבריו של: שוקי אמרני מנהל האגף לביקורת והממונה על החשבונות. הכותב בין היתר: “הדוח כולל את ממצאי הביקורת העיקריים, לגבי כל 266 הרשויות המקומיות, וממצאים במספר תחומי פעילות מרכזיים המתייחסים לכלל הרשויות או למרביתן.
דוחות הביקורת המפורטים נשלחו לראשי הרשויות המקומיות, להנהלת משרד הפנים, לממונים על המחוזות ולמשרד מבקר המדינה. במסמך שצורף לדוחות, מטעם החתום מטה, התבקשו ראשי הרשויות המקומיות להביא את דוחות הביקורת לדיון בפני מליאת המועצה ולפעול לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם.
תוכנית הביקורת התמקדה בשישה-עשר תחומי פעילות מרכזיים. להלן תחומי הפעילות בהם נמצאו ליקויים וחריגות מהכללים המחייבים בחלק ניכר מהרשויות המקומיות:
(א) הענקת תמיכות בכסף או בשווה כסף, לעמותות ולגופים שונים מבלי שהתקיים ההליך הנדרש בחוק.
(ב) אי נקיטת צעדי אכיפה לגביית חובות של תושבים ובעלי עסקים. בולט במיוחד חובם הכספי של נבחרי הציבור.
(ג) הענקת פטורים, הנחות מתשלום מיסים ומחיקת חובות שלא כדין.
(ד) הענקת תשלומי פנסיה חריגים לעובדים ואי העברת ניכויים משכר ותשלומים אחרים למס הכנסה, לביטוח לאומי, לקופות גמל, לקרנות פנסיה ולקרנות השתלמות.
(ה) העדר פיקוח ובקרה ראויים על פעילותם של חברות כלכליות וגופים אחרים שבבעלותן של הרשויות המקומיות.
(ו) העסקת קבלנים ונותני שירותים שונים, ללא מכרז ומבלי שההתקשרות אושרה ע”י הגורמים המוסמכים.
(ז) אי הקפדה על מינוי ועדה להכנת המשק לשעת חירום, על הרכבה ועל התכנסותה בתדירות הנדרשת בחוק.
(ח) ביקורת המעקב מלמדת כי מרבית הליקויים שהועלו בעבר בתחומי הבטיחות וניהול נכסים ומלאי, לא תוקנו.
כחלק מתוכנית הביקורת, רואי החשבון התבקשו לערוך ביקורת מעקב אחר תיקון ליקויים שהועלו בביקורות קודמות. תוצאות הבדיקה מלמדות שרשויות מקומיות רבות תיקנו ליקויים רבים. עם זאת, היקף הליקויים עדיין גדול ומחייב נקיטת צעדים נוספים כדי להביא לתיקונם של כל הליקויים ולמניעת הישנותם.
ראוי לציין לחיוב את שיתוף הפעולה של מרבית ראשי הרשויות המקומיות בקיום הליך תקין של הביקורת, וכן את השימוש ההולך וגובר בדוחות הביקורת בתהליך קבלת החלטות ע”י משרד הפנים ומשרדי ממשלה אחרים, הן ברמת הרשות המקומית הבודדת והן ברמת מגזר השלטון המקומי.
הניסיון המצטבר מלמד ששימוש מושכל בדוחות הביקורת ע”י הרשויות המקומיות והגורמים הממלכתיים השונים, מהווה אמצעי חשוב לקידום המינהל התקין מביא ליתר יעילות וחיסכון כספי וכפועל יוצא מכך להענקת שירות טוב יותר לתושבים”. עד כאן חלק מהודעת שוקי אמרני מנהל האגף לביקורת והממונה על החשבונות במשרד הפנים.
