הצעת חוק עברה בקושי רב בקריאה טרומית טוענת ח”כ שלי יחימוביץ’; את קיסריה והעיר אור עקיבא אין אומץ לאחד. את דליה ואת עוספיה יש… הצעת החוק שלי, מדברת על הפרדה בחזרה של שתי היישויות הכל-כך שונות האלה, נוכח כישלונו המוחלט של האיחוד
שלי יחימוביץ’: הצעת חוק לאיחוד אור עקיבא – קיסריה, האמינו לי היא לא תתקדם במילימטר
ח”כ שלי יחימוביץ’, מנמקת במליאת הכנסת את הצעת חוק שלה לפירוק האיחוד בין דליה ולבין עוספיה; “כשיצאה לדרך התוכנית הכלכלית להבראת ישראל של ביבי דובר על איחוד של 150 ישובים. נותרה רק ענות חלושה בדמות איחוד כפוי של הרשויות החלשות ביותר כמו בין דליה ועוספיה. נכון להיום, אנחנו יודעים שהאיחוד בין דליה ועוספיה היה כישלון מחפיר… האם אלה המצדדים באיחוד לא היו אמורים, לכל הפחות, ללכת לפי שיטת המקל והגזר?”
הינה “מסמך מרתק” הדן גם על ובסיכויים של איחוד אור עקיבא עם שכנתה קיסריה העולה מפרוטוקול הכנסת של חברת הכנסת יחימוביץ’, בנאום שלה על הצעת החוק שלה לביטול איחוד המועצות המקומיות עוספיה והישוב דלית אל כרמל. לא נגענו, למעט ההדגשות;
■ היו“ר קולט אביטל;
“אני קוראת לחברת הכנסת שלי יחימוביץ‘ בנושא: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות עוספיה ודלית אל כרמל), ועד שהיא תגיע אני מבקשת לברך מעל במה זו את הגמלאים תושבי ראשון-לציון. בבקשה, גברתי.
■ שלי יחימוביץ’ (העבודה-מימד);
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כשיצאה לדרך התוכנית הכלכלית להבראת ישראל – שבעיני היתה במידה רבה התוכנית הכלכלית לחוליי ישראל שאנחנו חווים אותם עכשיו – דובר על צעד של איחוד, ייעול – כל המילים היפות והכוזבות שלצערי השתרשו כאן עד עצם היום הזה – של 150 ישובים.
מכל המהלך הזה, שהתחיל בקול תרועה רמה, נותרו רק ענות חלושה בדמות איחוד כפוי של הרשויות החלשות ביותר. האיחוד בין דליה ועוספיה לעיר הכרמל הוא דוגמה קלסית – יש כמובן עוד דוגמאות, כמו; דיר אל-אסד, מג‘דל כרום ובענה, שאוחדו להן יחדיו תחת השם ”אל שאגור“ עד שהעניין התרסק לחלוטין.
ובאופן לכאורה מקרי לחלוטין, רק הרשויות החלשות – אלה שלא היה להן כוח התנגדות ולא לוביסטים – רק הן אוחדו בכפייה.
נכון להיום, אנחנו יודעים שהאיחוד בין דליה ולבין עוספיה היה כישלון מחפיר. אנחנו רואים את התושבים של שני היישובים האלה משלמים את המחיר – חוב עצום של קרוב ל-200 מיליון שקלים, רובץ על הרשות הזאת, עיר הכרמל, אותה ישות מלאכותית שנולדה.
אליהו גבאי – סיכוי אפסי שיעביר החוק
אני מתנגדת בדרך כלל לאיחוד הרשויות. אבל אני תוהה. גם מי שלא כמוני, מעוניין לקדם את עניין איחוד הרשויות וזה באמת בוער בעצמותיו, האם אלה המצדדים באיחוד לא היו אמורים, לכל הפחות, ללכת לפי שיטת המקל והגזר? למשל, תיאורטית, אם כבר איחדתם שתי רשויות, אולי הגיוני לתגמל אותן על האיחוד? להביא לכך שהניסוי הזה יצליח?
אבל, מהרגע שהאיחוד נעשה, כולם התנערו לחלוטין מהמקום הזה, ואפילו גזר קטן לא היה. רק מקל ומקל ומקל.
מה משמעותו של החיבור בכפיה של שתי רשויות מקומיות? במובן המיידי המשמעות היא פיטורי עובדים זוטרים במועצות שאוחדו להן יחדיו, פיטורים של עוזרות גננות, של עובדת סוציאלית. זו תרומה מיידית להעמקת האבטלה בשני הישובים המוכים ממילא.
שעשע אותי לראות את עוצמת ההתנגדות שהיתה להצעת החוק של חבר הכנסת גבאי לאיחוד קיסריה. זו הצעת חוק שעברה בקושי רב בקריאה טרומית והאמינו לי שהיא לא תתקדם במילימטר.
המתנגדים המרים, אמרו שזה בלתי אפשרי לאחד את קיסריה והעיר אור עקיבא, שכן מדובר בשני ישובים עם מרקם חיים שונה לחלוטין, ואילו עוד טיעונים מטיעונים שונים נשמעו שם נגד האיחוד. תאמינו לי, בקיסריה יש לובי חזק במיוחד…
■ ראובן ריבלין (הליכוד);
תארי לך שיקראו ”כנס אור עקיבא“ – מי יבוא?
■ שלי יחימוביץ (העבודה-מימד);
כן, נכון. הערה נכונה, חברי חבר הכנסת ריבלין. אני רוצה לגלות לכם משהו – גם בין דליה ועוספיה יש שוני מאוד מאוד גדול: באורח החיים, במרקם של האוכלוסייה, באופן שבו מתנהלים חיי היום-יום, בצורת המגורים, אבל כשמדובר בדרוזים הכול נראה משום-מה אותו דבר.
ראובן ריבלין – מי יבוא לאור עקיבא?
אני חושבת שמן הצדק ומן הדין להיות קשובים לרחשי-ליבם של תושבי דליה ועוספיה. אגב, סקר שנעשה בדבר שביעות הרצון של תושבי עיר הכרמל מהאיחוד העלה ש- 75% מהתושבים מביעים מורת-רוח עזה ממנו.
הצעת החוק שלי, מדברת על הפרדה בחזרה של שתי היישויות הכל-כך שונות האלה, נוכח כישלונו המוחלט של האיחוד, ובמקביל, כמובן – מרגע ההפרדה לא להתנער משני היישובים, אלא אלא לסייע ולאפשר לתושביהם לנהל חיים נורמליים יותר.
משפט אחרון. מאז שנכנסתי לפוליטיקה, אני כל הזמן שומעת על קשר הדם בין העדה הדרוזית לבין מדינת ישראל.
אני אומרת: בואו נעזוב את הדם בצד ונדבר על החיים.
כדי להפגין כבוד כלפי אוכלוסייה מסוימת צריך לאפשר לה להשתלב בשוק העבודה, לאפשר לה לנהל חיים מוניציפליים נורמליים, ואז לא נצטרך להיסחף בפראזות – שיש להן מקום כמובן – אבל הן לא תחליף לדאגה לאוכלוסייה הזאת. תודה רבה…” – סיכמה ח”כ שלי יחימוביץ’ את דבריה הנוקבים ומעוררי המחשבות על פוליטיקה ארצית, מקומית ועל הקיפוח הזועק של העדה הדרוזית בישראל.
________
לאתר של שלי יחימוביץ’
Add Comment