בין אלה שישאו דברים בטקס: קונסול ישראל לשעבר בשיקגו ובמיאמי ד”ר יצחק בן גד, ראש עיריית נתניה, גב’ מרים פיירברג, יו”ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב, מר מאיר כחלון.
לצפייה בטקס בשנה שעברה בעיר נתניה – לחץ על התמונה
ועד בית-הכנסת קדושי אח”י דקר שבעיר נתניה והארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב, יקיים ביום שלישי, כ”ה במר-חשוון, תשס”ז (6.11.2007) בשעה 17:30, בחסות ראש עיריית נתניה גב’ מרים פיירברג-איכר, עצרת זיכרון לקורבנות הפרעות בלוב, במהלכה יקראו פרקי בתהילים, יושמעו קינות מפי מקהלת בית-הכנסת “קדושי אח”י דקר” וכן, יודלק נר זיכרון לקורבנות ויונחו זרים ע”י נציגי משפחות הקורבנות ואנשי ציבור.
הטקס ייערך באנדרטת הזיכרון ברחבת בית-הכנסת “קדושי אח”י דקר”, רח’ גליקסמן פינת ניסבאום, בעיר נתניה, בהשתתפות; רבנים, חברי מועצת העיר נתניה, יו”ר ההסתדרות במרחב נתניה, מר משה סמיה, ראשי הקהילה, נכבדים ומשפחות הקורבנות ואורחים.
בין אלה שישאו דברים; ד”ר יצחק בן גד, ששימש בעבר קונסול ישראל בשיקגו ובמיאמי, ארה”ב, ראש עיריית נתניה, גב’ מרים פיירברג-איכר, יו”ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב, מר מאיר כחלון.
סקירה היסטורית תינתן ע”י מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, מר יעקב חג’ג’-לילוף.
את הארוע, ינחה: מר יעקב ברנס.
בסיום הטקס תתקיים כמסורת יהדות לוב “סעודת מצווה”. העצרת תתקיים בשיתוף: רדיו אמצע הדרך, שאף ישדר מן הטקס בשידור ישיר.
הפרעות ביהודי לוב
הפגיעות ביהדות לוב החלו בשנת 1938 עם חקיקת חוקי הגזע באיטליה ובהמשך הוחלו גם על יהדות לוב. בזמן מלחמת העולם השנייה נערכו פרעות כנגד היהודים. בתחילה הפגיעה הייתה קלה אך בימי המלחמה הלכה וגברה. יש הטוענים, כי הסיבה להרעה ביחס ליהודים נבעה מהידיעה שקיבל מוסוליני על כך שנציגי הקהילה היהודית בעיר בנגזי הביעו שמחה לאור כניסת החיילים היהודים יחד עם הצבא הבריטי ללוב.
בשנת 1942 האיטלקים החליטו, כי יהודי קירינאה, יוגלו למחנה ג’יאדו (Giado) בדרום הרי ג’בל (Gebel). עוד הוחלט, כי הגברים בגיל העבודה יגויסו לעבודת כפייה. היהודים, סברו, כי צפוי להם גורל מר תחת הכיבוש איטלקי-גרמני. לפי אומדן “יד ושם” ניספו בשואה 712 יהודים מתוך אוכלוסייה של 30,000 יהודים.
בשנת 1943 שוחררה לוב מהכיבוש האיטלקי-גרמני. לקהילה היו בעיות קיום, היה מחסור במזון, ביגוד ותרופות. כמו כן, סבלו מהיחס העויין של הסביבה שכלל פגיעות פיזיות ביהודים. בו בזמן, המוסדות הקהילתיים והציבוריים טרם הופעלו מחדש. הרב אפרים אלימלך אורבך, רב צבאי בצבא הבריטי, מספר, כי בביקורו בלוב הקדיש זמן רב לטיפול בשיקום הקהילה. הוא הצליח לארגן מפגשים בין ועד הקהילה לבין הממשל הבריטי.
חייל בריטי מביט בחלק ממצבה שבורה בכיתוב בעברית, טריפולי, לוב
הוקמו מחדש מחלקות הקהילה לעזרה סוציאלית, לעזרה רפואית ועניני עבודה. וכך, אפילו חלק מהיהודים זכו לתעסוקה במחנות הצבא שבמקום. כמובן אורגנה גם עזרה מארץ ישראל וכך הגיעו אליהם 10 טון מזון, בגדים ותרופות.
בהמשך אפילו הגיעו מהארץ מורים למוסדות החינוך שנפתחו מחדש. לפעילות זו היה גם הבט חגיגי. הימים היו ימי הפורים וכך נאספו החיילים בבית הכנסת של הקהילה וקראו את המגילה. לאחר מכן בבית מכבי המקומי התקיים נשף פורים ליהודי המקום ולחיילים. עוד בטרם הקמת המדינה, יהודים מלוב היגרו לארץ ישראל. עם הקמת המדינה מנתה האוכלוסייה היהודית בלוב מעל 38,000 תושבים, רובם בעיר הבירה טריפולי ובבנגאזי.
עם סיום מלחמת העולם השנייה נערכו פרעות ביהודי לוב ו-142 מהם נהרגו ורבים אחרים נפצעו. ביוני 1948 התרחשו שוב מאורעות ונהרסו 280 בתים. היהודים נערכו לפעולות של הגנה עצמית.בינתיים, בין השנים 1948 ועד 1953 הועלתה הקהילה היהודית כמעט כולה למדינת ישראל, למעט חלק שפנה לכיוון איטליה.
לאחר העלייה ההמונית נשארו בלוב כ-7000 יהודים. עד שנת 1967 עלו רוב היהודים מלוב למדינת ישראל. בזמן מלחמת ששת הימים, כאות הזדהות עם שכניהם המצרים, תקפו המוסלמים את היהודים שנותרו בלוב. לאחר המלחמה הורשו רוב היהודים לעזוב את המדינה. בשנת 1958 הוחלט בחוק, כי יש לפרק את הקהילה היהודית.
בצילום: חייל בריטי מביט בחלק ממצבה שבורה עם כיתוב בעברית, טריפולי, לוב, מתוך ארכיון סרטים ותצלומים, יד ושם.
